בלעדי ל"כלכליסט": הבן נגד האב: סכסוך משפחתי באימפריית בירן

סכסוך פרץ בחודשים האחרונים באחת המשפחות החזקות והגדולות במשק הישראלי. ל"כלכליסט" נודע כי יפתח בירן, בנו של שרגא בירן (78), יצא למאבק מול אביו בניסיון להפריד את עסקיהם המשותפים. ככל הידוע, יפתח דורש להגביר את השקיפות בניהול החברה המשפחתית, ולחשוף בפניו פרטים לגבי ביצועיה העסקיים.

מדובר בחברה הפרטית שבאמצעותה מחזיקה משפחת בירן בשורה של נכסים בתחומי האנרגיה, הקמעונאות והנדל"ן - בין השאר בשליטה ברשת רבוע כחול, חברת הדלק דור אלון, ובפעילות ענפה של בתי זיקוק בארצות הברית. 

מה דעתך על מניית דור אלון:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

מה שהחל כמחלוקת עסקית הידרדר לאחרונה לסכסוך של ממש. ל"כלכליסט" נודע כי הן יפתח והן שרגא בירן שכרו את שירותיהם של עורכי דין לייצגם בסכסוך. שרגא בירן שכר את שירותיו של עו"ד אלי זוהר ממשרד זליגמן ושות', ואילו יפתח שכר את שירותיו של עו"ד רלי לשם ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, ברנדויין ושות'.

בין שני עורכי הדין מתנהלים בחודשים האחרונים חילופי מכתבים אינטנסיביים, שכוללים האשמות הדדיות ודרישה של יפתח לפרק את השותפות - כשהכוונה, ככל הידוע, למכירת מניותיו בחברה לאביו.

מדובר בסכסוך בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הונו של שרגא בירן מוערך במאות מיליוני דולרים, והוא מוחזק באמצעות החברה המשפחתית שיבג, המייצגת את האות הראשונה בשמותיהם שלו ושל בניו: יפתח (44), בועז (47) וגרשום (49). שרגא בירן מחזיק ב־40% ממניות שיבג, ואילו כל אחד מהבנים מחזיק ב־20% מהמניות. לא ידוע מתי קיבלו הבנים את המניות, אולם ההערכות הן כי היה זה בשנות התשעים.

בועז בירן הוא הבן היחיד העובד במשרה מלאה בעסקי המשפחה. הוא החל את דרכו כעורך דין במשרד של אביו ומשמש מנכ"ל חברת הנדל"ן רוזבאד. שני הבנים האחרים לא הלכו בדרכי האב. גרשום פנה לתחום המחשבים, ואילו יפתח פנה לתחום הרפואה ומשמש פסיכיאטר בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

מניות במקום אחוזים מעסקאות

שיבג חולשת על אימפריה עסקית אדירה במונחים ישראליים. שרגא בירן נחשב לעורך הדין העשיר בארץ ולמעשה, הוא בעל השליטה בקבוצת הקמעונאות הגדולה בישראל.

בירן, ניצול שואה, היה בעברו חבר קיבוץ וקומוניסט, אבל עם הזמן חצה את הקווים. עיקר עושרו הגיע מקבלת מניות בחברות המעורבות בעסקאות שקידם כעורך דין, במקום לקבל אחוזים מהעסקאות עצמן. בשנות השבעים חבר בירן לקבלנים מירושלים והשיג עבורם זכויות בנייה שאפשרו את בנייתן של שכונות ענק בפסגת זאב ובהר נוף. בשנות התשעים היה מעורב בהפשרת הקרקעות הגדולה, שבמסגרתה התחבר לקיבוצים ולמושבים במרכז הארץ והקנה להם זכויות שהביאו לבניית פרויקטים בכפר מל"ל, רמת רחל, גליל ים, רמות השבים, אזור נתב"ג ומושב גאליה.

דרכו העסקית החלה עוד קודם, כשב־1971 רכש תחנת דלק ליד בית החולים בילינסון בפתח תקווה, והקים את חברת ביילסול. בתחילת שנות התשעים חבר אליו אחיינו דודי ויסמן, והשניים רכשו באמצעות ביילסול 50% מקבוצת אלון מידי ארגוני הקניות הקיבוציים. היתה זו יריית זינוק לחברה, שנהפכה בתוך כמה שנים לענקית בתחום האנרגיה והקמעונאות. אלון אחזקות מנוהלת כיום על ידי ויסמן, ובירן כמעט שאינו מעורב בה.

ב־1999 רכשה אלון מידי משפחת דנקנר את חברת תחנות הדלק דור, שלימים נהפכה לחברת דור אלון והונפקה בבורסה בתל אביב. ביוני 2005 גייסה החברה 481 מיליון שקל בהנפקה. כיום היא נסחרת בשווי של 792 מיליון שקל. ביילסול מחזיקה ב־80% ממניות דור אלון.

האימפריה מתרחבת עם רכישת רבוע כחול

דרך דור אלון מחזיקה ביילסול ב־183 תחנות תדלוק וחנויות נוחות מרשת אלונית. תחת דור אלון מצויה גם רשת המרכולים העירונית AM:PM, שאותה רכשו בירן וויסמן ב־2006. זמן קצר לאחר ההנפקה חתמה דור אלון על הסכם לרכישת חברת סונול מידי משפחת בורוביץ תמורת 155 מיליון דולר, אולם העסקה נפלה בגלל התנגדות רשות ההגבלים העסקיים. את המחצית הראשונה של 2010 סיימה החברה עם רווח של 57 מיליון שקל והכנסה של 2 מיליארד שקל.

אלון פועלת גם בארצות הברית, באמצעות חברת אלון USA, שהונפקה ב־2005 לפי שווי של 725 מיליון דולר, לאחר שגייסה כ־250 מיליון דולר בוול סטריט. החברה מחזיקה בארבעה בתי זיקוק, בכ־180 חנויות סבן־אילבן ובכ־950 תחנות תדלוק תחת המותג פינה.

הפעילות מתרכזת בעיקר בדרום־מזרח ארה"ב. אלון USA רשמה הפסד של 82 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2010, והיא נסחרת לפי שווי 264 מיליון דולר בלבד. ברבעון האחרון הזרימה דור אלון כ־30 מיליון דולר לאלון USA בשל מצבה הפיננסי הרעוע.

אבל האחזקה הגדולה יותר של הקבוצה היא ברבוע כחול. באפריל 2003 רכשו בירן וויסמן עם קבוצת ברונפמן את השליטה (78%) ברשת קו־אופ הרבוע הכחול תמורת 1.4 מיליארד שקל, ומיצבו את עצמם כמתחרים לנוחי דנקנר בשופרסל. אולם השותפות עם קבוצת ברונפמן לא החזיקה מעמד זמן רב. בין השותפים התגלע סכסוך שבעקבותיו רכשו ויסמן ובירן את חלקם של הברונפמנים, שעברו לצד השני ורכשו 20% משופרסל. ביילסול מחזיקה כיום בכ־69% מרבוע כחול.

במהלך השנים ביצעה רבוע כחול כמה רכישות מהותיות של רשתות קמעונאיות. ב־2007 רכשה את השליטה בוורדינון טקסטיל תמורת כ־35 מיליון שקל, וכן את השליטה (52%) בנעמן פורצלן תמורת כ־97 מיליון שקל. רכישתן של רשת כפר השעשועים ורשת כלי הבית ששת הפכו את הקבוצה לקמעונאית הגדולה בישראל, לפחות על פי פרסומיה.

עיקר הפעילות של בירן, עם זאת, היתה בתחום הנדל"ן. לפני כמה שנים טיפל בירן בעסקה שבה רכש קובי מימון את הקרקעות ליד מושב ברקת, שבהן הקים את מתחם איירפורט סיטי. בתמורה לעבודתו הוא קיבל 10% ממניות הפרויקט, שדוללו ל־6.3%. ביולי האחרון מימש בירן את האחזקה תמורת 70 מיליון שקל וברווח של מאות אחוזים.

הצלחה נוספת רשם בירן במתחם השוק הסיטונאי שבו החזיק ב־6%. המתחם נמכר באפריל האחרון לגינדי השקעות שבשליטת מנור גינדי תמורת 950 מיליון שקל - סכום שאמור לצמוח ל־1.5 מיליארד שקל עם השלב השני בפרויקט. ממכירה זו אמור בירן להרוויח 90 מיליון שקל, ולהכנסה שותפים גם שלושת בניו, לפי אחזקותיהם היחסיות בחברת שיבג שדרכה החזיקו בנכס.

רוזבאד נכנסת לצרות בעקבות המשבר

אבל לא הכל ורוד. בירן וויסמן הם מבעליה של אחזקה מוצלחת פחות: רוזבאד, המנוהלת על ידי בועז בירן. בטרם פרץ המשבר הכלכלי השקיעה רוזבאד 112 מיליון יורו בנכסים בגרמניה, שאותם רכשה במחירי שיא, וכמו רבות מחברות הנדל"ן מימנה את השקעותיה באמצעות הנפקת אג"ח בסכום של כ־293 מיליון שקל. ברוזבאד מחזיקים בירן וויסמן באמצעות חברה משותפת אחרת, טני־פן.

המשבר באירופה הביא למחיקות של 81 מיליון שקל מהונה העצמי של רוזבאד ב־2008–2009. השנה אמורה החברה לפרוע את החוב שנטלה בגיוסי האג"ח ב־2006–2005. כדי להימנע מהסדר חוב הזרימו בירן וויסמן 74 מיליון שקל לרוזבאד כהלוואה, כדי לפרוע את האג"ח. צעד ראוי לציון, אמנם, אבל הפגיעה בחברה נותרה, וקשה לקרוא לה הצלחה.

זירה אחרת שפגעה במשהו מתדמיתו של בירן היתה הזירה מול שותפו לשעבר עו"ד צדקיהו הרמולין. בירן מחזיק עם בנו בועז ב־72% ממניות משרד עורכי הדין שלו. בשנת 2006 פרש מהמשרד צדקיהו הרמולין, שהחזיק ב־19% מהמניות.

הרמולין פנה ב־2005 לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד סיני אליאס, ודרש למנות מפרק לשותפות במשרד עורכי הדין. בית המשפט קיבל את הטענה של הרמולין שלפיה הוא שותף מלא במשרד. הרמולין צפוי לקבל עשרות מיליוני שקלים עבור חלקו, לאחר שמומחים שמינה בית המשפט יקבעו את שווי המשרד.

לא ברור אם יפתח וגרשום שותפים גם במשרד. מה שברור הוא כי הסכסוך בין יפתח ואביו מצוי בשלבים קריטיים, ועל פי ההערכות, אם לא ייפתר בשבועות הקרובים הוא יגיע לבית המשפט - מה שעשוי להיות דרמה של ממש. 

עו"ד רלי לשם, המייצג את יפתח בירן, אמר בתגובה: "הדיבורים כרגע הם במישור המשפחתי הפרטי, ולכן אנחנו לא רוצים להרחיב את הדיבור על הנושאים הנידונים. אנחנו מקווים מאוד שהעניין ימצא את פתרונו בתוך המשפחה".

שרגא בירן, השוהה בחו"ל, סירב להגיב.