פישר: "אם לא יהיה גידול בהיצע בשוק הנדל"ן, ננקוט בצעדים נוספים"
לקראת הוועידה השנתית של קרן המטבע והבנק העולמי, קיים נגיד בנק ישראל מסיבת עיתונאים מיוחדת; פישר התייחס למצב הכלכלה העולמית ולדבריו, "נראה שלא יהיה תרחיש W אבל אי-אפשר להגיד את זה בוודאות"; לדבריו, "המטרה של בנק ישראל היא לא להרוויח על יתרות המט"ח"; על יחסיו עם שר האוצר: "שנינו מבינים שמדובר בשני רופאים עם פציינט אחד"
בנק ישראל קיים הבוקר מסיבת עיתונאים מיוחדת לקראת הוועידה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, כנהוג מדי שנה. בין הנושאים הבוערים עליהם דן בנק ישראל - מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח בה נקט לאורך השנים האחרונות, בעיקר על רקע צניחת שער הדולר ביום שישי האחרון לשפל של שנתיים. נושאים נוספים שעמדו הפרק: מדיניות הריבית והשקפת הנגיד בנושא והתפתחות שוק הנדל"ן בישראל.
בהתייחסו למצב בשוק הנדל"ן הישראלי אמר פישר: "מחירי הדירות עולים מהר מאוד. אנחנו כל הזמן בודקים את המצב. יש פיגור מסוים בנתונים לגבי מחירי הדירות. הפיגור הוא לא קטן. אני מניח שיש איזושהי האטה בקצב העלייה של מחירי הדירות, אבל קרנית פלוג, ראש חטיבת המחקר גורסת שאי-אפשר לבנות יותר מדי על נתון אחד. אם לא יהיה שינוי דרסטי בצד ההיצע, כלומר הגידול בהיצע לא יימשך - אז אנחנו ננקוט בצעדים נוספים".
פישר התייחס למצב המשק: "מה אפשר להגיד על המשק הישראלי?! המשק במצב טוב, אבל אנחנו נמצאים במשק עולמי שהוא במצב מאוד מסובך ולכן אנחנו צריכים להימנע משאננות". כפי שפורסם לפני כשבועיים, הצמיחה ברבעון השני הייתה מאוד מהירה, ולפי האומדן האחרון של הלמ"ס עמדה על שיעור של 4.6%. לדברי פישר, "הגירעון בתקציב יהיה נמוך מהמגבלה שקבענו. אנחנו מאמינים בגירעון של 4%. יש לנו עודף בחשבון השוטף שצפוי לעמוד השנה על 6.8 מיליארד דולר. הנתונים הללו חיוביים במיוחד כשלוקחים בחשבון את המצב בשוק העולמי".
"המחירים עולים מהר מאוד" צילום: חיים הורנשטיין
עוד אמר פישר, כי "האינדיקציות שקיבלנו מסקר החברות לגבי הרבעון השלישי הביאה אותנו להעלות את תחזית הצמיחה שלנו. תחזיות הצמיחה במשקים המובילים, המערביים, התחילו לרדת ובמקרה של ארה"ב אף התחילו לרדת יחסית מהר. אנחנו הורדנו בגלל זה את התחזית שלנו ל-2011.
"לאור המצב במשק העולמי יש הרבה אי-וודאות. כל אחד במשק העולמי וכל אחד במשק הישראלי צריך לקחת את המצב בחשבון. לא עברנו את המשבר, הסביבה לא דומה למה שהיה לפני שלוש-ארבע שנים. יש צמיחה מאוד מתונה בארה"ב, ציפיות הצמיחה בארה"ב מאוד נמוכות. הצמיחה באירופה צפויה להיות איטית, פחות ממה שקורה עכשיו. לכן אנחנו לא יכולים להגיד בוודאות שהמצב לא יכול להמשיך להיות כל כך טוב".
"נראה שלא יהיה תרחיש W"
עוד לדברי פישר: "המדינות שלא סבלו ממשבר פיננסי הצליחו לצאת מהמשבר. המדינות שסבלו ממשבר פיננסי לא הצליחו לצאת מהמשבר. יש הרבה שאלות אם יהיה תרחיש של W. נראה שלא יהיה W אבל אי-אפשר להגיד את זה בוודאות. ההסתברות שהבנק המרכזי בארה"ב ישתמש בהקלה כמותית הולכת ועולה".
לגבי שוק המט"ח טען הנגיד: "יש בעיה במשק העולמי לגבי מה שקורה בשוק המט"ח של מדינות שצומחות - המדינות לא רוצות לקבל את תכתיבי הייסוף. מדברים גם על ברזיל. גם שוויץ, שהיא לא מדינה מתפתחת, התערבה בגדול. חוץ מברזיל, גם פרו וקולומביה. מקור הבעיה היא היחס בין שער החליפין של סין וארה"ב. הגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב צריך להיות יותר קטן", מסביר פישר את מלחמת המטבעות בין המדינות כפי שהגדירה לראשונה ברזיל. "בגלל שסין מנהיגה שער חליפין קבוע, מדינות אחרות צריכות לקבל עליהן את תיסוף המטבע שלהן מול הדולר", הסביר פישר. ומוסיף, כי "הלחץ על מדינה עם עודף בחשבון השוטף הוא הרבה יותר קטן בהשוואה למדינה עם גירעון בחשבון השוטף".
לדברי פישר, "בקרן המטבע ידברו גם על הרפורמות במערכת הפיננסית. כמו גם על חוסר האיזונים בחשבון השוטף של המדינות. נושא נוסף שבו יעסקו בקרן המטבע - כשהתחיל המשבר דיברו על כך שמרכז הכובד של המשק העולמי יעבור לאסיה. פעם מדינות ה-G7 היוו את מרכז הכובד. היום זה ה-G20".
על הריבית: "התנאים משתנים"
לדברי פישר, "הסיבה שבנק ישראל מקבל החלטת ריבית כל חודש נובעת בגלל שהתנאים משתנים. אם הסביבה הייתה יותר יציבה היינו מקבלים החלטות בתדירות יותר נמוכה". לגבי ההתקציב אמר: "אני חושב שמה שקורה עכשיו לתקציב זה מאוד חיובי. הגירעון צפוי להיות הרבה יותר נמוך מהתקרה".
פישר התייחס לפרסומים בנוגע לוויכוחים שהיו לו עם שר האוצר: "גם אני וגם שטייניץ מבינים שאנחנו שני רופאים עם פציינט אחד. אנחנו משתפים פעולה וצריכים להמשיך לשתף פעולה. היום נפגשנו ואנחנו נמשיך להיפגש".
על רקע צניחת שערו של הדולר ביום שישי האחרון, הנגיד פישר התייחס גם לרכישות הדולרים של בנק ישראל ולשוק המט"ח: "החוק קובע מהן הסמכויות של בנק מרכזי. לא כתוב בחוק שהמטרה של הבנק המרכזי היא להביא למקסימום את הרווחים של הבנק המרכזי. אם הבנק המרכזי גורם לאינפלציה אז הערך של יתרות המט"ח עולה. אבל זו לא המטרה של המדיניות"
"אנחנו בנק שמטרתו לשמור על יציבות מחירים. צריכים לבדוק מה המשק הרוויח מזה שיכולנו לשמור יותר ממדינות אחרות על רמת הייצוא של המשק, זו גרמה למיתון נמוך הרבה יותר ממדינות אחרות. את התועלת של המדינה כולה במונחי ייצוא צריך למדוד".
יום שישי: הדולר התרסק לשפל של שנתיים
כאמור, למרות התערבות פישר במט"ח בשבוע שעבר הדולר צנח לשפל של שנתיים: בנק ישראל הגביר בשבוע שעבר את רכישות הדולרים, אך המטבע האמריקאי ירד ביום שישי ב־0.5% ושערו היציג נקבע על 3.645 שקלים - השער הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2008.
בהמשך נחלש הדולר ב־0.25% נוספים, במהלך המסחר הבין־בנקאי. ירידת ערך הדולר לעומת השקל הסתכמה ב־1.3% בארבעת ימי המסחר האחרונים וב־4% בחודש האחרון. במקביל התחזק היורו ביום שישי ב־0.2% לעומת השקל, ושערו היציג נקבע על 4.999 שקל. בכך השלים היורו התחזקות של 1.1% בשבוע האחרון.
הירידה בשער החליפין של הדולר נמשכה אף שבשבוע שעבר הגביר בנק ישראל את התערבותו בשוק המט"ח, ורכש יותר מ־100 מיליון דולר. אנשי מחלקת השווקים של הבנק ניצלו את העובדה שבימי חול המועד וביום שישי מסתיים המסחר במט"ח בשעות הצהריים המוקדמות, ומתנהל בהיקפים מצומצמים במיוחד. עובדה זו אפשרה לבנק להזרים בימים שלישי ושישי בשבוע שעבר ביקושים מצומצמים יחסית, של כמה עשרות מיליוני דולרים בכל יום, ובאמצעותם לשמור על המטבע האמריקאי מפני קריסה גדולה הרבה יותר. מאז מרץ 2008 רכש הבנק 38 מיליארד דולר, וכיום מסתכמות יתרות המט"ח שהוא מחזיק בכ־64 מיליארד דולר.
גם בעולם המטבע האמריקאי נחלש לאחרונה לעומת מרבית המטבעות המרכזיים, על רקע ציפיות שהבנק המרכזי של ארה"ב ינקוט פעולות מוניטריות מרחיבות כדי להמריץ את הכלכלה האמריקאית. ביום שישי עלה שער החליפין בין הדולר ליורו ליותר מ־1.37 דולרים ליורו, לראשונה מאז מרץ האחרון. גם הין היפני והליש"ט הבריטית התחזקו בהשוואה לדולר. כתוצאה מחולשת הדולר בעולם, במקביל לירידת שערו בישראל, נותר בשבוע האחרון שער החליפין של סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי") כמעט ללא שינוי.
הערכות: השקל ימשיך להתחזק
סביר להניח כי ללא העיתוי של חול המועד, שבמהלכו הודיע הנגיד פישר על העלאת הריבית ל־2%, היה על ראשי בנק ישראל לשוב ולשנן את מה שנאמר בדיוני הריבית של הנהלת הבנק רק לפני חודשיים: "לעיתוי העלאות הריבית בישראל, יחסית להעלאות הריבית במשקים המובילים, יש השפעה על שער החליפין של השקל". מה שעומד מאחורי משפט זה הוא העובדה ששש העלאות הריבית שביצע בנק ישראל ב־13 החודשים האחרונים הגדילו את פערי הריביות ל־1.75% בין השקל לבין הדולר, ול־1% בין השקל לבין היורו. כתוצאה מכך גדלה גם האטרקטיביות של המטבע הישראלי בעיני משקיעים מקומיים וזרים, דבר שגורם לזרימת מטבע חוץ לישראל ולהתחזקות השקל.
פעילים בשוק ההון העריכו בסוף השבוע כי למרות חידוש המעורבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, ימשיך השקל להתחזק גם במהלך החודשים הבאים. לדבריהם, בנוסף לפערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו, מתחזק השקל גם כתוצאה מהעודף הגדול במאזן התשלומים. על פי התחזיות המעודכנות שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (הפער בין כלל יצוא ויבוא הסחורות והשירותים) יסתכם השנה בכ־6.8 מיליארד דולר - כ־2 מיליארד דולר יותר מאשר בתחזית הקודמת. כתוצאה מכך יגבר זרם הדולרים לישראל, ובעקבותיו גם הלחצים להתחזקות השקל.
