על אטימות ורוע: מדוע משרד הרווחה לא משתמש ברזרבות?

בכל המניפסט האפולוגטי המרגיז של משרד הרווחה בנוגע לעמותת מגדל אור, יש משפט מרגיז במיוחד: "התנגדות האוצר נבעה מהחשש שעמותות כושלות נוספות יבקשו לכסות גירעונות על חשבון הקופה הציבורית".

אין ספק, טיעון מוחץ: אם המדינה תוציא מכיסה 2.5 מיליון שקל לכיסוי חובות השכר

עם כל הכבוד לפעילות המבורכת של משרד הרווחה, יש גבול לכמה אפשר להיתלות בטיעון "זה האוצר, זה לא אנחנו". למשרד הרווחה תקציב אוטונומי של כ־4 מיליארד שקל. לרשות המשרד עומדת רזרבה תקציבית של כ־126 מיליון שקל, שלפי אתר משרד האוצר טרם נוצלה. כמה קשה לחלץ משם 2.5 מיליון שקל? לו המורות השיקומיות היו יכולות להשבית את המדינה, אני בטוח שמזמן כבר היו מוצאים את הכסף.

כשם שמשרד הפנים לוקח אחריות על רשויות מקומיות שאינן מתפקדות וממנה במקומן ועדות קרואות, כך משרד הרווחה צריך לקחת אחריות על עמותות חיוניות שלא מתפקדות מבחינה ניהולית.