אפל בערעורו: "הממצאים העובדתיים אולצו למסגרת משפטית מכוונת מראש להרשעה"
כחצי שנה אחרי שהורשע במתן שוחד ונגזרו עליו 3.5 שנות מאסר וקנס של מיליון שקל, מגיש אפל את ערעורו לביהמ"ש המחוזי
הקבלן דוד אפל הגיש הבוקר (ד') לבית המשפט המחוזי בתל אביב את הערעור על הרשעתו באחת מפרשיות השוחד הגדולות של השנים האחרונות. בחודש אפריל האחרון הרשיע בית משפט השלום בתל אביב את אפל בשלושה אישומים שעניינם מתן שוחד במטרה לקדם פרויקטים נדל"ניים שבהם היה מעורב. על אפל נגזרו
ב-137 עמודי הערעור הרהוט, מתאר אפל כיצד כשל לטענתו בית משפט השלום בניתוח חומר הראיות ובעיקר בהיעדרו של חומר כזה, ובהסקת המסקנות המשפטיות המתבקשות ממנו. הערעור הוגש על עצם ההרשעה, על גובה העונש ועל שתי החלטות ביניים של בית משפט השלום שלא לבטל את כתב האישום בשל "הגנה מן הצדק". את הערעור הגישו סוללת סנגוריו של אפל, עורכי הדין איתן מעוז, משה ישראל, נבות תל-צור, שלומית הראל-שוורץ, אייל בסרגליק וטל שפירא.
הפרשה עסקה בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בנובמבר 1998. בני רגב הציג את מועמדותו לקדנציה נוספת של ראשות העיר לוד ולצורך כך הוקמה עמותת "אזרחים תומכי בני רגב". זמיר בן ארי התמודד לראשות המועצה המקומית גבעת שמואל. באישום הראשון והשני יוחס לאפל כי גיבש תוכנית לסייע למימון בחירתם של רגב ובן ארי באמצעות חברת מגדל הזהר. באישום השלישי נטען כי אפל נתן שוחד לעודד טל, ששימש כממלא מקום מנהל מחוז המרכז ומאוחר יותר כמנהל מחוז תל אביב במינהל מקרקעי ישראל. באישום זה דובר על מתן טובת הנאה בכך שאפל יצר אצל טל ציפייה כי יסייע לקידום מעמדו המקצועי. בסך הכל קבע השופט מרדכי פלד כי שולם שוחד בגובה 1.5 מיליון שקל.
"חומר חקירה הושמד באישון לילה"
בערעור טוען אפל כי כלל לא היו ראיות ישירות לכך כי נתן שוחד לרגב ובן ארי, וכי "חומר חקירה רב בעניינו הושמד ובוער ללא כל תיעוד, באופן חריג ותמוה, בניגוד לנהלים, ואף באישון לילה, כאשר איש אינו יודע להסביר את פשר השמדת החומרים המאסיבית, תוך הסבת נזקים ראייתיים".
לטענת אפל, "אגב שרטוט התמונה הראייתית, הותיר בית המשפט הנכבד גושים שלמים של ראיות על רצפת העריכה של הכרעת הדין". בין היתר, טוען אפל כי מספר כשלים כשהם לעצמם ובוודאי במצטבר "מעלים את הרושם כי בית המשפט הנכבד קמא אילץ את ממצאיו העובדתיים לתוך מסגרות משפטיות מכוונות מראש בדרך להרשעת המערער".
"כיצד ניתן לייחס שוחד כאשר המשוחד הפסיד בבחירות?"
לעניין האישום הראשון שעניינו מתן שוחד לבני רגב, טוען אפל כי בית משפט השלום נכשל באופן תמוה מלעמוד על עובדת יסוד דרמטית, לפיה החלק הארי (80%) של תשלומי השוחד כביכול שהועברו לעמותת הבחירות של רגב, שולמו לעמותה זו לאחר הפסדו של רגב בבחירות. "תמיהה קשה זו, כיצד יעלה על הדעת לייחס למאן דהוא כוונה או מניע לשחד ראש עיר, לאחר שהאחרון הפסיד כבר בבחירות, נותרה בהכרעת הדין ללא כל מענה", כותב אפל. עוד טוען אפל כי בית המשפט הרשיע אותו, מבלי לתת את דעתו כלל לשאלת היעדרו של בעל המניות העיקרי השני בחברה, שהחזיק אף הוא 50% בחברה - עו"ד דרור חוטר-ישי - אשר לא נחקר בפרשה ולא הועמד בה לדין.
"בית המשפט ביצע 'מסעות בזמן'"
באשר לאישום השני שעניינו מתן שוחד לזמיר בן ארי, טוען אפל כי בית משפט השלום הרשיע אותו על אף שבן ארי עצמו לא הועמד מעולם לדין באשמה של "קבלת שוחד מהמערער". אשר לאישום השלישי שעניינו מתן טובת הנאה לעודד טל, טוען אפל כי בית המשפט הרשיע אותו על אף שאפל לא נתן דבר, ומעולם לא העניק דבר לעודד טל, וכי בית המשפט ערך "מסעות בזמן" על מנת לייצר, יש מאין, תמונה עובדתית של "יחסי שוחד".
"הכריזמה, האסרטיביות והגודל הפיזי גרמו לו להיראות כדמות מרכזית"
בהתייחס לדבריהם של מספר עדים בפרשה הקשרו את אפל לתשלומי השוחד, טוענים סנגוריו כי "בשל הדומיננטיות, הכריזמה והאסרטיביות הרבה המאפיינים את אישיותו, ואף נוכח גודלו הפיזי ודרך התבטאותו - אין גם ספק כי מתבקש שאנשים בחברת מגדל הזהר, והחיצוניים לה יראו בו כדמות מרכזית ואוטוריטטיבית לפעילות השוטפת של החברה. אלא שלטענת אפל, לא די בהתרשמות זו כדי לאפשר הסקת מסקנה ולקבוע כממצא כי אפל הורה על תשלומים כלשהם, או ידע על אותם תשלומים, ללא שום עדות ישירה בעניין.
לעניין גובה העונש שנגזר עליו, טוען אפל כי זה נעשה ללא התחשבות בחלוף 12 השנים עד למתן גזר הדין בבית משפט השלום ועינויי הדין שנגרם לאפל, וכי העונש חמור יחסית הן למפתח הענישה והן לעונש שנגזר על המורשעים האחרים בפרשה.
המדינה מיוצגת בידי עורכי הדין ליאת בן-ארי ויהונתן תדמור מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), ועורכי הדין ענת גולדנצוויג-סבידור, רינה מיוחס ואביבה חפץ-נוימן מפרקליטות מחוז מרכז.
