מבקר עצבני, ממשלה משותקת
התקשורת והטיימינג בשירות המבקר
מבקר המדינה עצבני. בפתיח שצירף לדו"ח התריע על הצורך לנקוט אמצעים כדי לשנות את תרבות "הכלבים נובחים והשיירה עוברת", כדבריו. לינדנשטראוס, כמו קודמיו, בא לתפקידו מהשיפוט. שופטים כועסים שלא ממלאים אחר פסקי דינם. אגב, המדינה חוטאת באי מילוי פסקי דין של בית המשפט העליון,
אבל, אסור להתבלבל. לינדנשטראוס הוא מבקר ולא שופט. עקרון הפרדת הרשויות הותירה למבקר את הכוח לנבוח בלבד. מול דו"ח ביקורת, חייבת הממשלה לתקן ליקויים בתחום שחיתות המידות או בזבוזים כספיים. סדרי העדיפויות ביעדים ובתקציבים הוא עניין לממשלה בלבד. כשבית המשפט העליון, בהחלטה מעוררת מחלוקת ציווה על הממשלה למגן את בתי הספר בשדרות, הוא נימק זאת בכך שהממשלה לא מבצעת החלטה שלה, וגם על כך ספג בג"ץ ביקורת רבה.
לינדנשטראוס, להבדיל מקודמיו, יודע לעבוד עם התקשורת. הוא זיהה שהפוליטיקאים מקשיבים לה ולא לו ולמד לרתום אותה לדוחותיו. דוחות קצרים ונקודתיים, צליבה פרסונלית, לשון רועמת. ובעיקר התמקדות באויב המשותף: הפוליטיקאים השלומיאלים והפשלונרים. השריפה בכרמל זימנה לו טיימינג מצויין. הביצועיזם הממשלתי זימן את העילה.
את כשליו של הביצועיזם הזה הגדירו היטב מני מזוז ודניאל פרישמן. מזוז הצביע על הכשל הביצועי במקום שמחייב תיאום בין משרדים ותחומים שונים. פרידמן הצביע על הכשל הביצועי במקום שהסמכות הפוליטית מתבטלת בפני נערי האוצר והיועצים המשפטיים. הממשלה היא הרבה פחות "פושעת" ממה שנהוג לחשוב, היא בעיקר שלומיאלית ומשותקת.
גם אם לינדנשטראוס חושב שצריך לתגבר את מערך הכיבוי, עדיין מותר לממשלה להגיד לו שהמחסור בשוטרים הוא קריטי יותר. שצריך יותר כסף למורים, לניצולי שואה, לסל התרופות. הממשלה לא אומרת את זה. לא בגלל שאין לה אומץ להתייצב בפני הציבור (ואין לה) ולהגיד לו שהיא מעדיפה שוטרים/רופאים/מורים על פני כבאים, אלא בגלל שהתנהלותה משדרת חוסר עניין במשימות אפורות אלה. שר הפנים טורח לספר לנו היום שענייני הכיבוי היו תמיד במרכז ענייניו. משום מה הציבור משוכנע שכל מה שמעניין אותו זה גירוש ילדי העובדים וגמלאות האברכים.
במשרד ראש הממשלה יש יחידה שממונה על ביצוע המתבקש בדוחות הביקורת. והיא דווקא מדווחת על עליה ניכרת באחוזי הביצוע. בכל זאת, יש להיזהר מהקואליציה לינדנשטראוס-תקשורת. גם שירותי הכבאות יעברו עכשיו מתיחת פנים. המסה המצטברת של השריפה, אסון האוטובוס והדוח היא מכריעה, למרות שלא לגמרי ברור הקשר ביניהם.
ועוד מילה על ביקורת וטיימינג. דוח המבקר מצא "רשלנות ממשית" בפעולתה של התובעת בתיק רמון. זה קרה בטיימינג מעניין – כשנדונה מועמדותה לקידום לתפקיד פרקליטת מחוז ת"א. והנה, הפלא ופלא, משרד המשפטים דחף את המינוי למרות דוח המבקר. ואם האצבע המשולשת הזו באה מהצנטרום של שלטון החוק, למה שאלי ישי יילך הביתה?
