"תעש רק מחכה לאישור ההפרטה"
אבי פלדר אינו מבין מדוע ההפרטה של התעשייה הצבאית אינה מתקדמת: "אנחנו כה קרובים ועם זאת כה רחוקים". לטענתו, כל הקצוות סגורים והפערים אינם גדולים, אך הוא מודה שעדיין אינו יכול להבטיח לעובדיו שיקבלו משכורות בחודש הבא
כבר חצי שנה תקועים המגעים להפרטת התעשייה הצבאית. למעשה הם תקועים כבר יותר מעשור, אולם הסיבוב הנוכחי במשא ומתן שהתחיל לפני כשנתיים ואשר הסתמן כרציני, שב ונתקע. האוצר וההסתדרות מתווכחים אם ללכת להנפקה או למכרז, המדינה מסרבת להעמיד ערבויות לעסקאות של החברה, מדי חודש שואלים העובדים את עצמם אם יזכו לקבל משכורות ובינתיים אין אפילו הסכמה על זהות היו"ר החדש לחברה. עם זאת, לדברי אבי פלדר, מנכ"ל תעש, הדרך לפתרון הרבה יותר קצרה מכפי שנראה וכל מה שנותר הוא לחתוך ולקבל את ההחלטה.
"החברה הזו יכולה להיראות אחרת לגמרי, ממש לא חברה שבכל תשעה בחודש יש חשש שלא תשלם משכורות", אומר פלדר בראיון ל"כלכליסט". "ואני קורא לכולם 'בואו נגמור, זה אפשרי והיום זה גם יעלה פחות כסף מאשר מחר'. גרירת הרגליים ממש אבסורדית. ב־2005, כשיוסי בכר היה מנכ"ל משרד האוצר, הוא אמר בואו נוציא את 600 העובדים המיותרים של החברה, אחרת נמצא את עצמנו בעוד שנתיים עם אותה הבעיה. אז לא עברו שנתיים אלא חמש, ואנחנו עדיין עם אותה הבעיה. רק שעכשיו יש לנו 950 עובדים מיותרים ולא 600. אנחנו כל כך קרובים ועם זאת מסיבות שלא ברורות לי גם כל כך רחוקים. התחושה שלי היא שבסך הכל צריך לכנס את כל המעורבים ופשוט לקבל החלטה".
כשפלדר מדבר על "לכנס את כולם", הוא מדבר על שר הביטחון אהוד ברק, שר האוצר יובל שטייניץ ויו"ר ההסתדרות עופר עיני. בחודש מרץ החליטה השלישייה למנות רואה חשבון שיבדוק את מצבה הפיננסי של החברה ויחליט על מתכונת ההפרטה - הנפקה או מכרז. אולם ראובן שיף שנבחר לתפקיד זה מעולם לא קיבל את המנדט להתחיל בתפקידו, והמשא ומתן נתקע. מאז גם לא נפגשה השלישייה לדון במצבה של תעש. למה? לפלדר אין תשובה.
"ואז הגיע דורון כהן"
"לפני שנתיים באנו כהנהלה למשרדי האוצר והביטחון ואמרנו 'בואו נתחיל לדבר מחדש על הפרטה'", אומר פלדר. "גייסנו את העובדים, סיכמנו על מהלך דו־שלבי שיתחיל בהנפקה ולאחריו הנפקה נוספת או מכירת גרעין השליטה במכרז. הקמנו חמישה צוותי עבודה משותפים לכל הגורמים בנושאים שונים. הצוותים כבר כמעט סיימו לעבוד; סגרנו כמעט את כל הקצוות, וכל מה שנותר הוא לתת את האישור. ואז הגיע דורון כהן לרשות החברות הממשלתיות".
וכיצד השפיע המינוי שלו?
"כהן חושב שהחברה לא בשלה להנפקה ורוצה ללכת על מכרז. זה בסדר מבחינתי, אני מכבד את ההחלטה שלו. אולם סביב הנושא הזה שוב נתקעו המגעים. ככל שאני מבין, עמדת ההסתדרות היא שצריך בכל זאת ללכת להנפקה. עיני רוצה תשקיף, הוא לא רוצה יותר חורים אפלים בחברה".
דורון כהן. סבור שהחברה לא בשלה להנפקה צילום: גיא אסייג
אתה רוצה רק הנפקה?
"אני אקבל את מה שהמדינה תחליט - היא הבעלים של החברה וזה המנדט שלה. היתרון במהלך של הנפקה הוא שתשקיף מסדר לך את החברה, מכריח אותך לסגור את כל הפינות. זה גם היה הרציונל שלנו כהנהלה כשהתחלנו בתהליך. הלכנו להנפקה גם בעשות אשקלון, שהיא חברה־בת של התעשייה הצבאית, וזה היה ניסיון מאוד מוצלח.
"עם זאת, אני לא נעול על הנפקה. אם הבעלים חושב שצריך מכרז אני מכבד את זה, אני רק חושב שצריך להתניע את המהלך בכל דרך שהיא ואני גם מזכיר שכל הצדדים גם הסכימו להוציא את שאלת ההיתכנות להכרעה חיצונית ואפילו הסכימו על זהות הבודק - רו"ח ראובן שיף. אלא שהתהליך הזה מעולם לא התחיל ואני לא יודע עד הסוף למה. אני יודע שקיבלתי הוראה לא לתת לו להתחיל לעבוד כי משרדי הביטחון והאוצר וההסתדרות לא סיכמנו עד הסוף מה יהיה המנדט שלו.
"צריך להבין שנעשתה עבודה מאוד רצינית. הקמנו כאמור צוותי עבודה משותפים לאוצר, להסתדרות ולמשרד הביטחון. הצוותים האלו דנו בנושאים של הסדרת זכויות העובדים, מבנה ההון של החברה, קרקעות, איכות סביבה ונושאים אסטרטגיים של הבטחת קווי תחמושת שחשובים למדינה, וברובם הגענו להסכמות. הפערים לא גדולים".
אבי פלדר. "אני יכולים להגדיל התפוקה לעובד ב-70%" צילום: עמית שעל
מהן ההסכמות והיכן הפערים?
"הסכמנו ש־950 עובדים בני 55 ומעלה יפרשו ויקבלו פנסיה מוקדמת על חשבון המדינה, אבל רק אנשים שהתפוקה שלהם לחברה שולית. החישוב זה כמיליון שקל לעובד ולכן העלות של כל המהלך היא מיליארד שקל. לא ניתן לטובים ללכת ולחלשים להישאר. ננהל משא ומתן עם ועד העובדים, אבל הקווים מאוד ברורים: העובדים הפחות יעילים ילכו הביתה וזו תהיה ההחלטה של ההנהלה. גם העובדים מבינים שזה הכרחי.
"יש גם הסכמה עקרונית שנפנה 5,200 מתוך 6,000 הדונמים שאנו יושבים עליהם ברמת השרון לטובת המדינה. אחרי טיהור קרקע שיעלה כמיליארד שקל, המדינה יכולה להישאר עם קרקעות בשווי של כ־20 מיליארד שקל.
"בנושאים של איכות הסביבה כבר יש הסכמות שהמדינה תיקח את כל חטאי העבר עליה. נפתח דף חדש ומכאן והלאה הכל יהיה באחריות תעש. יש מחלוקת לא גדולה עם משרד הביטחון על שווי ההזמנות השנתיות שהם יזרימו לנו בחמש השנים שלאחר ההפרטה כדי להמשיך ולהחזיק קווים אסטרטגיים. מדובר במחלוקת על 100 מיליון שקל ויש מחלוקת, להערכתי לא מאוד גדולה, על רשת ביטחון לעובדים שיישארו בחברה".
מדוע להבטיח את העובדים שיישארו?
"ההסתדרות רוצה, ובצדק לדעתי, להבטיח 1,050 עובדים נוספים שלנו שאנחנו רוצים שיישארו בחברה כי הם חשובים לליבת העסקים שלנו. זה גם לקח ממהלכי הפרטה קודמים שבהם העובדים נפגעו. רשת הביטחון הזו משמעותה היא שאם יפטרו את העובדים הם יקבלו את אותם תנאי הפרישה שיקבלו 950 העובדים שיפוטרו בשלב הראשון. לפי ניתוח מחמיר, צריך בשביל זה מיליארד שקל; לדעתי 700 מיליון שקל יספיקו מאחר שמדובר ברשת ביטחון - הרי סביר שלא כל העובדים הללו ייפגעו, אם בכלל. מדובר בכסף שנשים בצד למען אותם העובדים ואפשר גם לשים אותו בצד מתמורת המכירה. בכל מקרה האוצר כבר הסכים להקצות לזה 400 מיליון שקל כך שהמחלוקת לא גדולה - 300 מיליון שקל בסך הכל".
הדימום נמשך
אולם לדברי פלדר, בכל יום שעובר ללא סיכום על הפרטה החברה ממשיכה לדמם. את 2009 סיימה החברה עם הפסד של 250 מיליון שקל. במחצית הראשונה של השנה יש התאוששות מסוימת, אך גם את השנה הנוכחית תסיים החברה בהפסד, והגירעונות הולכים ותופחים.
"950 עובדים מיותרים ולא יעילים עולים לנו עכשיו 200 מיליון שקל בשנה. בכל ינואר אני עושה מינוס על 200 מיליון שקל בתקציב השנתי שלי עוד לפני שאני מדליק את השאלטר. יש לנו המון תשלומים עודפים בחמש השנים האחרונות - שכר עודף, תשלום לפנסיונרים, החוב בבנקים. זה מאוד מקשה על החברה להתקיים. היא לא עומדת במודלים עסקיים, וזה נובע מזה שכל תהליך המעבר של תעש מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה ממשלתית בתחילת שנות ה־90 נעשה בצורה עקומה.
"מה שעשו לנו בתהליך הזה הוא שגילחו לנו את הנכסים והשאירו לנו רק את החיובים. ברפאל עשו תהליך דומה, אולם אנחנו היינו הראשונים ולכן הרבה דברים נלמדו בעקבות המקרה שלנו. השאירו הרבה שאלות פתוחות כמו, למשל, מי הבעלים של הקרקעות? אני משלם עליהן ארנונה אבל לא ברור חד־משמעית שהן של החברה ושאני יכול לקחת כנגדן הלוואות".
זאת אומרת שאתה לא יכול להסתכל לעובדים שלך בעיניים ולהבטיח להם שתשלם להם בחודש הבא משכורת?
"לא, אני לא יכול להסתכל לעובדים בעיניים ולהבטיח להם שבחודש הבא אשלם משכורות. אם זה היה תלוי בי הייתי מבטיח, אבל זה לא תלוי בי כי אנחנו שורפים 15–20 מיליון שקל בחודש סתם. במקביל, הבעלים שלנו גם לא נותן לנו ערבויות מדינה לעסקאות והשיווק בחו"ל נפגע. אני לא מכיר חברה נורמלית עסקית שמתנהלת כך, ולכן נוצר לחץ על המשכורות. יש לא מעט אנשים שיש להם אינטרס ללחוץ בדיוק בנקודה של המשכורות כדי להביא את זה כמעט כל חודש לפיצוץ, אבל אני לא חושב שזו הדרך הנכונה. "אבל אני כן יכול להבטיח שאם ירצו לשלם משכורות - אפשר למצוא מהיכן. למשרד הביטחון יש הזמנות של יותר ממיליארד שקל אצלנו והם יכולים לשלם מקדמות קצת יותר גדולות עבור ההזמנות הקיימות.
"כמעט מדי חודש מישהו טורח להתראיין ולהסביר שהחודש לא ייתנו לנו לשלם לעובדים. כל הפרסומים האלה שמגיעים מכיוון הבעלים גורמים לנו נזק עצום בחו"ל, ואנחנו חוששים שהם יפגעו בשיווק שלנו".
"אם רק ייתנו לנו לעבוד"
לפי איזה שווי לדעתך אפשר להנפיק את תעש?
"אני חושב שהיה אפשר להנפיק אותה לפי שווי של 400–500 מיליון דולר. זו הערכה שנסמכת על הנתונים הכספיים שקיימים בידינו אבל עוד לא התחלנו בהליך של הערכת שווי. מדובר בסכומים מאוד גדולים וזה עוד לפני הצפת ערך. אם רק ייתנו לנו לעבוד כמו שצריך תהיה הצפת ערך מאוד גדולה.
"הכנו תוכנית אסטרטגית לשנים 2010–2015, בייעוץ ד"ר יעקב שיינין. הראינו את התוכנית למשרדי האוצר והביטחון. אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להגיע לצמיחה פנימית של 10% ולמכירות של קרוב ל־3 מיליארד שקל ב־2015, וזה אחרי ששיינין אמר לנו לצנן קצת את התחזיות שלנו. אנחנו יכולים להגדיל את התפוקה לעובד ב־70%. אנחנו רוצים לעשות שינוי ארגוני. המכירות בחצי השנה הגיעו ל־900 מיליון שקל, שיעור הרווח הגולמי עלה מ־5% במחצית המקבילה ל־16% בנוכחית, והשנה תסתיים בהפסד קטן יותר".
ומה עם ההנהלה? אתם עשיתם צעדים כדי לקצץ בשומן?
"עשינו צעדים. הבכירים לא קיבלו את תוספות השכר שמגיעות להם לפי חוק. פיטרנו כמה בכירים, הקטנו משכורות ובעיקר לא תיקנו עיוותי שכר קיימים. שיפרנו חוזים עם ספקים ואני מעריך שנוכל יותר לשפר עמדות. גם כשספקים קוראים בעיתונים שהחברה לא יציבה זה נותן להם אפשרות לסחוט יותר. אני מאמין שבמהלך של הפרטה נוכל להקשיח עמדות מולם עוד יותר".
מה אתה חושב על ההתנגדות הגדולה ליו"ר המסומן שי ברוש?
"אני חושב שכל חברה נורמלית צריכה יושב ראש".
