גורם האסון: 30 שנה של שריפת זמן

כבר ב־1978 נדרשה המדינה למערך הכיבוי שלה. התמונה שהוצגה שם, שלפיה הארגון נשען על מעט מדי כבאיות, רובן מיושנות, וכוח אדם חסר, זהה לתמונה גם היום - יותר משלושה עשורים לאחר מכן. כך גם הדרישה להקמתו של ארגון כבאות ממלכתי, בעל שליטה מרכזית, בניגוד למבנה הקיים בו. הרשויות המקומיות הן המפעילות כל אחת בתחומה תחנת כיבוי.

האסון בכרמל הוא כרוניקה ידועה מראש. מדינה שבה אין מטוסי כיבוי, מועסקים בה רק רבע ממספר הכבאים ביחס לתושב לעומת מדינות ב־OECD, ורוב התחנות סובלות ממצוקת משאבים וחוסר תיאום ביניהן - בעצם חושפת את עצמה לטרגדיה אנושית וסביבתית כמו זו שהחלה ביום חמישי האחרון, ונכון לכתיבת שורות אלה עדיין בוערת.

נתניהו בחפ"ק צילום:עמוס בן גרשום לע"מ

כולם ידעו על המצוקה הקשה של מכבי האש: ראש הממשלה, שרי הפנים, הביטחון והאוצר, מנכ"לי משרדי הממשלה, ראשי הכבאים, חברי כנסת, מבקר המדינה וראשי הרשויות. הם גם ידעו שמדובר בהזנחה של שנים, אבל גם הם, כמו קודמיהם, בעיקר החליפו ביניהם אלפי מכתבים על מה צריך לעשות כדי לתקן את המצב המבהיל שאליו נקלע הארגון. אך הניירת הזו לא היה בה די כדי להניע מהלך שיעשה שינוי מהותי בתפיסת הארגון.

אחד המהלכים המשמעותיים שעליהם המליצו הוועדות הוא הפיכת ארגון מכבי האש לארגון ארצי מנוהל, ולא במסגרת הקיימת שלפיה התחנות הפזורות כפופות לאחריות הרשויות המוניציפאליות. בדו"ח מבקר המדינה לשנת 1998 כתבה מרים בן פורת: "במשך יותר מ־20 שנה בחנו גופים ממלכתיים את המבנה הארגוני של שירותי הכבאות. הוועדות השונות שהוקמו לשם כך המליצו להסב את מערך הכבאות וההצלה ממערכת של שירותים מוניציפליים לשירות כבאות ממלכתי, אולם לא נעשו השינויים הנדרשים להסדרת הנושא בחקיקה".

בשנת 2007, כמעט עשור לאחר מכן, מוצא המבקר מיכה לינדנשטראוס תמונה זהה ומפחידה בשוך מלחמת לבנון השנייה. הוא חזר על הצורך להשלים פערי ציוד חיוניים לצורך הבטחת כשירותם של שירותי הכבאות לעתות חירום. עוד קבע כי 101 מ־360 רכבי הכבאות לא תקניים בשל היותם מיושנים.

בתחילת 2010 החליט לינדנשטראוס לבדוק כיצד המלצותיו מיושמות. הוא גילה כי לא רק שהמצב לא השתפר, אלא הידרדר, ודרש משר הפנים אלי ישי הבהרות עוד בטרם סיים את הדו"ח. ישי עונה לו בחודש מאי כי הוא מעלה את הנושא בכל רמות הממשלה. הפער בין הקיים לנחוץ עמד, לדברי ישי, על 540 מיליון שקל.

"האוצר מסתכל דרך החור שבגרוש"

כתוצאה מפגישות המתקיימות בלשכת נתניהו ומטיוטת הביניים של דו"ח המבקר, הציבה הממשלה ביולי האחרון תאריך להקמת הרשות הארצית לכבאות: סוף 2012. בד בבד הקצתה הממשלה 100 מיליון שקל למערך הכבאות לצורך הצטיידות ומענה מיידי לבעיות שהוצגו לראש הממשלה. ההחלטה לחלק את המימון בין משרדי האוצר והפנים, לצד הרשויות המקומיות, יצרה התכתשות בין משרדי הממשלה. ישי, שלא פסק מלהתריע על הצורך במשאבים, פנה למזכיר הממשלה צבי האוזר ותקף כי "משרד הפנים מתנגד לסכום שהושת עליו - כ־35 מיליון שקל. אין למשרד מקורות תקציביים למימון ההשתתפות". המשרד גם התריע כי "אין ביכולת הרשויות המקומיות להשתתף ב־30% מעלות ההצטיידות". לבסוף משרד הפנים העביר כ־30 מיליון שקל.

באוגוסט שלח המבקר למנכ"ל משרד הפנים את הדו"ח הראשוני על חקירתו. "מדובר במצב חמור ובמחדל מתמשך המחייבים בראש ובראשונה את שר הפנים, בשילוב עם משרד האוצר, שר הביטחון ומעורבות ראש הממשלה, לפעול בדחיפות לתיקונו המעשי". המבקר תקף את האוצר על כך שהתנה את העברת המשאבים ברפורמה בשכרם של הכבאים, והמליץ לשר הפנים לסיים בדחיפות את החקיקה הנדרשת, ו"לגבש תוכנית מגובת תקציב שתכלול לו"ז ברור". המבקר חזר והזכיר ששרים קודמים התריעו על המצב הלקוי, אך דבר לא נעשה. הדו"ח המלא יתפרסם בשבועות הקרובים.

פעמיים החליטה הממשלה הנוכחית להגדיל את התקצוב של מערך הכיבוי, אך התנתה אותו בקיום רפורמה בתנאי העסקת הכבאים. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי שר הפנים אלי ישי פנה שוב ושוב לראש הממשלה ולשר האוצר ודרש את הגדלת התקצוב שלא מתוך משרדו שלו. ישי אף הציע להעביר את תחום הכבאות לאחריות המשרד לביטחון הפנים - האחראי על שירותי החירום.

מערך הכיבוי בישראל פועל לפי "חוק שירותי הכבאות" שנחקק ב־1959. החוק קובע את שירותי הכבאות כשירותים מוניציפאליים, בפיקוח משרד הפנים. לאורך השנים התגברו הקולות שהתלוננו על חוסר התיאום בין 24 האיגודים השונים, השולטים ב־95 תחנות. הממשלה והרשויות המקומיות מתחלקות בתקצובן. רק 1,800 עובדים בארגון, אף שהתקן הרשמי דורש את העסקתם של 200 נוספים. מכלל העובדים בארגון רק 1,200 כבאים. בחלק מהתחנות זמינים רק שני כבאים במשמרת של 24 שעות רצופות, שאחריה הם יוצאים ל־48 שעות מנוחה. זאת ועוד: לפי התקן, לרשות הכבאים אמורים לעמוד כ־515 רכבי כבאות, בפועל מתניידים הכבאים בכ־350 רכבים בלבד. לפי דו"ח של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מ־2009, "חסרים 74 כלי רכב מדגם 'סער' - רכב התגובה הראשוני והעיקרי".

ראש ענף הביטחון במרכז השלטון המקומי שרון עזריאל הלין בסוף השבוע כי "יש חוסר שערורייתי בציוד. כל פעם שהוציאו חומרים מעכבי דליקה מהמחסנים לא חידשו את המלאי. אם היה ברשותם מטוס לחצי שעה הראשונה של השריפה בכרמל המצב היה נראה אחרת. כבר 15 שנה אנו זועקים כי יש צורך במטוס כיבוי, ושצריך לאחד את כלל האיגודים לגוף אחד תחת המשרד לביטחון פנים שעוסק בחירום. רשויות חלשות כמו עוספיה לא יכולות לתקצב כבאיות. אבל משרד האוצר מסתכל דרך החור שבגרוש".

מטוסי ריסוס במקום מטוסי כיבוי

ב־1998 בחנה ועדה מיוחדת בראשות יוסי גינוסר את ארגון הכבאות, והתריעה על מחסור בכוח אדם ובציוד מבצעי לצד היעדר סמכות פיקודית אחידה. הוועדה המליצה לייסד שירות כבאות ארצי, שתחתיו יפעלו שישה מטות מחוזיים, שיחלשו על 100 תחנות כיבוי משניות. ועדת גינוסר אף דרשה שמספר הכבאים יוכפל מ־1,200 ל־2,400. במשרד האוצר ניסו לקדם את הרפורמה אך התנו אותה בשינוי בתנאי הכבאים. אלו התנגדו והרפורמה נתקעה. ב־2003 הגיש ח"כ דוד אזולאי הצעת חוק על בסיס המלצות גינוסר, אך גם היא עוכבה בצנרת הממשלתית.

בחודש מאי 2008 החליטה ממשלת אולמרט להקים רשות ארצית לכבאות והצלה. אולם באוצר שוב התנו את העברת המשאבים ברפורמה מבנית ומניעת זכות השביתה. הכבאים התנגדו וגם הסתייגו מכמות שעות העבודה שביקש האוצר לאחר שהרפורמה תושלם.

בד בבד התכנסה כמה פעמים ועדת הפנים והגנת הסביבה והתריעה כי "מערך הכבאות קרס". בוועדה נכחו בדרך כלל יו"ר הוועדה דוד אזולאי וח"כ שלי יחימוביץ'. בדיון בספטמבר 20009 אמרה יחימוביץ': "נתניהו סיפר שכשהיה ילד רצה להיות כבאי. ספק אם הוא היה רוצה בזה היום לו היה יודע מה היה קורה בשירותי הכיבוי. זה ייבוש זדוני ומכוון, שהכוונה שלו למוטט את שירותי הכיבוי ולייבש אותם כדי לאלץ אותם ללכת לרפורמה. אנחנו עדים לתמונה מבהילה, של הפקרות מוחלטת. הפקרה מוחלטת של מערך שלם של הצלת חיי אדם, והזנחה טוטאלית ושיטתית".

אזולאי אמר בסוף השבוע ל"כלכליסט" כי "חזרתי ואמרתי לממשלה: זה לא יכול להיות שירות עירוני כי הרשויות קורסות. חלק ממכוניות הכיבוי נתקעו בדרך לכיבוי השריפה הגדולה כי אלו כבאיות משומשות, בנות למעלה מ־40 שנה. בגלל שהאוצר כל הזמן דרש לבטל את זכות ההתארגנות של העובדים אנו עומדים בפני שוקת שבורה. מחר אכנס את ועדת הפנים ונדרוש ועדת חקירה ממלכתית. מישהו יצטרך לתת את הדין. נדרוש לנקוט אמצעים נגד אלו שטרפדו במשרד האוצר את מהלך הקמת הארגון הארצי, שבגללו המדינה תצטרך לשלם עכשיו הרבה יותר כסף".

בנובמבר 2009 הודיע משרד האוצר לכנסת כי "אנו מקווים להתקדמות ניכרת ביישום הרפורמה במבנה של מערך שירותי הכבאות במהלך שנת 2010. הנושאים המרכזיים הם קידום תזכיר החוק בנושא זה ודיונים עם העובדים". ואולם ארגון הכבאים המקצועיים, בסיוע של ההסתדרות החדשה, המשיך להסתייג מהרפורמה וטען כי בניית מערך ארצי חדש "עלולה להגדיל את העלויות, ואף לגרום לביורוקרטיזציה של מערך הכבאות". עוד נטען כי ברפורמה לא נקבע יחס ראוי של כבאי אחד לכל 1,000 בני אדם, אין שמירה על זכות ההתארגנות והשביתה, והארגון דרש תנאים מועדפים לעובדים שיהיו מעוניינים לפרוש לפנסיה. גם ההסתדרות התנגדה למבחני כושר, והציעה לקבוע רף כשירות.

נתניהו אמר: "הדיון במערך הכיבוי לא מוכן דיו"

הכול התנקז לישיבה בלשכתו של נתניהו בירושלים בסוף השנה שעברה. שר הפנים אלי ישי ציין כי "חייבים לתת מענה בשוטף, חייבים להציל את המערך". אחריו הודה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי כי "המערך מצוי במצב קשה מבחינת משאבים וכוח אדם. הוחלט להוסיף 20 תקנים, אולם אלה אינם אלא 'פלסטר' עד למשבר הבא". גבאי, הידוע כמעודד רפורמות, השיב כי "מנגד, קיימת שאלת השינוי המבני של המערך באמצעות רפורמה".

נציב הכבאות שמעון רומח הזהיר כי "לא נכון לתלות את ההצטיידות ברפורמה. השריפות לא מחכות". יו"ר ארגון הכבאים יואב גדסי הוסיף "לא יכול להיות שקטנוע 50 סמ"ק עוקף רכב כיבוי בדרך לאירוע. בניינים נבנים יותר ויותר לגובה, נפתחים יותר מפעלים עם חומרים מסוכנים, אבל מערך הכבאות נשאר בעינו".

נציג אגף התקציבים באוצר ציין כי "רמות השכר בכבאות הן מהגבוהות ביותר מבין ארגוני החירום. צריך לקדם את הרפורמה. אם סתם נעביר כספים ללא בקרה, לא תהיה רפורמה". שר האוצר יובל שטייניץ הוסיף כי "נעשה כבר מעל ומעבר לשפר את המערך הקיים. ברור לכולם שמצב הכבאות לא טוב, אבל משרד האוצר מעוניין לעזור כפי שעשה ברפורמות". נתניהו סיכם כי "הדיון במערך הכבאות אינו מוכן דיו", וכי הוא זקוק לנתונים נוספים. הוחלט כי משרד הפנים יערוך השוואה בינלאומית למדינות עם מאפיינים דומים לאלה של ישראל. כמו כן נתניהו החזיר לרשות הכבאות את הכספים שנלקחו מהם בקיצוץ הרוחבי.

ב־7 בפברואר 2010 שלח מנכ"ל משרד הפנים גבריאל מימון למנכ"ל משרד ראש הממשלה מסמך ארוך ומפורט שפיזר את העשן כפי שביקש נתניהו. במסמך נכתב כי "מספר השריפות בישראל מוכפל מדי עשור, אך המשאבים העומדים לרשות שירות הכבאות אינם משתנים". משרד הפנים הדגיש כי בישראל רבע מכמות הכבאים הנהוגה - 1 ל־6,500 לעומת 1.2 ל־2,000 תושבים במדינות דומות ב־OECD. כך גם המצב עם מספר רכבי הכיבוי - 3.6 לעומת 15 רכבים ל־100 אלף תושבים. בנוסף, בעולם נהוג להגיב תוך 4–10 דקות לקריאה, אך בישראל נדרשות 14 דקות. המשרד המליץ להקים בדחיפות את הרשות הארצית לכבאות והצלה, להצטייד במאה רכבי כיבוי, לגייס רק 240 כבאים, בגלל השכר הגבוה המשולם להם. הפער יושלם דרך מתנדבים ומשרתי שירות לאומי.

שלושת החודשים האחרונים: ריח שריפה באוויר

רק בחודש אוגוסט האחרון הזדמן ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור ביוון, שבו בחן בין היתר את התמודדותה עם שריפות ענק שהתרחשו במדינה בעת האחרונה. מנכ"ל משרדו כתב לאחר מכן לנציב הכבאים: "אבקש לקבל את התייחסותכם ליעילות מטוסים אלו, בהתמודדות עם שריפות ענק". עד היום, שלושה חודשים לאחר הפנייה, לא התקבלה במשרד ראש הממשלה תשובה. ממכבי האש נמסר בתגובה: "אנו מטפלים עדיין בשריפה. נברר את הביורוקרטיה אחרי שהשריפה תיכבה".

בחודשים ספטמבר ואוקטובר שיגר שר הפנים ישי מכתבים לנתניהו ובהם הזכיר כי מערך הכבאות מספק "מענה גבולי בלבד", וחזר על דרישתו ל־400 מיליון שקל נוספים למערך הכבאות. למרות זאת, גורמים בממשלה טוענים כי בזמן הכנת התקציב הדו־שנתי ישי לא ביקש תוספות לתקציב מערך הכבאות. עוד נטען כי שר הפנים התבקש עוד בחודש יולי במסגרת ישיבת ממשלה להגיש בתוך חודש תזכיר חוק מפורט להקמת רשות ארצית לכבאות והצלה. הוא עדיין לא עשה זאת.

בעניין התניית תוספות התקציב לארגון ברפורמה בשכרם של הכבאים אמר בשבוע שעבר יו"ר ארגון הכבאים יואב גדסי כי "עופר עיני מקדם הצעת פשרה בנוגע לרפורמה, הצעה המגשרת בצורה מאוזנת על הפערים הקיימים בין הצדדים. הטיפול בנושא מתעכב בשל היעדרו מתפקיד של מנכ"ל משרד הפנים".

ואז, ביום חמישי, פרצה השריפה ההרסנית והאכזרית ביותר בתולדות מדינת ישראל. שלושת הגורמים המתקצבים את שירותי הכיבוי התנערו מאחריות. יו"ר השלטון המקומי שלמה בוחבוט אמר כי "לו הממשלה היתה מתייחסת ברצינות לאזהרותינו שהקיצוצים בתקציבי הרשויות המקומיות מסוכנים והיתה משקיעה את המשאבים שאנחנו דורשים במשך שנים, היה ניתן למנוע את האסון הזה".

שר הפנים ישי טוען כי "לפני שנה וחצי התרעתי שזה פיקוח נפש. מבחינתי, הכבאיות של שירות הכבאות הן כמו קורקינט. אני דורש ועדת חקירה ממלכתית, שכולם יתייצבו בפניה ויהיה ברור איפה נולד המחדל. לא אהיה נחמד יותר. חבל שאנו צריכים אסון שכזה כדי שכל הגורמים יתעוררו".

במשרד האוצר ציינו כי הכספים שבאחריות הממשלה הועברו במלואם לשירותי הכבאות. במשרד הבהירו כי "הממשלה קבעה כי עד לסוף שנת 2012 יושלם הליך הקמת הרשות הארצית לכבאות. כחלק מהליך הקמתה יושלמו כל החוסרים של מערך הכבאות, כפי שיסוכמו במהלך הקמת הרשות. מרביתו של תקציב שירותי הכבאות, כ־80%, הוא לטובת הוצאות שכר שהן כ־400 מיליון שקל. כ־80 מיליון שקל נוספים משמשים להוצאות שוטפות של שירותי הכבאות, אחזקת מבנים, תשלומי ארנונה וכדומה. רק 10–20 מיליון שקל משמשים לרכישת ציוד".