אקמול ירדני לישראל

כ־6,000 סטודנטים ערבים ישראלים לומדים באוניברסיטאות ירדניות, ומספרם הולך וגדל. סקר שערכו חוקרי מכון דראסאת למשפט ומדיניות מצא כי כמחצית מסטודנטים אלה לומדים מקצוע אחד - רוקחות. מבקרי בתי המרקחת מכירים את התופעה. רבים מהרוקחים הם ערבים. באחרונה ציין השר לענייני מיעוטים

חלק גדול מרוקחים אלה למדו בשנים האחרונות באוניברסיטאות בירדן לצד אלפי סטודנטים מישראל ומהשטחים הפלסטיניים. רובם לומדים רפואה, רפואת שיניים ומקצועות פרה־רפואיים. קרוב למחצית מהסטודנטים הערבים הישראלים הלומדים בירדן הם נשים.

ערבים ישראלים רבים היו מעדיפים ללמוד בישראל, אך נתקלים בקשיים ובמגבלות. כך למשל, אפשר ללמוד כאן רוקחות ורפואה רק מגיל 21. ערבים ישראלים מסיימים את לימודי התיכון בגיל 18, אינם משרתים בצבא ומבקשים להמשיך מיד בלימודים, אך לא יכולים לעשות זאת בישראל. טענה אחרת היא כי המבחנים הפסיכומטריים לא מתאימים לערבים והם מרבים להיכשל בהם.

אורחות חיים דומים

מעטים בישראל מודעים להפיכתה של ירדן בשנים האחרונות למעצמה אזורית בתחום ההשכלה הגבוהה. באוניברסיטאות הציבוריות והפרטיות לומדים כ־24 אלף סטודנטים זרים, רובם ממדינות המזרח, קרוב ורחוק — סעודיה, נסיכויות המפרץ, פקיסטן, בנגלדש ואף סודן. רבים מהם לומדים את מקצועות הרפואה השונים ומתמחים בבית החולים הגדול "מדינת חוסיין אל־טיבייה".

המלך חוסיין, ובמידה רבה אף יותר יורשו המלך עבדאללה השני, השקיעו מאמצים בבניית תשתית רפואית מפותחת בממלכה ושלחו רבים ללמוד ולהשתלם באירופה ובאמריקה. כתוצאה מכך, רמת הרפואה בממלכה עלתה מאוד ומטופלים רבים מגיעים לירדן לטיפולים ולניתוחים.

עד להתמוטטות ברית המועצות למדו אלפי צעירים ישראלים ופלסטינים את מקצועות הרפואה ומדעי הטבע בארצות מזרח אירופה - רומניה, הונגריה ומזרח גרמניה. סייעו לכך מלגות שהעניקו להם המפלגות הקומוניסטיות הישראלית והפלסטינית. כל זה נגמר לפני כ־20 שנה, ורבים עברו ללמוד במערב אירופה בתנאים קשים של שפה זרה, תרבות אחרת והוצאות מחיה ולימוד גבוהות.

על רקע זה ועל רקע הסכם השלום שנחתם ב־1994, עלתה בקרב הערבים בישראל ובשטחים הפלסטיניים קרנה של ההשכלה הגבוהה בירדן: לימודים באנגלית ברמה טובה, תנאי קבלה קלים יחסית ואורחות חיים דומים. משפחות רבות שחששו לשלוח את בנותיהן למערב הרחוק יכולות להעניק להן השכלה גבוהה במקום בטוח יחסית, קרוב ומוכר.