החרם על ההתנחלויות יצטרך לחכות
כל עוד פועל בגדה מרוויח חצי מאשר בהתנחלויות, ברשות הפלסטינית יתקשו לאכוף את החרם עליהן
עובד פלסטיני בגדה המערבית מרוויח בממוצע 86 שקל ליום עבודה - בערך כחצי משכר המינימום בישראל וכרבע מהשכר הממוצע. נתון זה, שפורסם לפני ימים אחדים בסקר רבעוני של הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, מסביר מדוע פלסטינים רבים מתאמצים להגיע לעבוד בישראל - ברישיון או בלעדיו.
השכר
מחרימים את התוצרת, לא את העבודה
בחנויות ובבתי המסחר הפלסטיניים מחברון ועד ג'נין לא רואים כמעט כל תוצרת מההתנחלויות. משרד הכלכלה הפלסטיני הפיץ לפני יותר מחצי שנה רשימה של מוצרים המיוצרים בהתנחלויות. בני נוער עברו בשווקים והורידו אותם מהמדפים, ובכמה מקומות נערכו טקסים רשמיים של שריפת המוצרים.
ברמאללה הבינו שאין היגיון בחרם על תוצרת ההתנחלויות בלבד, בשעה שחלק נכבד ממנה מיוצר בידי 25 אלף פועלים פלסטינים שעובדים בהתנחלויות ובונים את בתי המתנחלים. לפיכך ביקשו אפוא ראשי הרשות להורות לפועלים להפסיק לעבוד בהתנחלויות - בקשה שעוררה זעקה גדולה מצד הפועלים הפלסטינים ומאיגוד מקצועי הדואג לרווחתם.
בעקבות ההתנגדות הודיעו בראשית הקיץ דוברי הממשל הפלסטיני כי הם דוחים את יישום איסור העבודה בהתנחלויות עד סוף 2010. זאת, כדי לתת לפועלים ולמעסיקים הפלסטינים ארכה להתארגן ולמצוא מקומות עבודה חלופיים בתחומי הרשות. שבועיים בלבד נותרו לתום התקופה, ומקורות פלסטיניים מסרו לי: "ניסינו ולא הצלחנו".
עבודה בישראל מצילה את הכלכלה הפלסטינית
הדוברים הפלסטינים שותקים ומסיבה ברורה. שיעורי האבטלה בגדה עדיין גבוהים, ואין סיכוי שמעסיק פלסטיני יסכים לשלם 155 שקל עבור יום עבודה - שכר המינימום בישראל ובהתנחלויות - בשעה שהשכר הממוצע בגדה הוא 86 שקל.
נתונים שהתפרסמו בסקר הרבעוני של הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה מראים כי האבטלה בגדה מגיעה ל־20% מכוח העבודה, ומציירים תמונה מעניינת לגבי הפערים בין האזורים השונים בה. באזורי הפריפריה דוגמת חברון מגיעה האבטלה ל־25%, בעוד שבמחוז ירושלים הפלסטיני, הכולל את מזרח ירושלים שבשטח ישראל וכמה כפרים ועיירות סמוכים כאל־עזריה ואבו־דיס, מסתכמת האבטלה ב־13%.
התמונה ברורה: העבודה בישראל ממשיכה להציל את הכלכלה הפלסטינית. נוסף על 25 אלף הפלסטינים העובדים בהתנחלויות, מספר דומה עובד בתוך ישראל. הסטטיסטיקה הפלסטינית מוסיפה אליהם את 50 אלף תושבי מזרח ירושלים העובדים גם הם בישראל. מדובר בכ־100 אלף פלסטינים ויותר, רובם עובדי כפיים קשי יום שאין להם תנאי רווחה של העובדים הישראלים, אבל פרנסתם נסמכת על ישראל.