הקרב על חוק עידוד השקעות הון: "כנראה ניאלץ להתפשר, אנחנו לא אטומים"
מנכ"ל משרד האוצר חיים שני מעדיף לשמור על עמימות במערכה מול חברת כיל סביב התיקון לחוק לעידוד השקעות הון, אבל גם הוא כבר מבין שהפוליטיקה תאלץ אותו להתקפל. ולמרות זאת, הוא מתכוון להציג הישגים: "בזכות התיקון טבע תתחיל לשלם מס בעתיד", ו"יגיעו לכאן חברות זרות נוספות, אף שזה רק בונוס"
עד שזו תחליט, שני מבקש להתמקד בעבודה שהוטלה עליו - לאמוד את הנזקים לרכוש, הציוד והתשתיות בעקבות השריפה. עם זאת, הוא כבר מרשה לעצמו לומר כי לא מדובר באסון מאקרו־כלכלי, הודות לביטוחים.
כמי שמצוי ברזי המגזר העסקי והתחרות הגלובלית, נשלח שני לעסוק בחוק לעידוד השקעות הון החדש כבר בשנתו הראשונה במשרד האוצר. בעתיד הקרוב צפויה לו מערכה קשה בוועדת הכספים, שם יצטרך לשכנע את הח"כים - המגויסים לטובת כיל ונגד הפגיעה לכאורה בה - להחריג את כיל מהחוק לעידוד השקעות הון. אולם שני מודה כי הוא ייאלץ, כנראה, להתפשר.
"אני יכול להבין את ההתעסקות התקשורתית בכיל", אומר שני. "אבל עם כל הכבוד לכיל, החוק החדש מכיל את כל התעשייה המייצאת בישראל, והוא אמור לשפר את המצב התחרותי של המדינה.
אני חושב ומקווה שגם חברי הכנסת יודעים את זה. המטרה של החוק היא קודם כל לשפר את מצבן של החברות הנמצאות בתחרות גלובלית, ויש להן דילמה אם להרחיב את המפעל בישראל או בעולם. ביעד המרכזי הזה אחנו רוצים לתת יתרון משמעותי לחברות בפריפריה".
ולטענתכם, לכיל אין דילמה כזו?
"אנחנו מאמינים שמס החברות שהממשלה מכוונת אליו לקראת 2016, שיעמוד על 18% במתווה יורד, עדיין יהיה נכון ואטרקטיבי להשקעה גם למי שאין אלטרנטיבה לעשות את אותה פעילות ספציפית במקום אחר".
בדיון האחרון של ועדת הכספים בעניין זה, הח"כים הבהירו שהתיקון ההכרחי לחוק לא יעבור כרצונכם והציעו מתווה משלהם. היכן הגבול שלכם בפשרה?
"נשב עם חברי הכנסת ונסביר להם שוב את העובדות בנחת, ולא רק במצגת כללית. אני מקווה שהם יראו שיש כאן חוק שהוקדשה לו הרבה מחשבה, שהוא שיפור משמעותי מהחוק הקיים. כמו בכל דבר, יכול להיות שנצטרך לעשות שינוי כזה או אחר בחוק לעידוד השקעות הון. אנחנו לא אטומים ואם לא חשבנו על נקודה כלשהי עד הפרט האחרון, נשנה.
"לא רוצה להתעמת עם כיל"
בשבוע שעבר רכשה כיל חברת דשנים אמריקאית בסכום של 270 מיליון דולר. אנליסטים פירשו את המהלך כאיתות שהתרחבות עתידית של החברה עשויה להתרחש מחוץ לגבולות ישראל. שני מעדיף שלא להתעמת עם כיל, אך הוא אינו מסתנוור מהאיתות הצורם. הרווח האסטרונומי שלהם, כתוצאה מהטבות המס במשך שנים, הוא שאפשר להם את הרכש החדש.
"אני לא רוצה להתעמת עם כימיקלים לישראל ואני לא עושה פרשנויות לשיקולים שלהם. יש לנו עיקרון: לכיל יש ים המלח, ואי אפשר להעביר אותו מכאן. זה כל כך הגיוני ואני לא מבין איך אחרים לא רואים את זה".
היית תומך בהקמת ועדת ששינסקי לתמלוגים גם לכיל?
"אנחנו לא עוסקים כרגע בנושא התמלוגים. הנושא שלפנינו הוא חוק עידוד השקעות הון".
עם זאת, אנחנו מתקרבים לסוף שנת 2010 ויש לכם רק עוד שלושה שבועות להציב דרישה להעלות את התמלוגים לחברה.
"אנחנו כרגע בודקים את הנושא".
ומה לגבי טבע, שכמעט לא משלמת היום מס כיוון שהיא שייכת למסלול אסטרטגי?
"חברה שנמצאת היום במסלול שטרם הסתיים תמשיך לשלם מס לפי המסלול הקיים שלה, וכשזה יסתיים היא תעבור לאחד המסלולים החדשים. במקרה של טבע, הגיוני שהיא תעבור למסלול המיועד לחברות גלובליות שישלמו מס של 5% בפריפריה ו־8% במרכז, מדובר במסלול לחברות רב־לאומיות בעלות מחזור של יותר מ־20 מיליארד שקל, ושהמחזור הישראלי שלהן הוא יותר מ־1.5 מיליארד שקל, נדמה לי שטבע נופלת למסלול הזה". למרות הפגיעה בטבע והעובדה שכדי להיכנס למסלול החדש היא תצטרך לבצע השקעות נוספות בהון או במפעלים בישראל, שני סבור שישראל עדיין אטרקטיבית לחברה: "שיעור מס של 5% הוא נמוך מאוד".
עד כה דווח שמשרד האוצר והתמ"ת מחזרים אחרי חברות גלובליות כמו HP ומרק. אילו חברות יגיעו לישראל בעקבות החוק החדש?
"אנחנו ריאליים. הרבה יותר חשוב לנו שמי שנמצא פה יישאר וירחיב בישראל. אני זוכר את עצמי בנייס, יושב בדילמה איפה להרחיב. שיקול המיסוי הוא שיקול משמעותי. האם יגיעו עוד חברות? זה בונוס אבל זה לא המוקד".
"נפצה חברות שייפגעו"
בניגוד לחוק הנוכחי לעידוד השקעות הון, בהצעה לחוק החדש אין קריטריון הדורש תעסוקת עובדים בתמורה להטבה או למענק. לדברי שני, הדבר נובע מהרצון לשמור על תהליכים פשוטים. "אנחנו מעדיפים שלא לסרבל בקריטריונים", אומר שני. "בסופו של דבר, הכנסות מביאות להעסקת עובדים.
מה לגבי החברות הממשלתיות המוחרגות גם הן מהחוק? התחרות של התעשיות הביטחוניות עלולה להיפגע בעקבות התיקון, והרי מדובר באותה קופה ממשלתית.
"אנחנו חייבים להיות עקביים. החוק נבנה על בסיס עקרון התחרות. מהרגע שהחברות הממשלתיות האלה יונפקו או יופרטו, הן יוכלו ליהנות מהחוק כמו יתר החברות. אם חברה מסוימת נפגעה, נחשוב איך לפצות אותה".
עד כמה החוק החדש נבנה בצלמו של חיים שני, איש ההייטק?
"אני לא חושב שהוא נבנה בצלמי כאיש הייטק. ניסיתי להבין היטב את הצרכים של התעשייה כולה. אני מקווה שתרמתי מהניסיון שלי לא רק מתחום ההייטק, אלא גם מהבנה של מה קורה בעולם. כמנכ"ל נייס הקמתי סניפים בעשרות מדינות, התמודדתי עם שיקולי מס של חברות גלובליות, ואני יודע להבין ולהרגיש מהבטן מה המשמעות של פשטות, ודאות ונוחות. בשביל זה באתי למגזר הציבורי".
זה לא מתסכל שאתה מעביר חוק שבעיניך הוא כל כך פשוט וברור ובעיני אחרים לא?
"ניפגש ב־2 בינואר ונראה".
