מה יש בפנים: קרטון LSD - מתאבן הזייתי
אמנם קוראים לזה קרטון אבל בפועל מדובר בנייר סופג העשוי כותנה. חוץ מזה יש בו חומצת דיאתלמיד 25 ואתנול
כותנה
אמנם קוראים לזה קרטון, אבל בדרך כלל זה לא. קרטון הוא שם כללי לנייר עבה, במיוחד זה שעשוי מסנדביץ' של שכבה גלית בין שכבות ישרות, אבל ה"קרטון" שמשמש להפצת LSD הוא לרוב נייר סופג. ונייר סופג, אף על פי שקוראים לו נייר, עשוי בדרך כלל מכותנה. אותה כותנה שמצויה בבגדים
חומצת דיאתלמיד 25
חומר סינתטי למחצה שמופק מפטריית השיפונית. בעבר תושבי כפרים שלמים נתקפו בהתנהגות משונה כשהפטרייה היתה נטפלת למאגרי התבואה שלהם. הגרסה המודרנית הוכנה לראשונה בשנת 1938 בידי ד"ר אלברט הופמן, שחקר השפעות רפואיות של תרכובות שיפונית. לקח לו חמש שנים לפני שבלע בטעות כמות זעירה וגילה את השפעתה משנת התודעה של התרכובת. והשאר היסטוריה. קצת לפני מותו, בגיל 102, ד"ר הופמן פרסם המלצה לכימאים מתחילים: "תמיד היו זהירים, אבל לא זהירים מדי".
אתנול
כדי להחדיר את הסם אל הנייר הסופג ממסים אותו בחומר מדלל ואת התמיסה מטפטפים על הנייר. אף על פי ש־LSD מתמוסס גם במים, יצרני ה"קרטונים" נוהגים להשתמש במה שאנשים רגילים מכנים "אלכוהול" וכימאים מכנים "אתנול", בעיקר כי הוא מתנדף ומתייבש מהר יותר. ישנם אפילו מקרים מתועדים שבהם יצרני LSD השתמשו בוודקה כדי להמס את מרכולתם. כנראה לא סיפרו להם שאלכוהול הוא סם מסוכן.
