קק"ל: נשרפו למעלה מ-4 מיליון עצים
לפי ההערכות נשרפו עד כה למעלה מ-35 אלף דונם בשריפת הענק בכרמל. יו"ר קקל: "זהו האסון האקולוגי הגדול ביותר שהיה בישראל". מנהל המרחב ברשות הטבע והגנים: "הכרמל שינה את פניו. אין פה ירוק, הכל שחור ומפויח. זו מהלומה לטבע"
22:0703.12.10
ההר הירוק כל ימות השנה, הר הכרמל, הפך לשחור. מקרן קימת לישראל נמסר כי עד כה, נשרפו למעלה מ-35 אלף דונם ולמעלה מ-4 מיליון עצים, בשריפת הענק שפרצה אתמול (ה').
האש הגיעה גם לשמורת החי בר שבכרמל. העופות הדורסים פונו אתמול מהשמורה, אך נותרו בה כ-200 יחמורים, איילים
יו"ר קק"ל אפי שטנצלר הגדיר את השריפה כ"האסון האקולוגי הגדול ביותר שהיה בישראל". בנוסף הוא הודיע, כי בניסיון למזער במעט את הנזקים העצומים של השריפה, חג ט"ו בשבט יצויין השנה במשך שבוע שבע שלם, במהלכו יתפרסו הנטיעות.
עומרי בונה, מנהל מרחב צפון בקק"ל, פירט הבוקר בשיחה עם ynet, כי "בכל דונם שנשרף יש בין 50 ל-100 עצים". בניסיון להעריך את הנזק שנגרם לטבע, הבהיר בונה כי "המספרים מדברים בעד עצמם, הנזק רב מאוד. הבעיה היא שאנחנו עדיין רחוקים משליטה באש, הרוחות חזקות והשטח עדיין בוער". מקק"ל נמסר שגם עתה ממשיכה חזית האש בכיוונים ובמוקדים רבים.
אזור רווי שריפות
"הכרמל שינה את פניו", אמר בשיחה עם ynet גיא איילון, מנהל מרחב צפון ברשות הטבע והגנים, "זה לא הכרמל שהכרנו. אין פה ירוק, הכל שחור ומפויח, עשן מאופק לאופק, והאש קופצת מוואדי לוואדי. זו מהלומה לטבע". בשל מימדי הנזק, איילון העריך שגם כאשר יירדו הגשמים, לא תהיה התאוששות מהירה של האזור.
לדבריו, ייקח עשרות שנים לשקם את הנזק האקולוגי שנגרם לאזור כולו בעקבות השריפה, "החורש שנשרף הוא חורש ייחודי שייקח עשרות שנים לשקם. מדובר בעצים ותיקים מאוד". איילון הוסיף כי באזור כולו יש אוכלוסיה גדולה של צבאים, חזירי בר, תנים, שועלים, זאבים, וגם לטאות, נחשים וציפורים מסוגים שונים, שבתי הגידול שלהם נפגעו קשות.
"הכל שחור ומפויח"
עוד מתברר, כי ייתן שניתן היה לצמצם את נזקי שריפת הענק, ואף באמצעים טבעיים. הכרמל ידע כבר שריפות רבות בעבר. בשנת 1989 התרחשה באזור שריפת ענק שכילתה כ-8,000 דונם, ולאחריה הוקמה ועדה ממשלתית שדנה באופן מניעת השריפות הבאות.
אחד מחברי הוועדה ההיא היה פרופ' אבי פרובולוצקי, אקולוג ומומחה לשטחים פתוחים במכון וולקני שמתמחה בשטחי מרעה, צמחייה וייעור. "כבר אז, אחד הרעיונות שעלו היה לייצר אזורי חיץ טבעיים. אזורים שבהם מדללים את הצמחיה באמצעים שונים במטרה לעצור שריפות", הוא מסביר בשיחה עם ynet.
פרובולוצקי מבהיר כי "מבחינת הטבע, יש לשריפה שני חלקים: הפתיל - שמורכב מעשבים שנדלקים במהירות, והפצצה עצמה - העצים והשיחים שמייצרים להבות גבוהות". יצירת אזורי חיץ מבטלת לדבריו את "הפתיל", על ידי רעייה של בעלי חיים או על ידי ריסוס של העשבייה, וגם מצמצמת מאוד את "הפצצה", על ידי דילול מסיבי של העצים.
העיקרון המרכזי לדבריו הוא לקטוע את רצף העצים והצמחיה שנמצא בין הכניסות ליישובים לבין עצי הנוי שנמצאים בתוך היישובים עצמם. "מקום קלאסי להקים אזור חיץ כזה הוא למשל סביב קיבוץ בית אורן או גבעת וולפסון, יישובים שממוקמים בתוך העצים. אבל אם לומר את האמת, בדרך כלל אזורי חיץ משנים את הנוף".
פרובולוצקי מוסיף כי אזורי חיץ כאלה הם שיטה מקובלת מאוד במדינות אזור הים התיכון, דוגמת ספרד או צרפת, שם מדובר במדיניות מתוקצבת ומסודרת של הממשלה - אך בישראל הדבר מעולם לא בוצע בשיטתיות.
גם בשנת 1993 פרצה שריפה גדולה באזור הכרמל, שהגיעה עד עין הוד. פרובולוצקי מספר שהאש הגיעה לבתים דרך העצים שבתוך היישוב עצמו, וכי "ניתן לראות את נתיב הכניסה דרך עצי הנוי והצל".
"לא צריך עכשיו גשם חזק"
סלמאן אבו רוקון, מנהל קשרי החוץ ברשות הטבע והגנים ותושב עוספיה, נשמע עגום הבוקר. "זה יום עצוב מאוד, אין לי מה לומר, הכל פה שחור עד האופק", הוא אומר בשיחה ynet. להערכתו, הטבע יתאושש רק עשרות שנים.
עם זאת, הוא דווקא מזהיר מפני גשמים כבדים כרגע. "דווקא גשם חזק זה לא מה שאנחנו צריכים כעת", הוא אומר. "אם יירדו גשמים בעוצמה גדולה זה יכול להביא לסחף של האדמה, להרחיק מפה חומרים אורגנים חשובים ודווקא לפגוע בטבע וביכולת השיקום שלו.
"למרות שהאדמה נראית חרוכה ושרופה, כרגע יש הרבה אפר בשטח, ובאפר הזה יש גם "בנקים" של זרעים שלא נפגעו וגם חומר אורגני חשוב ען מלחים רבים, שחשובים מאוד לשיקום הקרקע. ברגע שהחומר הזה ייסחף, זה יהיה נזק קשה. המטרה שלנו היא לאפשר לטבע להשתקם לאט בשנה הראשונה, בלי לגעת בקרקע".
פרובולוצקי דווקא משדר אופטימיות בכל הנוגע ליכולת הטבע להשתקם. "עיקר הנזק הוא נופי, ואין ספק שבזמן קצר נהרס לחלוטין נוף שמשמש את האדם כבר חמישים שנה. אבל העצים הים-תיכוניים עברו אבולוציה של שריפות וגם בעלי החיים חוזרים מהר, זה חוזר מהר מכפי שאנו חושבים", הוא אומר.
האדמה החרוכה, הצמחיה החרוכה ובתי הגידול שנשרפו, כל אלו יתאוששו לדבריו מהר מכפי שנדמה. לדבריו, "לצמחים ולעצים באזור הכרמל יש יכולת התאוששות גבוהה. עצים כמו אורן ירושלים, אלון מצוי ואלה, חיים עם אבולוציה של שריפות וברגע שיתחיל לרדת גשם אנחנו נראה צמיחה מחודשת".
פרובולוצקי מסביר כי הצמיחה המחודשת מתבצעת בזכות העובדה שמערכות אקולוגיות ים-תיכוניות, מחזיקות מעין מלאי של זרעים שנובט מחדש, לעתים מתחת לפני הקרקע. "לאורנים למשל, יש זרעים רבים שנפוצים כבר בשריפה והם יכולים להישמר באפר החם, ועם הגשם החם הם ינבטו. שאר הצמחים מחביאים נבטים בקרקע ועם הגשמים הם יתחילו ללבלב. גם בעלי החיים ייכנסו ויאכלסו את השטח מחדש".
