המציאות החדשה בין פייסבוק לוויקיליקס
על אובדן החיסיון, הסודיות והפרטיות בחיים הלאומיים והבינלאומיים
הגילוי שישראל ביקשה לחתור תחת המשטר האיראני באמצעות התססת סטודנטים לא מפיל מהכיסא. גם הסיכויים להצלחת מהלך כזה רחוקים מלהפיל. מהכיסא, את המשטר, ובכלל.
אגב, גם המשטר הדמוקרטי בישראל נתון לאיום דומה מצד מערכות החינוך במגזר החרדי והערבי. גם אם לא ניתן לייחס איומי חינוך אלה למזימת-על כלשהי, נדמה שהסכנה הצפויה מהם לא פחות חמורה. נדמה שהאיום החינוכי על הדמוקרטיה בישראל לא פחות חמור מהאיום הסטודנטיאלי על התיאוקרטיה האיראנית. מוויקיליקס, לפחות למדנו, שישראל לא סגורה עדיין על הפצצת הכורים באיראן ושוקלת אלטרנטיבות חינוכיות אחרות.
למרות החומרה וההלם בעצם ההדלפות, נראה שהתוכן מרעיש הרבה פחות. הרבה רכילות, הרבה פולקלור, הרבה דברים ששיערנו-אם-כי-לא-ידענו. בקיצור, אין הפתעות שממש הפילו אותנו מהכיסא. גם העובדה שמנהיגים מדברים כבני אדם וחורשים מזימות שלעתים נראות כפנטזיות ילדותיות אינה אמורה להפתיע. האם יחסי מדינות ישתנו בגלל שמנהיג פלוני נעלב ממנהיג אלמוני? זה לא יקרה. האינטרסים הבסיסיים ימשיכו להכתיב את המהלכים. מקסימום, הדיבור יהיה זהיר יותר.
האינפורמציה שנחשפה לא מטלטלת אושיות ואקסיומות דמוקרטיות. המלחמה של המערב הדמוקרטי באיומים הטוטליטאריים - מצפון קוריאה דרך אל-קעידה בואכה איראן - לא תמיד מתנהלת על הצירים שמקדשים זכויות אדם. עניין זה ימשיך לפרנס מתחים פנימיים בין ביטחוניזם להומניזם, בין צרכי המלחמה לדיני המלחמה.
השתקפות מקומית למתח זה וגם לדמיון לוויקיליקס קיבלנו בפרשת ענת קם ואורי בלאו. בגרסה המקומית קם היא מנינג ובלאו הוא אסאנג'. הגרסה הישראלית רזה יותר וגם שונה מהותית. אסאנג' שם קצוץ על הצנזורה ובלאו הגיש לצנזורה. אבל ההבדל הזה מתקזז כי האתר של אסאנג' הופל והמידע שהעביר לעיתונים הגדולים כמו הגארדיאן הלה-מונד ואחרים בוודאי עמד בכללי הפרסום החוקיים במדינותיהם.
בכל מקרה, הדילמות דומות בעיקרן: התפרשות גבולות וחומרת העבירה במרחב שבין החזקת חומר אסור לבין פגיעה בביטחון המדינה. כאשר על דבר אחד אין ויכוח - החידוש הוא במבוכה שבעצם ההתערטלות. בידיעה שדברים שנאמרו בפורום סגור הפכו לנחלת הכלל. בידיעה שעידן המחשב וטכנולוגיות גניבת המידע הרחיבו את חרכי הדליפה לצינורות עבי קוטר שדרכם הכול זורם ועוד יזרום. המציאות הזו שרומסת כל חיסיון, סודיות ופרטיות - גם בחיים הלאומיים והבינלאומיים - היא המחברת והמשלימה בין פייסבוק לוויקיליקס.