חזקיהו: "רמת ההוצאות של הבנקים גבוהה; עליהם להתייעל"
המפקח על הבנקים במסיבת עיתונאים לרגל פרסום הסקירה השנתית על המערכת הבנקאית: "העלאת הריבית, צעדי הפיקוח ופעולת הממשלה צריכות למנוע התפתחות בועה"
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
חזקיהו, שבתקופה האחרונה הוציא כמה הנחיות כדי לצנן את עליית המחירים בשוק הנדל"ן, התייחס להעלאת הריבית של נגיד בנק ישראל אתמול לרמה של 1.75%: "אתמול עלתה הריבית ואנחנו בוחנים את ההשפעות של העלאתה, של הנחייתנו האחרונה בנושא יחס המימון במתן משכנתאות וגם צעדים אחרים שאנחנו שומעים שיעשו אותם במשרדי הממשלה. כל הדברים האלה ביחד צריכים למתן את עליות מחירי הדיור ולמנוע את התפתחות הבעיה. ככל שהדברים האלו לא יהיו בסדר, נצטרף לשקול אם צריך לעשות דברים אחרים. אם דברים יהיו בסדר, ייתכן שניתן הקלות".
בדברי ההקדמה שכתב חזקיהו לסקירה השנתית שפורסמה הבוקר, הוא ציין כי "הבנקים הציגו השנה שיפור ניכר ברמות הרווח ובמדדי הרווחיות. עם זאת, בניגוד לשיפור המתמשך בשנות הגאות ושקדמו למשבר, עמדו בבסיס השיפור השנה גורמי השפעה חיצוניים למערכת הבנקאית, שספק רב אם יפעלו בעתיד הקרוב באותו כיוון ובאותה עוצמה.
"הבנקים עומדים בפני אתגרים רבים"
"הבנקים נאלצו להתמודד השנה עם סביבת ריבית נמוכה ויציבה - תוצאת המדיניות המוניטרית המרחיבה שנקט בנק ישראל - שהביאה לירידה חדה של רווחי המימון הנגזרים מפעילות התיווך הקלאסית. כנגד זאת, סייעה לתאגידים ההתפתחות החיובית בשוקי ההון בארץ ובעולם, שהובילה לעלייה ברווחי המימון הנגזרים משוק ההון ושל ההכנסות התפעוליות.
דוד ברודט. חזקיהו: "אני מצפה שיעשה עבודה טובה" צילום: אביגיל עוזי "על רקע ייחודיות התנאים במשק וההתפתחויות בהסדרה ובניהול הסיכונים, עומדת המערכת הבנקאית בפני אתגרים רבים ובראשם יצירת מקורות הכנסה לנוכח רמתן הגבוהה של ההוצאות. על כן, צריכים התאגידים הבנקאיים לחתור להגברת היעילות התפעולית באמצעות חקירת פונקציית ההוצאה וצמצום ההוצאות התפעוליות.
"פונקציית ההוצאות של המערכת הבנקאית היא לא טריוויאלית ומורכבת, ועל חלק ממנה לבנקים אין שליטה. ההוצאות על רגולציה, למשל, רק יגדלו בעקבות המשבר. צפויות עוד הנחיות ועוד הגברה רגולטורית שתהיה כרוכה בדרישות הון גבוהות יותר וגם בהוצאות של המערכת הבנקאית".
חזקיהו התייחס בסקירה גם לפעולות הנקודתיות שבהן נקט בשנה האחרונה על מנת "למתן התפתחויות בלתי רצויות בשוק הנדל"ן ובמערכת הפיננסית". המפקח כותב כי "מחשש להתפתחותה של בועה בשוק הנדל"ן, הנחיתי את הבנקים להחזיק הפרשה נוספת לחובות מסופקים בשיעור של 0.75% לפחות בגין יתרת הלוואות לדיור אשר מומנו בשיעור הגבוה מ-60%. פעולות אלו צפויות לרסן התפתחויות בלתי רצויות, שיביאו בסופו של דבר לפגיעה בטובת הציבור".
"האירוע בבנק הפועלים מאחורינו"
בהתייחסו לבנק הפועלים אמר המפקח: "אני חושב שעברנו אירוע לא קל בבנק הפועלים ב-2009. האירוע הזה מאחורינו. בנק הפועלים עובד תחת הנהלה חדשה: יו"ר חדש ומנכל חדש ואנחנו מרוצים משיתוף הפעולה שלהם איתנו. אנחנו רואים בחיוב את ההתפתחות החיובית ברווחיות של בנק הפועלים ושמרנותו".
לגבי בחירתו של דוד ברודט לתפקיד יו"ר בנק לאומי אמר חזקיהו: "קיבלנו פנייה מוועדת המניות לאשר את ברודט. אני מניח שזה לא ייקח זמן רב. אני מצפה שברודט יעשה עבודה טובה בכהונתו כיו"ר דירקטוריון בנק לאומי. ייקח לו את הזמן ללמוד את התפקיד. בבנק לאומי יש דירקטורים טובים, הנהלה טובה ומנכ"לית טובה. אם בהמשך תהליך הלימוד יהיו החלפות בנושאי תפקידים, נבחן כל אחת מהן לגופה. כידוע לכם, דבר זה דורש את אישורנו. חילופי דורות בבנק לאומי הוא אחד האתגרים הראשונים שיעמדו בפני היו"ר החדש".
בנק ישראל: יש בועה, האוצר: אין בועה
בעוד שבמשרד האוצר מדברים על שינוי מגמה בשוק הדיור (ר' מסגרת), בבנק ישראל ממשיכים להיות מוטרדים ביותר מרמת המחירים הגבוהה. לאחר שנגיד בנק ישראל סטנלי פישר העלה שלשום את הריבית במשק עקב העלייה המהירה במחירי הנדל"ן, הבהיר אתמול המפקח על הבנקים רוני חזקיהו כי על הממשלה להגדיל את היצע הדירות כדי למנוע התפתחות בועת מחירים.
"העלאת הריבית במשק על ידי נגיד בנק ישראל, והמגבלות שהטיל הפיקוח על הבנקים לגבי משכנתאות שניתנות ביחס מימון גבוה, ישפיעו על רמת הביקושים בשוק הדיור. עם זאת, הצעדים הללו טובים בטווח הקצר, אבל כדי לפתור את הבעיה בטווח הארוך צריך לטפל בהיצע הדירות. הממשלה צריכה להגדיל את ההיצע: זה הפתרון הקלאסי והטוב" - אמר חזקיהו במסיבת עיתונאים שכינס בירושלים לרגל פרסום הסקירה השנתית על מערכת הבנקאות.
בשנת 2009 התאפיין שוק הדיור בביקושים גדולים יחסית, שהביאו לעליית מחירים תלולה - כ־14% בממוצע ארצי וכ־30% באזורי הביקוש כמו תל אביב. במקביל עלה גם גודלה הממוצע של המשכנתה. בהקשר זה ציין חזקיהו כי "השפעתה של הריבית הנמוכה במשק על הגידול בביקושים היא אדירה".
"בשנה האחרונה נקטתי כמה פעולות למיתון התפתחויות בלתי רצויות בשוק הנדל"ן ובמערכת הפיננסית. התערבות זו נדרשה עקב עלייה בהיקף הלוואות אלה (עד לשיא של 77% בתחילת 2009 - ת"ז), ונועדה למנוע מצב שבו עלייה של הריבית תוביל לגידול ההחזר החודשי של הלווים ותיצור אצל חלקם קושי להמשיך ולפרוע את תשלומי המשכנתה כסדרם. כמו כן, הובהרו לבנקים הסיכונים הנשקפים מפעילות קבוצות הרכישה", ציין חזקיהו.
גובה המשכנתה הממוצעת לתקופה של 20 שנה שנלקחה ב־2009 עמד על 370 אלף שקל, זאת לעומת ממוצע של 333 אלף שקל בשנת 2008. ההחזר החודשי הממוצע של לוקחי המשכנתאות עמד ב־2009 על 1,898 שקל לעומת 2,000 שקל ב־2008. עם זאת, ברבעון הראשון של 2010 עלה ההחזר החודשי הממוצע ל־2,165 שקל.
בבנק ישראל ציינו עוד את העלייה במשקלם של רוכשי דירה שנייה ויותר ("דירה להשקעה") כתחליף לנכסים פיננסיים ארוכי טווח. החל בשנת 2008, ובניגוד לשנים קודמות, נרשמה עלייה ניכרת ברכישות דירה להשקעה גם מחוץ לאזור המרכז. "כוח המשיכה של אזורים אלה, בעיקר באר שבע וחיפה, נובע ממחירן הנמוך יחסית של הדירות בהם, המאפשר רכישת נכס מניב גם למשקי בית בעלי עושר פיננסי לא גדול", מציינים בבנק ישראל.
כפועל יוצא של הפעילות הערה בשוק הדיור גדלה בשנים האחרונות במידה ניכרת פעילות המשכנתאות של הבנקים. עם זאת, התחרות הקשה בפעילות המשכנתאות ורצונו של כל בנק להגדיל את נתח השוק שלו הקטינו את המרווח הפיננסי בפעילות זו. במהלך 2009 העמידו הבנקים הפעילים בתחום המשכנתאות היקפי שיא של אשראי שהסתכמו ב־35 מיליארד שקל - זאת לעומת 30 מיליארד שקל ב־2008, שהיתה אף היא שנה של עלייה בפעילות.
מחשש להתפתחות בועה בשוק הנדל"ן הוציא המפקח על הבנקים בסוף מאי הוראה המנחה את הבנקים להחזיק הפרשה נוספת לחובות מסופקים בשיעור של 0.75% לפחות בגין משכנתאות שניתנות ביחס מימון (גובה הלוואה ביחס לשווי הדירה הנרכשת) הגבוה מ־60%. הוראה זו נכנסה לתוקף ב־1 ביולי, וחזקיהו ציין כי השפעתה עדיין לא מורגשת בשוק.
"בתחילת 2009 ראינו שלהבדיל מבעבר, כ־80% מלוקחי המשכנתאות לקחו אותן ביחס מימון גבוה ובריביות משתנות", אמר חזקיהו. "הרמה הממוצעת של יחס המימון שבו ניתנות משכנתאות עלתה מ־40% לפני כמה שנים ל־60% כיום. עדיין רמות המינוף האלה נמוכות בהשוואה לעולם, ולכן אנחנו לא חושבים שקיימת בעיית יציבות לבנקים".
