תיאוריית הקשר: הכל בשליטה

משחק "מי עשה עסקה טובה יותר?", בכיכובם של שאול אלוביץ' (בזק) ואילן בן־דב (פרטנר), אינו מפסיק להעסיק את שוק ההון. האם זה בן־דב, שמכר חלק קטן ממניות פרטנר לשותפים, גייס אג"ח והלוואות קצרות טווח וקיבל גם הלוואת מוכרים מהאצ'יסון או אלוביץ', שנטל הלוואות מקונסורציום של בנקים ישראליים, ומימן את יתרת העסקה באמצעות מכירת 012 סמייל ושימוש בקופתה.

בן-דב ואלוביץ'. נסמכו על דיבידנדים צילום: אוראל כהן

בחינת "טיבה" של העסקה מתבצעת ביחס ללחץ שיופעל על הרוכש, לו הנחותיו בנוגע לתפוקת המזומנים המתמשכת מהנכס שרכש ישתנו לרעה. אלוביץ' ובן־דב נסמכו על דיבידנדים שיחלקו אחזקותיהם כחלק הארי ממימון העסקה, ולכן אם היקף הדיבידנדים ייפגע כתוצאה מהאטה בפעילות הנכסים, תיפגע היכולת להחזר החובות של הרוכשים.

במקרה הגרוע, בן־דב לא יחזיר את ההלוואה

גם כאשר שוק הסלולר סופג הכרזות על הכנסת מתחרים, הורדת דמי הקישוריות וכפייה של הגבלות נוספות, ונראה שהנחות היסוד של בן־דב בנוגע לרווחיה העתידיים של פרטנר היו אופטימיות מדי, אין סימנים ודאיים לכך שהשינוי בשוק עתיד לפגוע ביכולתו להחזיר את החובות.

בעת צרה, הקלף שיכול לשלוף בן־דב משרוולו הוא יכולת המימוש של המניות שבידיו. בן־דב יכול, באישור שר התקשורת, למכור חבילה נאה של מניות פרטנר כדי להנזיל חלק מאחזקתו לצורך תשלום חובות. כביטחונות להלוואת המוכר בהיקף של 300 מיליון דולר שקיבל מהאצ'יסון, ואותה הוא נדרש להשיב ב־2014, מצויות 11% ממניות פרטנר המשועבדות להאצ'יסון עד להחזר ההלוואה. במקרה הגרוע ביותר, בן־דב לא יחזיר את ההלוואה, וכך ימצא את עצמו "מוכר" 11% ממניות פרטנר תמורת 300 מיליון דולר להאצ'יסון. רק שער המטבע באותו מועד יקבע האם מדובר בעסקה רווחית או מפסידה ביחס למניות אלה, אך לא יגרע מ"טיבה" של עסקת רכישת כל המניות שבוצעה בשנה שעברה.

הנדל"ן צפוי להניב רווחים של מאות מיליוני שקלים

אלוביץ', לעומת זאת, מחזיק בידו כ־30.4% ממניות בזק, ובניגוד לחברות אחרות, בעל השליטה בבזק אינו מורשה לרדת אל מתחת ל־30% מאחזקותיה, אלא אם הוא מוכר את מלוא האחזקות הללו לגוף אחר, ובאישור המדינה. אך לאלוביץ' קלף אחר, משמעותי הרבה יותר - נדל"ן.

גם אם התחרות בשוק תפגע בכל חלקיה של בזק (בזק קווי, פלאפון, בזק בינלאומי ו־yes), איש לא ייקח מבזק את הנדל"ן

שלה הפזור בישראל. חלק גדול מאותם נכסים הן מרכזיות שיתייתרו לחלוטין בעת השלמת רשת ה־NGN של החברה בשנתיים הקרובות, וכבר כיום מוצעות למכירה.

ביוני האחרון מכרה בזק שני בניינים בתל אביב תמורת 100 מיליון שקל, ובדו"חות הרבעון השלישי תרשום בגינם רווח בהיקף של 70 מיליון שקל. כיום מוצעים למכירה 13 בניינים של בזק, ובניינים נוספים צפויים להצטרף אליהם בחודשים הקרובים. שווי הנכסים הוא נגזרת של מצב השוק, אולם אפשר להעריך כי הוא צפוי לעלות על מיליארד שקל, להניב לבזק רווחים בהיקף מאות מיליוני שקלים ולאפשר לה להעביר כשליש מסכומים אלה לבעל השליטה, כחלקו בדיבידנד. מניות התקשורת אולי אינן דפנסיביות כבעבר, אך נכסי החברות עדיין מעניקים רוגע יחסי לבעלי השליטה.