נבואת הנחמה

רבים שותפים לעמדה שמוביל ניקולס קאר, שלפיה הטכנולוגיה מעצבת את החשיבה, אולם לא כולם חושבים שהעיצוב הוא שלילי. בעוד שקאר מאשים את הטכנולוגיה בכך שהיא יוצרת גירעון במאזן הקוגניטיבי שלנו, שודדת את יכולת הריכוז והחשיבה ומעודדת עבודה שטחית, יש מי שרואים אותה כתור הזהב של החשיבה

נציגם הוא הסופר ומומחה הניו מדיה מאוניברסיטת ניו יורק קליי שירקי, שספרו "Cognitive Surplus" נדמה כחצי הכוס המלאה שקאר שכח להתייחס אליה. בספרו, שירקי מזכיר שבעבר, שעות הפנאי של המערב השבע התכלו מול הטלוויזיה. האינטרנט אחראי לכך שעוד ועוד אנשים החליפו את ההישענות לאחור מול המסך ברכינה לפנים, ושבשנים האחרונות מצטבר ומנוצל מאגר הולך וגדל של כוח חשיבה, המלווה בזמן פנוי וכלי היצירה. הללו מולידים פרויקטים משותפים שבעבר אי אפשר היה אפילו לחלום עליהם.

לפי חישוביו של שירקי, המפעל האדיר של ויקיפדיה נוצר ב־100 מיליון שעות עבודה וחשיבה של הציבור הרחב – פחות מ־1% משעות הצפייה השנתיות בטלוויזיה בארצות הברית. מפעל אחר ששירקי מזכיר הוא האתר Ushahhidi.com שבקניה, המחולל פלאים בדמוקרטיזציה של מידע, שיפור השקיפות והורדת המחסומים בפני גישה למידע על ידי אזרחים מן השורה. לדבריו, ככל שהרשת תתפוס מקום גדול יותר בחיי האנשים, נזכה לראות מפעלים שיגמדו אפילו את ויקיפדיה. ואף על פי שבספריהם גם קאר וגם שירקי נסחפים בלהט הרטוריקה איש איש לכיוונו, דומה ששניהם מסכימים על דבר אחד: העולם והאנושות אכן משתנים בשל האינטרנט, והעידן שבו גדלו קרב לסיומו.