תיאוריית הקשר: עונת הנדידה נמשכת

חודשי הקיץ והחגים מאפשרים לאזרחי ישראל לראות את שבעת פלאי תבל, ולקבל מחברת הסלולר חשבון שמשכיח מלבם את תענוגות הטיול. כדברנים גדולים, הישראלים אינם מתנתקים מהסלולר גם בחו"ל, ולכן משלמים סכומים גדולים על שיחות יוצאות ונכנסות והודעות SMS בעודם שם, מחוברים לרשתות של ספקים

הכל תלוי בהסכמים בין חברה לחברה

באיחוד האירופי נקטו בשנים האחרונות פעולות שונות כדי להוריד את תעריפי השיחות הללו בין מדינות האיחוד, ודרשו מחברות הסלולר לשקיפות רבה יותר מול הלקוח בכל הקשור לתעריפים וליכולת של הלקוח להימנע מתשלום גבוה באמצעות חסימת השיחות.

שרי התקשורת הישראלים לדורותיהם הצהירו כי בכוונתם להתערב בנושא. בנובמבר 2009, למשל, ביקש שר התקשורת משה כחלון משר התעשייה הצרפתי להתחשב בקשרי התיירות ההדדיים בין המדינות, ולפעול להוזלת תעריף הנדידה ביניהן. שנה לפני כן הפנה שר התקשורת הקודם אריאל אטיאס בקשה זהה לשרת האוצר הצרפתייה.

אך פניות שכאלו הן חסרות משמעות - הסכום שמשלם לקוח סלולרי ישראלי בעודו בחו"ל נגזר מההסכם שחתמה חברת הסלולר שלו עם חברת סלולר מקומית. השר הצרפתי לא יוכל לכפות על חברות הסלולר הצרפתיות לגבות סכום נמוך יותר מחברות הסלולר הישראליות, אם לא יובטח לאותן חברות כי השר הישראלי יכפה אותו הסכם על החברות הישראליות.

במשרד התקשורת לא מעזים לבחון את האפשרות לדרוש מחברות הסלולר להפחית את דמי הנדידה שהן גובות. בניגוד לדמי הקישוריות, שלגביהם נטען כי הם מייצגים רכיב שאינו פתוח לתחרות בין החברות, הרי שההסכמים בין חברת סלולר ישראלית לחברה זרה לגבי דמי הנדידה שונים מחברה לחברה, כך שאי אפשר לטעון כי מדובר בפעילות שאינה תחרותית הדורשת התערבות רגולטורית.

הפתרון היחיד כרגע: כרטיס SIM מקומי

מה בכל זאת אפשר לעשות? ללקוח הישראלי נפתחו בשנים האחרונות אפשרויות תקשורת אלטרנטיביות בחו"ל, המתבססות על רכישת או שכירת כרטיס SIM מקומי, ששימוש בו מונע חיוב על שיחות נכנסות מישראל. החיסרון המשמעותי ביותר הוא העובדה שכרטיס ה־SIM המקומי אינו מאפשר לשמר את מספר הטלפון הקיים, ולכן עליו לעדכן את קרוביו במספר החדש.

פתרון נוסף הוא שימוש ב־SIM מקומי המצויד בחבילת אינטרנט, כדי לבצע שיחות על גבי האינטרנט הסלולרי באמצעות תוכנות כסקייפ ופרינג. בחודשים האחרונים החלו גם חלק מחברות התקשורת הישראליות להציע תוכנות שכאלה, והן מאפשרות ללקוח לקבל ולהוציא שיחות באמצעות מספר "ישראלי", בעלות זהה לזו שהיה משלם בישראל. משרד התקשורת כבר לא היה יכול להתעלם מהשירותים הללו, ולפני כמה חודשים פרסם שימוע המבקש להסדיר את הנושא. אם באמת רוצה משרד התקשורת לסייע בהפחתת הוצאות הישראלים בחו"ל, עליו להשלים את הטיפול בשימוע זה בקרוב, במקום לפנטז על הגעה להסכמי נדידה משודרגים.