נדחתה ההכרעה על ייקור היטל הטמנת פסולת

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דחתה אתמול בחודשיים את ההכרעה בעניין העלאת היטל הטמנת הפסולת, מ־50 שקל לטונה ל־150 שקל לטונה.

נציגי המשרד להגנת הסביבה טענו בדיון כי העלאת ההיטל הכרחית כדי לתמרץ את הרשויות המקומיות למחזר יותר. נציגי מרכז השלטון המקומי טענו מנגד כי הרשויות ייאלצו להעלות את הארנונה לכל משק בית במאות שקלים בחודש, וכי המשרד להגנת הסביבה משית בפועל מס על התושבים, במקום לממן בעצמו את המהלך להגדלת שיעור הפסולת הממוחזרת. הסכום הכולל שמשלמות כיום הרשויות כהיטל הטמנה הוא כ־160 מיליון שקל בשנה.

בטיוטת חוק האריזות שהוכנה במשרד להגנת הסביבה, ונמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים, נקבע כי בינואר 2020 ייאסר באופן מוחלט להטמין אריזות בקרקע. עוד נקבע כי כבר ב־2014 ימוחזרו 60% מהאריזות, המהוות על פי הערכות קרוב ל־20% מהפסולת העירונית בישראל. מדובר בכמיליון טונות אשפה מתוך כ־5.5 מיליון טונות אשפה עירונית שמייצרים תושבי ישראל. חוק האריזות אינו כולל את מכלי המשקה, שעליהם חל חוק הפיקדון.

את האחריות למיחזור מטיל החוק המתוכנן על היצרנים והיבואנים, בדומה למודל האירופי. לעומת מיחזור של כ־10% בלבד מהאריזות בישראל, שיעור המיחזור הממוצע במדינות האיחוד האירופי עמד כבר ב־2007 על יותר מ־50%. חלקים נרחבים בחוק האריזות הישראלי הם ציטוט כמעט מדויק מהתקנות האירופיות למיחזור אריזות.

מרכז השלטון המקומי מקפיא

על הצורך במיחזור אין מחלוקת, אך עדיין לא ברור מהיכן יגיע הכסף למהפכת המיחזור במקור - הכינוי להפרדת הפסולת עוד בבתים. המהלך אמור להתבטא בהצבת כמה פחים מחוץ לכל בית, במערך לאיסוף הסוגים השונים של הפסולת, ובמפעלים שימחזרו את אריזות הפלסטיק, הזכוכית, הנייר, העץ והמתכת, שהטמנתם תיפסק.

במשרד להגנת הסביבה מבטיחים להקצות לרשויות כ־200 מיליון שקל להקמת התשתיות, ומוסיפים כי בסופו של דבר תוזל עלות הטיפול בפסולת המוטלת על הרשויות. בנוסף מדגישים במשרד להגנת הסביבה כי ייקור היטל ההטמנה ייצא לפועל רק ב־2012, כאשר יהיו מספיק תשתיות מיחזור.

למעלה - התוכנית ליישום חוק האריזות בישראל. למטה - המצב באירופה

מקור: המשרד להגנת הסביבה וארגון הגג האירופי למיחזור אריזות

טענה נוספת של המשרד להגנת הסביבה היא כי העלויות הישירות והעקיפות של הטמנת הפסולת בישראל מגיעות לכ־1.3 מיליארד שקל בשנה. במקביל שווים חומרי הגלם הראויים למיחזור כ־875 מיליון שקל. לכן, טוענים במשרד, מעבר למיחזור יהיה שווה למשק בין חצי מיליארד למיליארד שקל בתמ"ג. בין היתר מדובר באלפי משרות חדשות בתעשיית המיחזור.

במקביל אמורים לממן את החוק היצרנים והיבואנים, שיקימו תאגידים ללא מטרות רווח שיעסקו בכך. התעשיינים יוכלו לגבות מחיר נוסף על המוצרים - במשרד להגנת הסביבה מעריכים שההתייקרות תהיה של 1% - כדי לממן את התאגידים. עם זאת, בהתאחדות התעשיינים טוענים כי יעד מיחזור של 60% ב־2014 הוא גבוה מדי, משום שנדרש זמן רב יותר להתארגנות.

גם במרכז השלטון המקומי לא משתכנעים מטיעוני המשרד להגנת הסביבה, והחליטו בשלב זה להקפיא את שיתוף הפעולה איתו בכמה תחומים: תיעצר הצבת יותר מאלף כלובים לאיסוף בקבוקים גדולים; לא תילקח אחריות על פינוי פסולת בניין; ויוקפא ביצוע הפרדה במקור באופן וולונטרי.

באירופה זה עולה הרבה יותר

מי שתומכת בהצעת המשרד להגנת הסביבה היא מנכ"לית המשרד לשעבר, ד"ר מיקי הרן, ראש תחום לימודי סביבה במכללת קריית אונו. לדברי הרן, אין מנוס מייקור ההיטל: "ככה עשו מדינות העולם, ואנחנו לא צריכים להיות יותר מדי מתוחכמים. צריך להראות שלהטמין פסולת זה לא כדאי. פתרונות קצה לא יכולים להתפתח כאשר היטל ההטמנה נמוך. אלה הם דברים שהשוק החופשי צריך לפתח. עם זאת, אי אפשר לייקר את ההיטל במכה אחת. צריך לתת לרשויות המקומיות להיערך. צריך לזכור שכספי היטל ההטמנה מועברים כסיוע ליזמים להקים מתקני קצה ותשתיות. אי אפשר להשאיר את היטל ההטמנה נמוך ולחכות שיהיה נס".

לדברי מדען הפסולת של ארגון אדם טבע ודין, עו"ד גלעד אוסטרובסקי, "כל ניסיון לדחות את המועד של ייקור היטל ההטמנה רק יגרור לסחבת ביישום חוק האריזות. צריך לזכור שכבר היום חלק מהפסולת ממוחזרת, כי הקרטון והנייר מהווים את חלק הארי מהפסולת הביתית. אם היטל ההטמנה יתייקר, הרשויות יקבלו תמריץ לשתף פעולה ולעבור למיחזור".

אוסטרובסקי מוסיף כי בהולנד, אוסטריה ובלגיה היטל ההטמנה עבור טונה פסולת נע בין 60 ל־87 יורו - יותר מפי חמישה משיעורו בישראל. "מדברים על חוק האריזות כבר שלוש־ארבע שנים", אומר אוסטרובסקי, "וכל הטענות לאי־היערכות הן גרירת רגליים. פתאום כולם נלחצים שנקבעו לוחות זמנים מוגדרים, כאילו לא ידעו על הכוונה. מדובר בהיתממות. מה שחשוב הוא שחוק האריזות ייכנס לתוקף במהירות האפשרית".

במכתב ששלחו יו"ר מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט ויו"ר פורום ה־15 רון חולדאי לשר גלעד ארדן הם תוהים: "מדוע להטיל מס כזה, שעה שאתה ומשרדך לא הקמתם אפילו פתרון קצה אחד כאלטרנטיבה להטמנה? נניח לרגע שאכן הרשויות לא יטמינו בשל 'השוט' הקשה שאתה מפעיל עליהם - מה האלטרנטיבה שלהן? מה יעשו בחומר המופרד, באין פתרונות קצה זמינים בכמות שתענה על הצרכים שייווצרו?".