נס פח השמן

להרבה מאוד תקלות יומיומיות כמו ציר חורק, בורג תקוע, חלודה (ועוד ועוד) יש פתרון סטנדרטי ונפוץ: WD-40. למי שבכל זאת לא מכיר, מדובר בתרסיס שמנוני המגיע בפחית בצבעי כחול־צהוב. שניים־שלושה סילוני ריסוס על מוקד הבעיה יצליחו להזיז את העניינים, בדרך כלל.

החברה אשר מייצרת את התרסיס מתהדרת בשם המקורי והמפתיע Nasdaq: WDFC) WD-40). זו חברה של מוצר אחד, או כמעט מוצר אחד - תרסיס השמן המדובר. נכון שיש לה עוד כמה מוצרים בתחום הניקיון והאחזקה, אולם התרסיס הוא המותג המוכר והמפורסם ביותר שלה בפער ניכר על המוצרים האחרים, והוא גם אחראי לעיקר מכירותיה.

אנקדוטה מעניינת קשורה בשם רב־המשמעות "WD-40". כאשר הוקמה החברה בשנת 1953, החלו אנשיה להתנסות בנוסחאות כימיות שונות במטרה ליצור חומר מונע חלודה, ונדרשו להם 40 ניסיונות שונים כדי להגיע לחומר אשר דחה מים (וחלודה) בצורה מספקת. מהביטוי "דחיית מים" - Water Displacement או WD בראשי תיבות - נולד שם המותג המפורסם.

2,000 שימושים

WD-40 טוענת שנמצאו יותר מ־2,000 שימושים שונים לשמן הפלא שפיתחה, וחלק מהשימושים - המוזרים ביותר - הובאו לידיעתה דרך מועדון משוגעים לדבר שהיא מטפחת. למשל, החברה מספרת כי נהג אוטובוס אי שם באסיה דיווח שהשתמש בתרסיס כדי להיפטר מנחש פיתון שהתלפף על גחון רכבו.

סיפור מוזר אחר מספר על שוטרים שהשתמשו בתרסיס כדי לחלץ גנב שנתקע בתעלת אוורור. ישנן אפילו שמועות ש־WD-40 יכול לשחרר לא רק מפרקים תקועים של מכונות - אלא גם לרפא מחלות פרקים של בני אדם. אנחנו לא ממליצים לנסות בבית.

אולם מאחורי כל הסיפורים הפיקנטיים ישנה גם חברה לכל דבר ועניין, אשר מפרסמת תוצאות כספיות ושואפת לייצר ערך לבעלי המניות. בארבעת הרבעונים האחרונים מכרה WD-40 בקצב שנתי של 319 מיליון דולר והפיקה רווח נקי של 37 מיליון דולר.

לפני שבע שנים, ב־2003, הסתכמו מכירותיה ב־238 מיליון דולר, כלומר במונחים שנתיים צומחת WD-40 בקצב ממוצע של 4.4% לשנה. קצב אטי יחסית זה משקף את היותו של המוצר העיקרי מותג ותיק בעל שיעור חדירה גבוה.

קצת יותר ממחצית מכירות החברה מתבצעות ביבשת אמריקה, שליש נוסף באירופה ועוד כ־10% באסיה, אולם ניכר מתוצאותיה הכספיות של החברה שהמוצר שלה זוכה לנאמנות ואהדה רבה בכל רחבי העולם. העובדה היא ש־WD-40 מציגה שיעורי רווחיות גולמית גבוהים ויציבים של 50% לאורך שנים.

נוסחת הקסם

תרסיס שמן הנו מוצר פשוט יחסית לייצור, ושוק הצריכה שלו מתאפיין בתחרות רבה וביכולת מעטה של יצרן אחד כלשהו לבדל את עצמו. אם חברה כגון WD-40 מצליחה לשכנע צרכן ממוצע לשלם עבור השמן שלה כפליים מעלות חומרי הגלם הדרושים לייצורו, כנראה שהוא מעריך מאוד את מוצריה ומוכן לשלם את הפרמיה הנדרשת.

הסבר זה מקבל תוקף גם במורד דו"ח הרווח וההפסד: שיעור הרווחיות הנקייה של WD-40 נע בין 9% ל־13% בשנים האחרונות, והנו גבוה מאוד עבור חברה הפועלת בתעשייה, שבשנה טובה מצליחה בקושי לגרד מלמטה שיעור רווחיות נקייה של4% בלבד.

מסתבר שנוסחת הקסם של WD-40 עובדת גם בבורסה. מניית החברה מתפקדת יפה מול מדדי השוק כמעט בכל טווח זמן שנבחן, כמו מכונה משומנת היטב.

הכותב הנו יועץ מומחה לאסטרטגיה פיננסית למוסדות ויחידים. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות. הכותב עשוי לפעול בני"ע המוזכרים