עדות סוערת של שוקי ויטה במשפט וינרוט
היום נשמעה עדותו של שוקי ויטה, במהלכה עלתה הדרך שבה נערכים בישראל הסכמי מס עם אנשי עסקים עתירי ממון
משפט וינרוט מתחמם: "אני מזהיר את צוות ההגנה לבל ישמיעו התנגדויות שינחו את העד, ואני אף מתרה בספסלי ההגנה, שלא ישמעו לחשושים, קולות
השופט נויטל אמר את הדברים במהלך יום עדותו השני של שוקי ויטה, שהעיד בתחילת היום בחקירה ראשית של סנגורו עורך הדין אלון רון, ובהמשך בחקירה נגדית של התובעת עו"ד שרון כהנא.
במהלך החקירה הראשית העיד ויטה כי לא היתה כל מניעה לפתוח את תיק המס של גאידמק בגוש דן למרות שגאידמק היה תושב קיסריה, וממילא היה לא היה מעורב בעצם פתיחת התיק. בהמשך התייחס ויטה לטענת הפרקליטות לפיה בהסכם המקדמות שכרת עם גאידמק (ובו נכתב כי הונו של גאידמק בסך מיליארד דולר נצבר כולו בחו"ל ולפיכך אינו חייב במס), היה בעצם כדי לסייע לגאידמק להכשיר הון זה.
ויטה סיפר כי הסכם המוקדמות לא כבל את ידי רשויות המס ולא מנע מהן לגבות מס נוסף, וכי לא היתה בעיניו חשיבות לכך כי צורפה לתיק חוות דעת מטעמו של גאידמק לפיה החשדות בדבר הלבנת ההון שיוחסו לו בצרפת אינן מונעות הגעה להסכם עמו בישראל.
"זה היה מבחינתי גילוי נוסף וגילוי מלא מאותו נישום. העובדה שמצוין בהסכם כי הונו של גאידמק בסך מיליארד שקל נצבר בחו"ל בכלל לא עוזרת לו", אמר ויטה. "מה אתה אומר על הטענה שאתה הכרת בהון של גאידמק בסך מיליארד שקל?", שאל רון, וויטה השיב: "אין לי מושג מה זה הון מוכר. יש הון מוצהר, וזה לא זה".
הסכמי מס של מיליונים: "הוא אמר לי, ואני אמרתי לו"
בהמשך סיפר ויטה על הדרך העגומה שבה נערכים בישראל הסכמי מס עם אנשי עסקים עתירי ממון: "בא אלי זאביק (פלדמן – א"ה) ואמר 'יש לי לקוח, אבל הוא רוצה לשלם 5%'. אני רציתי 10%. אז האמצע היה 7.5, אבל אני אמרתי לו, 'לא, אני לא מסכים ל-7.5. אני רוצה יותר מ-7.5. אני רוצה 8'. אז סגרנו על 8".
"הגענו למסקנה מקצועית שצ'רנוי כל היום משחק שש-בש"
בהמשך התייחס ויטה להסכם המס עם מיכאל צ'רנוי. ויטה סיפר על הבדיקות המקצועיות שביצע לקראת כריתת הסכם מס עם צ'רנוי, שלפיהן לא היה מקום למסות את צ'רנוי מאחר שלא היתה לו פעילות עסקית בארץ. "למרות זאת מצאתי דרך למסות אותו על עסקי ההלוואה, למרות שלפי הבדיקות המקצועיות גילינו שצ'רנוי כל היום משחק שש-בש". סנגורו של ויטה שאל: "זה לא רק צורת דיבור, אתם באמת הלכתם ובדקתם", וויטה השיב: "בהחלט, האנשים שלנו היו אצלו בשטח".
לאחר מכן החלה החקירה הנגדית של ויטה בידי התובעת, עורכת הדין שרון כהנא מפרקליטות מיסוי וכלכלה. החקירה עסקה בין היתר באופן שבו הכירו וינרוט וויטה והסיבה לכך שויטה שכר את וינרוט לטפל בעניין הרשעתו שמנעה את קידומו. כהנא עמדה על הסתירות בגרסאותיו של ויטה בעניין זה, וכן על הזיכרון המופלא שבו ניחן ויטה, אשר נעלם לטענתה באופן מפתיע בכל הקשור להסכמי המס המקלים לכאורה של גאידמק, צ'רנוי וגרטלר – כולם לקוחותיו של וינרוט.
כהנא חקרה את ויטה לגבי דברים שאמר בעבר לפיהם עורך הדין שייצג אותו באותה תקופה ייעץ לו ללכת לעורך דין מוכר וידוע וש"פותח דלתות". כהנא הטיחה בויטה כי שכר את וינרוט משום שהוא מסוג עורכי הדין שמדברים ישירות עם נשיא המדינה, עם פרקליט המדינה ועם נציב שירות המדינה. ויטה הכחיש והסביר כי מצא את דרכו לוינרוט על יד המקרה, וגם מתוך היכרות עם אבי וינרוט שטיפל בעניין של איש מס אחר.
סתירות בגרסאותיו של ויטה
"האם באמת גם חשבת שסדר גודל התשלום לוינרוט יהיה דומה לעורך דינך הקודם?", שאלה כהנא, ואילו ויטה ענה: "לא חשבתי על זה בכלל. הלכתי לאבי וינרוט כי הוא היה תלמיד שלי לייעוץ מס מספר שנים קודם לכן וכי התרשמתי ממנו". בהמשך התמקדה כהנא בשאלה מי פנה אל מי. ויטה טען כי מכר משפחתי פנה אל וינרוט מיוזמתו ללא ידיעתו של ויטה, ואילו כהנא עימתה את ויטה עם גירסתו של וינרוט לפיה ויטה פנה אליו ישירות.
עוד עימתה כהנא את דבריו של ויטה לפיהם וינרוט סירב לקבל את הייצוג שכן אין הוא מופיע בפני השופטת עדנה בקנשטיין, ואילו לגרסת וינרוט, הסירוב נעשה על רקע עומס עבודה של וינרוט וטיפול רפואי שעליו לעבור.
חלקו האחרון של הדיון לווה במתיחות רבה. לאחר שהתובעת הקריאה קטעים מתמלילים של דברי ויטה. סנגורו של ויטה ביקש להתנגד לחלק שהקריאה התובעת לויטה לפיהם הוא אינו זוכר את אבי וינרוט כמייצג, בטענה כי יש לקטע המשך שבו אומר ויטה כי אבי וינרוט דווקא כן ייצג. השופט נויטל, שניסה לאורך כל הדיון למנוע מהתנגדויות ההגנה מלסייע לויטה דחה את ההתנגדות ואפשר את השאלה. ויטה ענה: "אני זוכר את אבי וינרוט. עובדה שזה מופיע בהמשך הקטע", תשובה שהעלתה חיוך ציני על פניו של נויטל.
ויטה אף סינן בפליטת פה כי "ואני אשמח שהתביעה תקרא בפני את כל הקטע". השופט נויטל שאל את ויטה: "רגע, למי אמרת את זה?", ואילו ויטה, שהבין כי עשה טעות, גמגם ואמר: "לעצמי". נויטל המשיך: "כי אם אמרת את זה לתובעת, אז שאלתה דווקא היתה מצוינת, אדרבא, מתשובתך אני מבין שהתנגדות ההגנה סייעה לך".
התובעת המשיכה ושאלה: "אז אם וינרוט סירב לך בשנת 1997, למה אתה פונה אליו שוב בשנת 2000?". ויטה ענה: "אני פניתי לאבי וינרוט, והוא העביר אותי להדס ליס". התובעת המשיכה: "אז אולי בחקירה דווקא זכרת נכון, שאתה פנית לעו"ד יעקב וינרוט וכמו שיעקב טוען וכמו שסיפרת במקומות אחרים ודווקא עכשיו אתה מספר גרסה אחרת?". ויטה ענה: "הזיכרון שלי אולי מתעתע, אבל אני זוכר את אבי וינרוט ולא את יעקב.
כהנא המשיכה: "מר ויטה, אתה בעצמך אמרת שאתה לא תמים. למה, כשאתה במשטרה, נחקר על עבירה של שוחד, לא זוכר בכלל את אבי וינרוט ויעקב וינרוט, אלא זוכר רק את עו"ד ליס? אפילו החוקר מציע לך 'אולי זה אבי' ואתה אומר 'לא, אני חושב שזה יעקב'? אני אומרת לך, שאתה מנסה היום להתאים את הגרסה שלך למסמכים ולהרחיק כמה שיותר את יעקב וינרוט".
