וינרוט לתובעת: "כשתחטפי ממני, אל תייללי לבית המשפט"

חילופי דברים חריפים ביותר הבוקר (א') בבית המשפט המחוזי בתל אביב, עם תחילת עדותו התשיעית של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט בפרשת השוחד שבה הוא מואשם יחד עם איש רשות המסים שוקי ויטה. החקירה הבוקר עוסקת בחלק בכתב האישום שבו נטען כלפי וינרוט כי ביצע עבירות על חוק איסור הלבנת הון.

התובעת, עו"ד שרון כהנא מפרקליטות מיסוי וכלכלה, טענה כי וינרוט בנה קונסטרוקציית הלבנת הון עבור לקוחותיו ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי, באמצעות חשבונות נאמנות בישראל על שמו של וינרוט. זאת, במטרה להימנע מחילוט מיליוני שקלים, בתגובה לכך ענה וינרוט כי כל הפעולות שעשה בעניין זה נעשו בגלוי. "את שומעת מה את מדברת? אני הלכתי בגלוי לרשות איסור הלבנת הון, אני הלכתי בגלוי למשטרה, אני אמרתי לגאידמק 'תפסיק להתחבא, בוא לישראל, נכשיר כחוק את הבאת ההון שלך ארצה'".

"אני צריכה לדעת אם להציג לך את החשבוניות של ההוצאות שגאידמק הוציא לצרכיו מחשבון הנאמנות", שאלה כהנא. מדובר בחשבון בנק שבו הופקדו, לטענת וינרוט, שכר הטרחה שלו ושל רו"ח זאב פלדמן וכן סכום לתשלום מס הכנסה. בין היתר הוציא גאידמק מהחשבון 1.5 מיליון שקל עבור אגרת בית משפט בגין התביעה שהגיש גאידמק נגד יוסף טרוים. לטענת התביעה, מדובר בכוונה של וינרוט ופלדמן להסתיר כספים שהיו למעשה של גאידמק ושהוא עשה בהם שימושים אחרים.

גם בדיון הבוקר נשמעו חילופי דברים קשים בין וינרוט לבין התובעת, ואילו השופט גלעד נויטל החמיר את אמירותיו בעניין. כאשר ביקשה כהנא להקריא לוינרוט קטעים מחקירותיו במשטרה בעניין הוצאת הכספים מחשבון הנאמנות, זעם וינרוט וקרא לעברה: "תקריאי את כל הציטוטים! יש לי זכות לדעת איך הדברים נאמרו במלואם ובמדוייק! אנחנו כבר יודעים איך כמה וכמה פעמים סילפת דברים במשפט הזה". כהנא ביקשה את התערבותו של בית המשפט. נויטל פנה לוינרוט ואמר: "א - הסנגורים שלך לא התנגדו. ב - התובעת התכוונה להקריא לך את הציטוט, תן לה צ'אנס". כהנא הוסיפה: "אני מבקשת את בית המשפט גם בעניין האמירות האישיות. על כך שאני מסלפת את הדברים". נויטל הצליח ליישב את המתיחות בין הצדדים ואמר לתובעת: "הוא התכוון להגיד שהוא רק חושב שאת מסלפת את הדברים. כשתצטרכי את התערבותי - תבקשי ותקבלי אותה מייד".

אלא שמייד לאחר מכן התרגז וינרוט שוב על אמירה אחרת של כהנא, ואמר: "כשתחטפי ממני, אל תייללי לבית המשפט". כהנא הפסיקה את חקירתה וביקשה שוב את התערבותו של השופט. אז עצר נויטל את המשפט והעיר לוינרוט, שענה: "אדוני, אני הרי גם הסנגור של עצמי". "לא", אמר נויטל. אתה מעיד כנאשם, ואדוני זו אמירה בוטה וגסה ומיותרת ולא הולמת את המעמד. מה אתה צריך להגיד לתובעת? מה אתה צריך לומר לתובעת?". "אני מתנצל", אמר וינרוט, אך סינן "היא לא צריכה להתנצל. רק אני צריך להתנצל. כשאומרים לנאשם 'על ראש הגנב..'". "אדוני, אבל אתה לקחת את זה לקיצוניות, זה הרי רק ביטוי", אמר נויטל. וינרוט השיב: "גם כשאומרים ביטוי, יש לכך משמעות שמעבר". "וגם אתה הערת הערה שמעבר", אמר נויטל.

לאחר שנרגעו הרוחות אמר נויטל לצדדים: "יש לי הצעה. בואו נעסוק במשפט. מה זה כל העניינים האישיים האלה? גברתי עורכת דין מנוסה, אדוני עורך דין מנוסה, אתם חושבים שזה מסיט את בית המשפט לנקודה זו או אחרת? בית המשפט לא אמור לטייל ביניכם, הוא אמור לאפשר לכם ללכת, אז בואו נמשיך ללכת".

מניעים זרים

למרות הערותיו החריפות של השופט נויטל, בכך לא הסתיימו הדברים, ואף הוחמרו. וינרוט טען כי כתב האישום נגדו הוגש על ידי הפרקליטות ממניעים זרים. "כתב אישום בנושא הלבנת ההון לא היה מוגש אם לא היה מדובר בעורך דין יעקב וינרוט", אמר, והטיח בפרקליטות לתדהמת הנוכחים כי "רציתם להוריד את הדוס הזה מהכביש". דממה הסתררה באולם. התובעת כהנא שאלה "סליחה, מי אמר דבר כזה?". אחד מסנגוריו של וינרוט, עו"ד עודד גזית השיב: "זה באמת משנה מי אמר את זה, שרון?". כהנא השיבה: "סליחה, אם אומרים אמירות כאלה הן נשארות בפרוטוקול ואחר כך אפשר לחשוב שמישהו אמר את זה או שזה באמת נכון".

השופט נויטל עצר את הדיון הכריז: "לעיתים נדרשת התערבות בית המשפט גם בלי שמבקשים ממנו. לא היה מקום לאדוני להגיד אמירה כזו. התביעה מסורה ועושה את השליחות שלה. להגיד את האמירה הזו, זו אמירה פוגענית והיא מכתימה ציבור שלם. ולא היה מקום לעו"ד גזית לשאול אם זה משנה מי אמר את זה". וינרוט אמר: "מי שאמר את זה היה שוטר ברמה בכירה". נויטל ענה: "אז לפחות אנחנו יודעים שזה לא מישהו מהפרקליטות". וינרוט אמר: "לא, שוטר אמר את זה על הפרקליטות. שוטר אמר לי את זה". נויטל הרים את קולו ואמר: "אני מבקש שאם אין וודאות על דברים ואמירות מי אמר אותם, שלא ייאמרו".

"נהגתי בשקיפות"

לקראת סיום העדות פנתה התובעת כהנא לוינרוט: "אני מפנה לדוגמה שנתת במהלך החקירה הראשית בעניין השר שטרית. אמרת שייצגת אותו בתקופה הכי קשה שלו, כשהוא היה גזבר הסוכנות היהודית בשנת 1992. לימים, בשנת 1997 הוא התמנה לשר הפנים ודן בעניין האזרחות של צ'רנוי. כשנתת את השירות לא חלמת שב-97 הוא ידון בעניין שאתה תצטרך להביא בפניו. עכשיו אני מבקשת לשנות את העובדות של המקרה. שטרית עכשיו הוא שר הפנים. בקשתו של צ'רנוי באמצעותך נמצאת היום על שולחנו. סמכות ההחלטה היא שלו בלבד. אם הוא יחליט לקבל את הבקשה וייתן לו דרכון אתה תקבל 4.5 מיליון דולר לכיסך. אתה פונה על בגלוי, עם מכתב לוגו של המשרד שלך. לשיטתך אין מניעה לתת לשר שטרית ייצוג בחינם?"

וינרוט השיב: "אני נהגתי בהתנהגות שקופה מאוד וכל העולם יודע את מי אני מייצג. זאת בעיה שניתנת לפיתרון. השר צריך לדווח והדבר הזה קיבל תימוכין בפסיקה".

"הצגתי בפניך עובדות מאוד מסוימות" אמרה התובעת והוסיפה: "כשאתה מייצג את צ'רנוי ושר הפנים יודע שאתה מייצג את צ'רנוי, אתה חושב שאין בעיה בלייצג את שטרית כשההחלטה של שטרית תכניס לך 4.5 מיליון דולר?". 

"אם הוא מרגיש שיש עם זה בעיה, הוא צריך לדווח", אמר וינרוט. "אני לא שאלתי מה הוא צריך לעשות. אני שואלת אותך אם זה נראה לך ראוי, אם אין לך בעיה עם זה". בתגובה אמר וינרוט: "אני כאזרח - אין לי שום בעיה עם זה. הדבר הזה הוא יומיומי".

התובעת כהנא שאלה בתגובה לדברים אלו: "אלה נורמות ההתנהגות שאתה טוען שצריכות להתקיים במדינת ישראל? עורכי דין מייצגים אישי ציבור בו בשעה שההחלטה שלהם נוגעת ללקוחותיהם?".

וינרוט ענה: "אני אמרתי שעניין של ניגוד עניינים הוא רחב מאוד. יש חסיד מלומד שאומר: 'לעולם אל תנסה להיות מלאך כי מלאך לא תהיה אבל בנאדם תפסיק להיות'. ככל שרומא התפוררה יותר והייתה מוסרית פחות, כך רבו חוקיה ודיניה. עניין של ניגוד עניינים זה של מידה ומשקל ומסורה. במקרה הזה מקסימום היה צריך לדווח. אני פעלתי לפי מיטב מצפוני והבנתי, ואני לא חושב שכל עורך דין אחר היה פועל אחרת. הניסיונות שלכם כאן הם להציב נורמות שלא יכולות לעמוד במדינת ישראל כי הן יהפכו אותה למדינה שבה הכל בזוי ורקוב".

ויטה מיוצג בידי עוה"ד אלון רון ומורן כרמון. וינרוט מיוצג בידי עוה"ד פרופ' דוד ליבאי, דן שינמן, נוית נגב, איריס ניב-סבג, ירון קוסטליץ, דפי ליבאי, גרשון גוטובניק, עודד גזית ורונן מנשה. את המדינה מייצגים עורכי הדין שרון כהנא, יפעת שטיין ורותם שגיא מפרקליטות מיסוי וכלכלה.