הכלכלה הפלסטינית: בין בית לחם לרמי לוי

הסיבה היא שנהוג כל יום לבשל ארוחה גדולה וחגיגית (איפטאר). לא מבשלים פעם אחת לכמה ימים, ולא אוכלים מה שנשאר מיום קודם. אחרי 15 שעות של צום רוצים כל בני הבית לאכול ארוחה של ממש ובדרך כלל מדובר באוכל עשיר, במנות רבות, ובשורה ארוכה של דברי מתיקה.

הרמדאן מכפיל את ההוצאות

בסיבוב שעשיתי בערב החג בשווקים ובחנויות בנפת בית לחם שמעתי תלונות על מחירים גבוהים של מצרכי המזון. הבעיה, כך אמרו לי, שהשנה עם התקרב עיד אל־פיטר התחילה גם שנת הלימודים בבתי הספר. למשפחה פלסטינית ממוצעת, שלה שבעה ילדים, יש הוצאות גדולות לקראת פתיחת שנת הלימודים. יש לצייד את הילדים, ומי ששולח את ילדיו לבתי ספר פרטיים צריך לשלם גם שכר לימוד גבוה. מתוך יותר מ־1.5 מיליון ותלמידים בשטחים הפלסטיניים לומדים כמיליון בבתי הספר הממשלתיים: כ־350 אלף בבתי הספר של סוכנות האו"ם לפליטים וכ־80 אלף בבתי ספר פרטיים. בבתי הספר הממשלתיים ואלה של האו"ם מקבלים התלמידים גם ספרים ומחברות חינם, אולם רוב בני המעמד החברתי הגבוה מעדיפים את בתי הספר הפרטיים שרובם מנוהלים על ידי הכנסיות השונות, ורמת הלימודים בהם גבוהה.

מסתבר שבשטחי הרשות הפלסטינית מעדיפים רבים לקנות ברשת המרכולים של רמי לוי שמחיריו נמוכים גם בהשוואה לשווקים הפלסטיניים. רמי לוי פתח חנויות בסמוך לגושי ההתנחלויות המקיפים את ירושלים, במקומות שגם לפלסטינים יש גישה ללא צורך ברישיונות מיוחדים. תושב מהכפר אל־חאדר שמדרום לבית לחם אמר לי שקנה זה עתה אצל רמי לוי בגוש עציון, וראה שבחנות לא היו בכלל ישראלים מתנחלים - אלא רק פלסטינים.

הסניף של רמי לוי בגוש עציון צילום: ענת זכאי טמיר

לילות הרמדאן מוקדשים לסדרות טלוויזיה חדשות

גם ביקורי החג עולים לא מעט. פעם היו מביאים מתנות בגדים חדשים וצעצועים. אולם מחיריהם של הללו נמוכים יחסית ולא נאה להביאם. מכרים ממזרח ירושלים אמרו לי שמקובל היום, בביקורי החג, לתת כסף מזומן לילדים. לקטנים נותנים 20 שקל, ולגדולים 50 או 100. בעל דוכן ספרים בבית לחם אמר לי שרבי־המכר של השנים האחרונות, שמשמשים גם מתנות לחג, הם ספרי ההורוסקופ. אלה ספרים עבי־כרס בכריכה רכה, צבעונית, שמיובאים בדרך כלל מלבנון. הספר הפופולרי השנה הוא "מלחמת הכוכבים 2010" מאת מארי פרח.

בעל הדוכן התלונן שהפסיקו לקרוא ספרים. בלילות הרמדאן רואים רק טלוויזיה, והשנה הכינו מאות רשתות הלוויין הערביות 168 סדרות חדשות – רובן ככולן אופרות סבון שמתלוות אליהן אין ספור פרסומות, שכן שוק הפרסום הערבי מתרכז כולו בחודש הרמדאן ובחג המסיים אותו.