היום שאחרי: המאבק על כיסא המנכ"ל החל

לבית השקעות מוביל  בישראל דרוש מנכ"ל/ית בעל/ת ניסיון ניהולי מוכח בשוק ההון. נכונות לעבודה מאומצת - חובה, רישיון לייעוץ/ניהול השקעות - יתרון, אוריינטציה שיווקית - יתרון, תחילת העבודה - ינואר 2011.

קשה להניח שאת מודעת הדרושים הזאת נמצא בקרוב בלוחות המתפרסמים בעיתונות המודפסת ובאינטרנט. לא יהיה בכך כל צורך. מאז יום שישי האחרון ברור לכל אנשי השוק המקומי כי המרוץ לתפקיד מנכ"ל פסגות - בית ההשקעות הגדול בישראל - החל. מנכ"לים מתחרים בבתי השקעות קטנים יותר, חברי ההנהלות הבכירות של בנקים מסחריים ובנקים למשכנתאות, מנהלים בכירים בפירמות ראיית החשבון ובענף הביטוח, וכן מנכ"לים של חברות ניהול קופות גמל וקרנות פנסיה - כולם מועמדים לתפקיד הנחשק.

חלקם יקבלו פניות ישירות או עקיפות, אחרים יציגו בעצמם את מועמדותם, אבל מה שבטוח הוא שלתפקיד הנוכחי של רועי ורמוס לא יהיה קשה להרכיב רשימת מועמדים ראויה. הכבוד, היוקרה וכמובן שכר שנתי בן שבע ספרות, יקרצו לדי והותר מנהלים בעלי מוניטין. מי יזכה בתפקיד? את זה כמובן איננו יודעים, אבל את האתגרים שיעמדו בפניו ניתן לפרוט כבר כעת.

לשמור על המנהלים

רועי ורמוס. תפקיד קורץ צילום: יובל חן

המהלך יתחיל עם השדרה הניהולית, שיציבותה נחשבת קריטית להצלחתו של כל ארגון ובוודאי כזה שמחליף הן את בעליו והן את מנהלו הכללי. בעידן ורמוס הורחב עד מאוד היקף הפעילות של פסגות והוא נהפך לשחקן הגדול בשוק, הן בתחום קרנות הנאמנות והן בתחום קופות הגמל, לצד פעילויות משמעותיות בתחומי ניהול תיקי ההשקעות ותעודות הסל.

לפסגות כ־800 עובדים האחראים לניהולם של נכסים בהיקף של כ־140 מיליארד שקל, עבור כ־2 מיליון לקוחות פרטיים ומוסדיים. עם כמות כזאת של כסף ועובדים, בית ההשקעות הגדול בישראל תלוי במספר רב של סמנכ"לים ומנהלי חברות־בנות - מרביתם הם אנשיו של ורמוס, המלווים אותו עוד מהימים שעבדו יחד תחת ההנהגה של בנק לאומי. מנכ"ל חדש יידרש להשיג את הערכת הכפופים לו, ולדעת לשמור על התרבות הארגונית הקיימת, אחרת יכולות להתמוסס להן הדינמיקה והמחויבות הפנימית, שהניעו את פסגות קדימה.

הרבה מתחרים בשוק ההון כבר מוכנים לאמץ בחום את המנהלים המוכשרים של פסגות ויחכו בפינה עם חוזים שמנים והצעות מפתות. כך, שהאתגר, אם כן, יהיה למנוע את בריחת ההנהלה, ואת זה ניתן יהיה לעשות באמצעות שני צעדים משולבים: שיפור תנאי השכר בתוספת חלוקה נדיבה של אופציות וכן מינוי מנכ"ל בעל מוניטין לפחות כמו של ורמוס.

את היורש תבחר זהבית כהן, מנהלת קרן אייפקס בישראל, שהחליטה בסוף השבוע ללכת עד הסוף ולהשלים את רכישת השליטה בבית ההשקעות. אלא שבנוסף ליורש היא תידרש להחלטה עקרונית נוספת - האם להעמיד את עצמה בראש המערכת (קרי בתפקיד היו"ר), או להביא אדם חיצוני שינגן כינור שני ליד המנכ"ל. כהן בתפקיד היו"ר, משמע מעורבות גבוהה של בעלת הבית בקבלת ההחלטות השוטפות בארגון ופוטנציאל ללכלוך הידיים בחיכוכים עם המנהלים הקיימים.

להמשיך להשביח

אבל האתגר הגדול ביותר של כהן קשור להמשך השבחת הנכס הפיננסי שנקרא פסגות. כמו קרן יורק שרכשה את פסגות לפני כארבע שנים, גם קרן אייפקס שרוכשת אותה ממנה כעת, רואה את בית ההשקעות כעסק בעל פוטנציאל השבחה משמעותי עם ערך חבוי הניתן למינוף. אחרת הקרן הבריטית לא היתה מסכימה לשלם כ־2.1 מיליארד שקל עבור 76% מבית ההשקעות, כאשר ברור לגמרי שגם אייפקס עצמה תהיה מעוניינת לממש את הנכס היקר בתוך כמה שנים.

אלא שפסגות הוא לא תנובה ולא בזק. לבית ההשקעות אין נדל"ן שניתן לממש במאות מיליוני שקלים, הוא אינו מסואב וגם לא נרכש מהמדינה או לחלופין מעשרות אלפי איכרים, שהיכולת שלהם לממש נכסים ולהשביח ערך של פעילות קיימת היא מוגבלת מאוד. פסגות אמנם הצליח להגדיל ב־2010 את היקף נכסיו בכ־16% - הישג משמעותי בשנה שבה כנגד בית ההשקעות והעומדים בראשו תלויות האשמות על הרצת ני"ע.

ואולם היכולת להמשיך ולהגדיל את היקף הנכסים המנוהלים בעשרות מיליארדי שקלים מדי שנה נראית, לפי שעה, מוגבלת, ועל כהן תהיה מוטלת המשימה להוכיח כי היא אינה הקונה האחרון שמשלם מחיר בועה — שיתפוצץ לה בעתיד בפנים (כפי שקרה בשנים האחרונות בחלק ניכר מהרכישות שביצעו קרנות הון פרטי ברחבי העולם — כולל אייפקס עצמה).

כדי לייצר ערך משמעותי למשקיעיה, אייפקס תידרש להרחיב את פעילות פסגות גם לתחומים פיננסיים נוספים, למשל לתחום הביטוח. מנורה מבטחים, ביטוח ישיר, איילון, הכשרה ביטוח ו־AIG ישראל, הן רק חלק מהחברות שרכישתן נראית אפשרית עבור פסגות, ושדרכן יוכל בית ההשקעות להתפתח גם לענף הביטוח.