תשובה בהופעה נדירה בוועדת הכלכלה: "חשוב לכבד את ההסכמים, התמלוגים צריכים לרדת לחצי"
ועדת הכלכלה מקיימת בשעה זו דיון סוער בנושא תמלוגי הגז; בעל השליטה בקבוצת דלק מכוון גם למתחרה יוסי מימן: "הגז הישראלי צריך להנות מכל ההטבות של תוצרת מקומית"; השר יוסי פלד: "חברות אירופיות מנהלות מו"מ עם לבנון, אין לנו זמן לבזבז על ועדות ובתי משפט". פלד הצהיר כי אינו נמצא בשום קשר עם תשובה מאז 91'
בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה, דיבר לפני זמן קצר בפני חברי ועדת הכלכלה בדיון בנושא גובה התמלוגים שיוטלו על תגליות הגז מול חופי ישראל ואמר, כי "מדובר בסקטור החשוב בארץ עם השלכות מרחיקות לכת לכלכלת ישראל. כ-513 קידוחים עד היום היו עקרים, המשקיעים הפסידו את כספם ואף אחד לא חשב לבקש פיצוי. למרות זאת החלטנו להמשיך ולקדוח כי האמנו שאפשר להגיע לעצמאות. הצלחנו לשכנע את נובל אנרג'י לבוא ולקדוח למרות המחיר הכבד ששילמה בחרם הערבי. צריך לכבד אותם ולהצדיע על כך".
לדבריו, כתוצאה מתגליות הגז מחירי החשמל והמים הוזלו לרווחת הציבור. "הכנסות לקופת המדינה גדלו, וחברת החשמל חסכה 30 מיליארד שקל. "צריך לזכור שסכומי ההשקעה בסדר גודל כזה זקוקים למימון זר, והבנקים הזרים סירבו להשקיע. לאחרונה התברר כי המדינה העניקה פטור ל-20 שנה לספקי הגז המצרי. האם יעלה על הדעת שבמקום לעודד גז ישראלי - ואנו נאצלים לשלם קרוב ל-50% עליו - נתמודד עם אפליה שכזו?
צריך ליצור תחרות הוגנת ושיוויונית. הגז הישראלי צריך ליהנות מכל ההטבות של תוצרת מקומית. מדינות מסוימות ניסו לשנות את מדיניות התמלוגים ופגעו פגיעה קשה בענף. במצרים הקודחים עזבו והיזמים בעקבות זאת, וכעת המצרים שינו את התמלוגים לאפס. היום בארה"ב התמלוגים הם 12.5%. כדי לספק את הגז אני צריך לפתוח צינור שיעלה 6 מיליארד דולר. להגיע לחוף עולה 3 מיליארד דולר, אך בארה"ב כל התשתיות קיימות. בנוסף, אני צריך להגן על המתקנים שלי וזה עולה הרבה כסף. המשמעות היא שהתמלוגים צריכים לרדת לחצי".
תשובה הדגיש כי "הדיון זה לא אני. אם חס וחלילה לא נעשה מה שצריך לעשות, ספק אחר יתפוס את השוק האירופי. איראן וסוריה יתפסו את מקום ישראל שתפסיד הכנסות ואת המנוף הגיאופוליטי. ישראל צריכה להמשיך לפעול ביציבות ונאמנות כפי שפעלה עד היום, רק כך נבטיח הגעת משקיעים נוספים. חשוב לכבד את ההסכמים. השינויים יכולים להביא לפגיעה בתדמית ישראל ולהבריח משקיעים זרים ומקומיים. אני מבקש שיוקמו צוותי עבודה שיעבדו עם המשקיעים, ושההסכמים יכובדו, ושהוועדה תתמוך ותגבה את היזמים. אני מבטיח להמשיך ולשמור על הכלכלה. כל המספרים הם עובדות".
נציגי נובל אנרג'י הדגישו בפני חברי הכנסת כי שינוי בתמלוגים עלול להוביל להשלכות כבדות. "לפני שהתחלנו לעבוד כאן, הממשלה הציגה בפנינו את תנאי ההשקעה בישראל. מאז הפסדנו את כספנו בשני קידוחים", אמר לוסון פרימן סגן נשיא נובל אנרג'י. "אנו חברה בינלאומית וההחלטה לבוא לישראל לא פשוטה. אנו רואים את עצמנו במסע יחד עם ישראל. כשבאנו לפני 12 שנים בטחנו בכם והמשכנו להשקיע פה כשהבטיחו לנו שהשינויים לא יהיו רטרואקטיביים. אנו מקווים להישאר פה שנים רבות נוספות ואנו עדיין בוטחים בכם".
היועץ המשפטי אברהם סופר נקט לשון פחות זהירה. לדבריו, "הסברתי לוועדת ששינסקי כי שינוי רטרואקטיבי יהווה הפרה של אמנת המסחר בין ישראל לארה"ב. עורכי דין בינלאומיים רבים מסכימים איתי, ונובל הסתמכה על הבטחות והזמנות מפורשות עם תנאים מוגדרים לפני שהחליטה להיענות למיזמים. במידה שהממשלה תחליט לשנות את הכללים, ארה"ב תצטרך להחליט האם לפעול בשם נובל ולדרוש פיצויים על הנזקים שייגרמו לה. הצדדים הסכימו באמנה כי מחלוקת כזו תידון בבית הדין הבינלאומי לצדק באירופה. אני לא צריך להגיד כמה מצער זה יהיה אם בנות ברית בסדר גודל כזה ייאלצו לפתור בעיות כאלה בבית דין. משאבי הטבע אכן שייכים לישראל אך לא ניתן לעוות את המציאות".
בתחילת הדיון אמר יו"ר ועדת הכלכלה, אופיק אקוניס: "הוועדה בראשותי פועלת על פי משנתו של מנחם בגין - כלכלה חופשית עם רגישות. לנגד עיניי עומדת טובתה של ישראל ולא ספינים מסוכנים והפרחת סיסמאות פופוליסטיות ובלתי אחראיות כפי שעושים גופים הממומנים על ידי גורמים זרים, בניגוד מוחלט לאינטרסים של אזרחי ישראל".
לדבריו, "לדיון יש השלכתו אסטרטגיות וביטחוניות. איראן תשתף פעולה עם לבנון בתחום חיפושי הגז והנפט וכולנו יודעים שכסף איראני משמעו כסף לטרור. עיכוב בנושא עלול לחזק את ציר הרשע. אני יודע שאני לא פופולרי ואחטוף טוקבקים אבל אני אאבק עד טיפת דמי האחרונה כך שאעשה את מה שאאמין בו".
בתשובה העירה ח"כ אורית זוארץ (קדימה), "אתה עושה מה שבעלי ההון מאמינים בו". אקוניס ביטל את דבריה והוסיף כי "אסור לתת לארגוני שמאל פונדמנטליסטיים לנהל את כלכלת ישראל, לא ארשה דיון פופוליסטי".
ח"כ כרמל שאמה הצהיר כי "אין סיבה שאזרחי ישראל יקבלו מחצית מהאחוזים שמקבלים אזרחי מדינות שאר העולם. גובה התמלוגים בישראל נקבע לפני 60 שנה ומאז הפרמטרים השתנו לטובה בצורה קיצונית. חלקה של המדינה מתבטא גם בין השאר במס חברות, שנמצא במסלול הפחתה. ואת זה אנשים יודעים לקחת היטב ובשקט לכיסם.
"הטענה לגבי רטרואקטיביות פסולה. מיסוי רטרואקטיבי זה כאשר המדינה מבקשת שישולמו תוספות על תשלומי עבר. כאן מותר לפעול כי זה כמו שמותר להעלות מסים על נדל"ן או לייקר את האגרה. מפחיד אותי הטייקוניזם יותר מהפופוליזם, כי העם פחות יודע לדאוג לעצמו. הטייקונים מצד שני - לא נשאר ספין שלא תפס כותרות ראשיות. אבל הכי גרוע זה הנחמדיזם - הניסיון להיות נחמד לכולם. עוד לא הומצאה העוגה שכולם אכלו אותה ונשארה שלמה, ואין מתכון כזה שגם יועלו התמלוגים וגם הטייקונים יהיו מרוצים. ישראל היום מתנהגת כמו רפובליקת בננות – שמוכרת את רישיונותיה לכל המרבה במחיר".
שאמה הוסיף כי "צריך לדרוש גם שהעובדים סביב התעשייה הזו יהיו כחול-לבן. רוב העובדים הם עובדים זרים. זה מעיד על כל התופעה. חובתנו למקסם את התועלת הציבורית. לא צריך להיבהל ממלים כמו 'איום איראני' או 'לחץ אמריקאי'. זו החלטה כלכלית, לא פוליטית".
השר יוסי פלד, שעבד בעבר עבור יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, אמר: "אני לא שותף לוויכוח על גובה התמלוגים. באתי לדבר על חיבור בין המימד הכלכלי למימד הביטחוני. מה שקורה פה זה שיש חלקי דיווחים לפוטנציאל לגז ונפט. כתוצאה, הלבנונים והסורים ערכו סקרים קרוב לאתרים בהם גילינו את מצבורי הגז, וחברות אנרגיה מובילות באירופה החלו לנהל מו"מ עם ממשלת לבנון. צריך לזכור ש-90% מהגז האירופי מגיע מרוסיה, ולכן מדינות אירופה מחפשות אלטרנטיבה. הן רואות כי התהליך הישראלי ייקח זמן, ולכן הן פנו ללבנון כדי לחתום על חוזים של 15 שנה.
"הוויכוח לדעתי הוא האם ישראל יכולה לבזבז זמן עכשיו על ועדות ובתי משפט. מבלי להיות מצוי בעסק, נדמה לי שהמרחק בין הצדדים הנצים הוא כזה, שאם יישבו לדבר יימצא פתרון. אנו מפסידים זמן, ואני מקווה שלא נפספס את ההזדמנות לספק גז".
פלד הצהיר כי אינו נמצא בשום קשר עם תשובה מאז 91'.
רכז ועדת ששינסקי, אודי אדירי, אמר כי "בנובמבר יתפרסמו הצעות ומסקנות עליהן יוכל הציבור להגיב".
מנהל מינהל רישוי אוצרות טבע במשרד התשתיות, ד"ר יעקב מימרן, ציין כי לא יתייחס לפרטי הדיונים של ועדת ששינסקי, אך הדגיש כי "הוועדה הופכת כל אבן ובודקת כל אפשרות. האינטרס שעומד לנגד עיניה הוא טובת הציבור. מצבורי הגז והנפט הם רכוש הריבון - מדינת ישראל. אני מרכז את כל הנתונים שהצטברו ב-60 השנים האחרונות בנושא והעמדתי את כל הנתונים לרשות הוועדה. כל היבט שנסקר כאן יילקח בחשבון".
ח"כ שלי יחימוביץ' ציינה כי "לפני 10 שנים ישב גדעון תדמור בשם יצחק תשובה ואמר, 'אתם רוצים לשחוט את התרנגולת לפני שהיא הטילה ביצת זהב אחת?'. כבר אז היה לובי משוכלל. ובכל פעם שיש רעיון לשנות את החוק באים ומטרפדים אותו. אז אל תגידו 'מה אתם נזכרים עכשיו?'. כמה אפשר לעשות מניפולציות עם המציאות? המכונות בכל מקרה לא יפסיקו לקדוח כי היזמים יודעים שירוויחו בכל מקרה המון כסף. אני מצפה מחברות הדלק להפסיק את הקרב המלוכלך ולעמוד לימין הצעת החוק שלנו. ההצעה מדברת על העלאת התמלוגים תוך כמה שנים ל-20%. שר האוצר יוכל להעלות את מס החברות לגבי גז ונפט עד 60%. החוק מאפשר לשים את הכסף בקרן אחראית שתשקיע את הכספים לטווח הארוך".
הקרן החדשה לישראל מסרה בתגובה לדבריו של אקוניס: "אנו מצרים על כך שיו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אופיר אקוניס בוחר להסית נגד הקרן החדשה לישראל במקום לדון באופן ענייני ומקצועי בנושא כה קריטי כמו מדיניות האנרגיה של ישראל. הקרן החדשה לישראל שמחה וגאה לתת גיבוי וסיוע לארגוני החברה האזרחית במאמצם להבטיח כי טובת כלל הציבור והחברה בישראל יכתיבו את אופן חלוקת ההכנסות מניצול משאבי הטבע של ישראל. למאמץ זה, שזוכה לתמיכה גורפת בקרב הציבור, שותפים גם חברים במפלגתו של אקוניס, בהם שר האוצר יובל שטייניץ. נראה כי פופוליזם הוא מפלטו של אקוניס, אשר פועל בניגוד לאינטרס של כלל הציבור ובוחר לתקוף את ארגוני החברה האזרחית".
שטיגליץ מייעץ לשטייניץ
בתוך כך, שר האוצר, יובל שטייניץ, נועד בניו-יורק עם זוכה פרס נובל בכלכלה, פרופ' ג'וזף שטיגליץ. השניים דנו בין השאר בסוגיית תמלוגי הגז. שטיגליץ ציין כי חשוב מאוד לבחון מחדש את מערכת הכללים הפיסקאלית החלה על קידוחים קיימים. הדבר כבר נעשה במדינות רבות בעולם והדוגמה הטריה ביותר היא אוסטרליה שעבודת הוועדה שמינתה בנושא הסתיימה בתקופה האחרונה. באשר לפעילות הקידוח בישראל, הציע שטיגליץ לשטייניץ את האפשרות כי לא יחול מתווה של הפחתות מסים ישירים על קידוחי הגז.
