ועדת הכלכלה: "קנסות היציאה בסלולר יוגבלו ל-8% מהחשבון החודשי הממוצע של הלקוח"
השיעור המקורי היה 10%, וכך גם אושר בחוק ההסדרים. חברות הסלולר התנגדו בדיון לקביעת רטרואקטיביות לסעיף זה, אך הוועדה אישרה את הסעיף בחוק ההסדרים הקובע כי הפחתת הקנסות תיושם גם באופן רטרואקטיבי
קנסות היציאה בסלולר יוגבלו ל-8% מהחשבון החודשי הממוצע הלקוח. כך קבעה הבוקר ועדת הכלכלה. למרות התנגדות חברות הסלולר, הוועדה אישרה את הסעיף בחוק ההסדרים הקובע כי הפחתת הקנסות תיושם גם באופן רטרואקטיבי.
שר התקשורת, משה כחלון, הביא לדיון בוועדה את סעיפי חוק ההסדרים
במטרה לצמצם את הסכומים שנדרשים הלקוחות לשלם לחברות הסלולר בעת התנתקות טרם סיום ההתחייבות, הוצע בחוק ההסדרים להגביל סכומים אלה ל-10% מהיקף החשבון החודשי הממוצע של המנוי בחודשים טרם התנתקותו, כפול מספר החודשים שנותרו להתחייבותו.
מנהל המטה של סלקום, איתמר ברטוב, טען בדיון כי נראה שהשיעור אליו מופחתים הקנסות, דהיינו 10% מהחשבון החודשי, נבחר בשרירותיות ואין מאחוריו עבודה רצינית. "בכל מגזר במדינה יש פער בין המגזר הפרטי לעסקי, ולא יתכן שדווקא בתחום הסלולר יאחדו את היחס למגזרים הללו".
ואולם, בדיון עצמו הציע חבר הכנסת כרמל שאמה לשנות את הסעיף כך שהיקף התשלום יעמוד על 8% ולא 10%, והצעה זו נתקבלה בוועדה, למרות שדקות קודם לכן הסבירה נציגת משרד התקשורת כי השיעור המקורי (10%) נקבע כאיזון בין שלל גורמים שנבדקו בתחום זה.
אבי רימון, סמנכ"ל רגולציה במירס, טען בדיון כי לחברה אין התנגדות להקטנת הקנסות למגזר הפרטי, אולם במגזר העסקי מדובר בתהליך שונה, כיוון שבמגזר זה נדרשות החברות למעשה לוותר על חוב לגיטימי של הלקוחות העסקיים מולם, כיוון שהחברות מספקות מכשירים ללקוחות הללו ומקבלות את תמורתן רק לאורך זמן, והפסקת ההתקשרות ללא גביית יתרת ערכו של המכשיר משמעה שהלקוח אינו משלם חוב לגיטימי לחברה.
ג'קי דבי, היועץ המשפטי של פלאפון, התריע כי קבלת עיקרון הרטרואקטיביות בנושאים שונים הנמצאים בדיון מתעלמת מהשלכות מהלך זה על היבט המיסוי של החברות, שכן ישום ההחלטות ללקוחות עבר ייאלץ את רואי החשבון של החברות לעדכן בדיעבד הכנסות, הוצאות ורווח שמיוחסים לתקופות עבר. החברה הציעה כי אם תיכנס לתוקפה הפחתת הקנסות, היא תיושם על לקוחות שיכנסו לחוזים החל מינואר 2011.
חברות הסלולר פנו ליועץ המשפטי לממשלה בשבועות האחרונים וטענו כי יש להוציא את נושא קנסות היציאה מחוק ההסדרים והדיונים הקשורים לו, כיוון שלטענתן ההחלטות המובאות בחוק עומדות בסתירה לתהליך שימוע שהוציא משרד התקשורת. לטענת החברות, השימוע עסק בשוק הפרטי בלבד, ואילו משמעות ההחלטות בחוק ההסדרים הינה שהקטנת הקנסות תהיה רלוונטית גם לשוק העסקי. בנוסף, בחוק ההסדרים אף נקבע כי השינוי יחול רטרואקטיבית.
"עניין הקנסות הופך את הציבור למתוסכל, וזו אחת הסיבות הטובות לכך שחברות הסלולר נתפסות בצורה מסוימת בקרב הציבור ובבית המחוקקים", אמר בדיון חבר הכנסת כרמל שאמה. "אני לא רואה צורך בהבדל בין לקוח פרטי לבין עסקים קטנים לעניין הקנסות. יתכן שחברות גדולות יותר צריכות להיבחן באופן שונה ויש לדון בכך". גם חבר הכנסת רוברט אילטוב טען בדיון כי יש להפריד בין המגזר הפרטי והעסקי בנושא הפחתת הקנסות.
היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד נגה רובינשטיין, ציינה בדיון כי הטיפול של הרגולטור בנושא קנסות היציאה נגזר מהעובדה שהיקפם אינו סביר, וחלקם שרירותיים.
"אם הרפורמה שמוביל שר התקשורת תיושם, כל צרכן סלולר ישלם מאות שקלים פחות בשנה", אמר בדיון הממונה על התקשורת באגף התקציבים של משרד האוצר, יהודה סבן, "בשוק שמציג רווחיות גדולה כל כך היינו אמורים לראות כניסה של מתחרים נוספים, עובדה שלא התרחשה. סבן הודה כי המחיר לדקת שיחה בשוק הסלולר ירד בין השנים 2006-2009 ב-19.2%, אך בהשוואה, במדינות אחרות הירידה היתה משמעותית יותר והגיעה עד יותר מ-40%. באותם שנים נרשמה ירידה של כ-5% בהכנסה החודשית הממוצעת ממנוי סלולר ישראלי, בעוד במדינות אחרות נרשמה ירידה משמעותית יותר.
על פי נתונים שהציג סבן, בין השנים 2006-2008 עמד השינוי בנתחי השוק בין המפעילות השונות, בערכים מוחלטים, על כ-1.5%, לעומת שינויים בהיקפים של 3.8%-18% במדינות מפותחות אחרות. בישראל גדל שיעור הרווח לפני מס, ריבית והפחתות (EBITDA ) 9.1% בין השנים 2006-2009, בעוד ברוב המדינות המפותחות הוצגה ירידה בשיעור רווחיות זה.
רועי רוזנברג, סגן מנהל המחלקה הכלכלית ברשות להגבלים עסקיים, אמר בדיון כי "סדרת המהלכים שמתבצעת כיום ובתחילת השנה הבאה היא יוצאת דופן, ומהווה הזדמנות של פעם בעשור להגביר את התחרות בשוק".
