"כואב שצמרת העסקים בישראל בוחרת לפתור סכסוכים בעזרת העולם התחתון"
בכירי שוק ההון מזועזעים מהתפוצצות פרשת רציו, ומסבירים: "בבתי המשפט בישראל קשה לפתור סכסוכים כלכליים, וזו כנראה דרך פשוטה יותר"
חשיפת פרשת מעורבותם האפשרית של בכירי העולם התחתון בתגלית הגז לווייתן, שרציו מחזיקה בה 15%, היתה שיחת היום בקרב הפעילים בשוק ההון. אלה הופתעו במיוחד לגלות כי ישנה אפשרות שיגאל לנדאו, מבעלי בנק אגוד ומנכ"ל חברת רציו המחזיקה ברישיון הקידוח בלווייתן, עשוי להיות מעורב בסכסוך ששמו נקשר עם בני המשפחות אברג'יל, דומרני ואביטן.
"הדבר הכי כואב בכל העניין הוא שהצמרת העסקית הישראלית בוחרת לפתור סכסוכים כאלה ואחרים באמצעות העולם התחתון", אמר ל"כלכליסט" היום (ד') בכיר בשוק ההון שבדרך אינו חושש כלל להתבטא באופן פומבי, אולם בחר הפעם להתחבא מאחורי הטייטל העלום. "זה מפתיע לגלות שבעל שליטה בבנק בישראל הולך לפתור סכסוכים בבתי משפט אלטרנטיביים של העולם התחתון במקום בבתי המשפט. אם יש סכסוך עסקי בין גורמים מסוימים, הדרך המקובלת היא לפנות לבית המשפט או לפנות לבורר מוסכם דוגמת עורך דין או שופט בדימוס, ולא לגורם בעולם התחתון. נראה שמערכת המשפט בישראל פשטה את הרגל".
עוד הוסיף הבכיר: "הייתי מצפה שהמערכת העסקית הישראלית - ובייחוד המערכת הבנקאית, ואגב, מבחינתי משפחת לנדאו משולה לבנק - תלך לבתי המשפט לפתור סכסוכים ולא למערכת משפט של העולם התחתון. אלא שבבתי המשפט בישראל קשה לפתור סכסוכים כלכליים, וזו כנראה דרך פשוטה יותר. אני רק מקווה שאת הסכסוכים של הבנק לא פותרים כך".
"כלכליסט" פנה לבכיר אחר בשוק, שסירב גם הוא להזדהות בשמו, ושאל אותו אם יש אפשרות לדעתו שגורמים בעולם התחתון מחזיקים ביחידות בשותפויות הגז, המשגעות לאחרונה את המשקיעים בבורסה המקומית ואת הציבור הרחב.
"כשאני קונה מניות של חברה, אני לא יודע מי בעלי המניות שם", אמר הבכיר. "ייתכן שבכירי העולם התחתון מחזיקים גם במניות של בנק לאומי או של יבמ. אני, לצערי, לא מחזיק ברציו, אבל בכל מקרה - כל זמן שאנשי העולם התחתון מצליחים להתחמק בדרכים לא דרכים מלהיות רשומים כבעלי עניין בחברות, אין לי שום אפשרות לדעת".
האם היית משקיע במניות של חברות שבנתחים לא מבוטלים מהן מחזיקים גורמים בעולם התחתון?
"כל עוד הם לא רשומים כבעלי עניין, אינני יודע מה רמת המעורבות שלהם. אם יש להם כוח והשפעה על עסקאות בעלי עניין, הייתי מתרחק כמו מאש. בטוח שהחזקות כאלה לא בריאות לשוק".
בכיר אחר ציין כי באופן כללי, השקעה במניות חיפושי הגז והנפט הן תחליף לכרטיס הגרלה: "העם אוהב הימורים, אז הוא קונה ושוכח שבהימורים מרוויחים מעט מאוד והרוב מפסיד את כל הונו. אני לא מהמר בכספי העמיתים שלי. אפשר רק להסתכל על מה שקרה באחרונה למניות ספן (שבשליטת יולי עופר, שהודיעה על רכישת 10% מקידוח שרית - ר"ב): הבעלים השקיעו 2 מיליון שקל והמניה זינקה לשווי חברה של 90 מיליון שקל, מה שאומר שלכאורה הקידוח שווה 900 מיליון שקל - עוד לפני שמצאו בו זרזיף של גז. מי שרוצה לקנות כרטיס הגרלה, שיהיה לו לבריאות".