יוסי שפי על ריכוזיות: "כשחברות מצטופפות הכלכלה יעילה יותר"
פרופ' יוסי שפי, ראש המרכז לתחבורה ולוגיסטיקה ב-MIT, מסביר את היתרונות שבכלכלה ריכוזית. שפי ישתתף בוועידה של UPS, שתיערך היום באוניברסיטת בר אילן
"למה האולפנים ממוקמים בהוליווד, הבנקים הגדולים בוול סטריט, חברות ההייטק בעמק הסיליקון, והיין בעמק נאפה? כי כשחברות ממוקמות יחד, כל הפעילות הכלכלית יותר יעילה. כך גם בכל הקשור למרכזי לוגיסטיקה", מסביר בשיחת טלפון מבוסטון פרופ' יוסי שפי, ראש המרכז לתחבורה ולוגיסטיקה, ודקאן המחלקה למערכות הנדסיות ב־MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), שצפוי אף הוא להשתתף בוועידה השנתית ללוגיסטיקה של UPS ישראל.
"מדובר במאות ולפעמים באלפי חברות שנמצאות זו ליד זו", אומר שפי, "ויש לכך יתרון כלכלי: אנשים לומדים זה מזה, מסייעים זה לזה, אפילו התחרות
לוגיסטיקה היא תהליך ניהול והובלה של סחורה בין נקודת הייצור לנקודת הצריכה, וכוללת שיתוף פעולה בין אמצעי התחבורה, ניהול רשימות המלאי, האחסון, האריזה והביטחון. מרכז לוגיסטי מתוכנן כך שיספק פתרונות יעילים, למשל באמצעות חיבור נוח לנתיבי תחבורה ראשיים ועיצוב אדריכלי נכון של מבנים מבחינת גובה ומרחב פעולה. פועלות בו חברות שעניינן לוגיסטיקה, כגון בלדרות, ספנות ורכבות, לצד הלקוחות שלהן, כגון חברות מזון, ריהוט, והייטק, שממקמות במרכזים הללו את המחסנים שלהן.
"ככל שהמרכזים הלוגיסטיים נהיים יותר גדולים, הם נהפכים ליותר יעילים", אומר שפי. "יותר משאיות ייכנסו וייצאו, השירות יהיה יותר טוב, העלות תרד, ואז המרכזים יהיו עוד יותר גדולים.
"לפני כתשע שנים הייתי מעורב בהקמת מרכז לוגיסטי גדול בסרגוסה בספרד, שם גם פתחנו אוניברסיטה שעוסקת בתחום - ושיעור הבלתי מועסקים במקום הוא מחצית מהממוצע הארצי. הלוגיסטיקה בהולנד מהווה כמעט 10% מהתל"ג. מרכז לוגיסטי מספק הרבה תעסוקה. לעומת הייטק למשל, מדובר בהרבה עבודה ידנית".
איך מדינות יכולות לעודד הקמת מרכזים לוגיסטיים?
"יש מדינות, למשל באפריקה, שכדי לקבל בהן רישיון ליצוא כל מכולה צריכה 50 חתימות; בגרמניה נדרשת חתימה אחת. אז קודם כל להוריד את הביורוקרטיה. בסינגפור, 86% ממה שמגיע למרכז הלוגיסטי, עובר לאונייה בדרך למדינה אחרת. כך שזה נכנס למחסן שהוא למעשה באזור פטור ממכס. בדאלאס ישנו מרכז גדול שאליו מגיעה סחורה מסין, למשל, ומשלמים עליה מכס רק לאחר שישה חודשים, כי לפעמים מדובר במוצרים שעובדים עליהם במקום ושולחים הלאה. כך שיש כל מיני פעולות לעידוד התעשייה הזו".
שפי מתייחס גם להיבט האקדמי של מחקר ולימוד תעשיית הלוגיסטיקה. "במרכזי הלוגיסטיקה יש גם אוניברסיטאות ומרכזי מחקר שמלמדים את המקצוע. המנכ"ל הקודם של UPS אמר לי פעם: 'UPS משקיעה בכל שנה 300 מיליון דולר בציוד, ו־1.2 מיליארד דולר בטכנולוגיית מידע - אז האם אנחנו חברת משאיות או חברת היי טק?'. אנשים לא מודעים לחשיבה שעומדת מאחורי התהליך הלוגיסטי. למשל, המשאיות של UPS עושות יותר פניות ימניות מאשר שמאליות, כי זה צורך פחות דלק. הכל מחושב כל יום לפרטי פרטים, ומעט יודעים כמה טכנולוגיית מידע עומדת מאחורי זה.
"הייתי בסינגפור, נמל המכולות הכי גדול בעולם, והרגשתי כמו ב'פארק היורה': עגורנים עצומים בגובה בניינים בני עשר קומות שזזים לבד. אין בני אדם בדברים האלה. וצריך לראות כמה הם מתוחכמים: למשאית נדרשות 15–20 שניות להיכנס לנמל. בזמן הזה היא נבדקת: בדיקת אישון של הנהג, מספר המכולה. בכל מקום אחר זה לוקח שעתיים".
בהתייחס לחבילות החשודות שנשלחו מתימן לארה"ב במטוסי UPS ו־FedEx לפני כחודש וחצי, ואשר אותרו בבריטניה ובדובאי, אומר שפי: "לדעתי לא תהיה השפעה גדולה על הבידוק הביטחוני של מטענים. אני מקווה שלא יתחילו לבדוק כל מטען. זה לא רציני. אי אפשר בטכנולוגיה של היום לעשות זאת, כי יש מיליוני חבילות שטסות בכל לילה. מה שכן אפשר לעשות זה לבדוק מראש מי שולח ולאן הוא שולח. כמובן, כששולחים חבילה מתימן לשיקגו, זה כבר מעורר חשד. אבל נראה לי שהפניקה מוגזמת לחלוטין, ואני מקווה שלא יעשו חוקים שיפריעו למסחר ולכלכלה העולמית".
