הכלכלה הפלסטינית: אינטרנט ללא הגבלות סגר

נתוני "הפער הדיגיטלי" - בין אלה שיש להם יכולת להיעזר בטכנולוגיה של מחשב ובין אלה שאין להם יכולת כזאת - מעניינים ביותר אם בודקים את הנעשה אצל הפלסטינים לעומת מדינת ישראל. הפער הדיגיטלי הוא כמובן תוצאה של פערים בחברה: ציבור עני שאינו יכול להרשות לעצמו לקנות מחשב, שאינו יודע אנגלית ואין לו תשתית פיזית לחיבור למחשב, יהיה חסר יכולת להיעזר בטכנולוגיה המודרנית.

אצלנו בישראל הנתונים ברורים: לפני שנה מצאה הלמ"ס כי 64% מהיהודים בישראל משתמשים באינטרנט, לעומת 40% מהערבים הישראלים. מבחינה זו, ישראל נמצאת במקום טוב בעולם, בדומה למדינות המערב. החברה הפלסטינית בגדה ובעזה, ששייכת מהרבה בחינות לעולם השלישי, דומה מבחינת הפער הדיגיטלי דווקא למדינות המערב. בבדיקה של עו"ד דיוויד תפורי ברשות הפלסטינית, שפורסמה בסוף אוגוסט ב"וול סטריט ג'ורנל", נמצא ששיעור המשתמשים באינטרנט ברצועת עזה הוא 60%. לפיכך, אפשר לקבוע שרצועת עזה מחזיקה בשיא של משתמשי אינטרנט בעולם הערבי - יותר אפילו מנסיכויות המפרץ.

עוקפים את הגבלות החמאס

הציבור בגדה נחשב משכיל יחסית. שיעור הבערות נמוך, כ־8%. מערכת החינוך מתפקדת לא רע, ובקרב הציבור הגדול במחנות הפליטים (בעיקר בעזה) פועלת מערכת החינוך של סוכנות האו"ם. מחקרים שנערכו בעבר הוכיחו שמשפחות פלסטיניות שאיבדו בית, אדמה ורכוש במלחמות, מעודדות יותר את ילדיהן לרכוש השכלה ומקצוע. אפשר בהחלט להגדיר את האינטרנט כסקטור חשוב - אולי יחיד - המבטיח לפלסטינים בשטחים למצוא תעסוקה.

ברור שקשיי התנועה בשטחים הפלסטיניים, הסגר והמחסומים, הם הגורמים החשובים ביותר הדוחפים את הפלסטינים להשתמש במחשב. על רקע זה קיים הפער הדיגיטלי בין הגדה ובין עזה. צעירה מעזה אמרה לתפורי: "עזה היא כלא גדול, והאינטרנט מאפשר לנו לצאת ממנו".

הוא פגש שם עוד קבוצות של סטודנטים שהתארגנו במסגרות שונות כדי לעקוף הגבלות של חמאס, שגם הוא מרבה להשתמש באינטרנט כדי להתגבר על החרם הבינלאומי המוטל עליו. רוב המידע שמפיץ חמאס מגיע באמצעות עשרות אתרים שיש לו ולתומכיו, שכן אסור לחמאס להפיץ עיתונים מחוץ לעזה, וקיימות הגבלות על שידורי הרדיו והטלוויזיה שלו.

משחקי מחשב בעזה צילום: אי פי איי

בלי מחסומים ובלי טרחה

אבל לא הייתי צריך את העיתון האמריקאי כדי לעמוד על היקף ההתעניינות והשימוש בטכנולוגיה המודרנית ברצועת עזה, שכן יש לי מכר עיתונאי ממזרח ירושלים שאשתו מעזה, ובכל פעם שאני נכנס לביתם היא רוכנת על המחשב ומקיימת קשר עם ההורים, האחים והאחיות, שאותם לא פגשה כבר שנים. פעם נהגה לשוחח איתם בטלפון כמעט בכל יום וזה עלה להם הון. עכשיו, במחשב, הכל פשוט וזול. יש פייסבוק, טוויטר ואתר של המשפחה - והכל בלי מחסומים, בלי טרחה ובלי השפלות. החברות הגדולות גילו כמובן את הפוטנציאל הגלום בשוק הפלסטיני. שורה של חברות תוכנה מהגדה ומעזה, קטנות יחסית, פועלות ומשווקות את תוצרתן, ללא השפעה של הגבלות הסגר. העתיד הכלכלי הפלסטיני תלוי אולי במחשב יותר מאשר בהרבה גורמים אחרים.