עוד לא יבשה הדיו

איך שלא מסתכלים על זה, ההחלטה של אפריקהלחלק בונוסים עבור 2008 ו־2009 חוצפנית. חודשים ספורים לאחר שקברניטי החברה הסבירו עד כמה מצבה של החברה רעוע ועד כמה דחוף שבעלי קרנות הפנסיה וקופות הגמל ימחלו על חובות של מיליוני שקלים, היום הם כבר מרגישים נוח לתכנן מערכת תגמול חדשה, שתמצא את הדרך לחלק לבכירים בונוסים ו/או אופציות.

באפריקה לא המציאו את הגלגל. גם בכירי AIG לא התביישו לקחת בונוסים של יותר מ־200 מיליון דולר רגע לאחר שהממשל האמריקאי חילץ את החברה מהתואר המפוקפק "הקריסה הפיננסית הגדולה בארה"ב אי פעם". אפריקה לא רחוקה מההגדרה הלוקלית ל־AIG, לפחות בכל הנוגע לגודלה היחסי ערב המשבר.

הבשורות מלשכתו של לבייב לא ישמחו את מחזיקי האג"ח של החברה. מהשיחות שקיימנו אתמול טענו חלקם כי לא קיבלו מהחברה שום אינדיקציה לחלוקת בונוסים כזו לאחר ההסדר, ומן ההגינות היה להביא דבר כזה לידיעתם. הגינות? בעסקים? מי שסומך על הגינות - אולי כדאי שיחפש מקצוע אחר. מדוע המוסדיים לא חשבו להכניס ל"הסדר החוב של המדינה" סעיף קטן שלפיו כל חלוקת בונוס תותנה באישור בעלי החוב? במקרה הטוב מדובר בעניין תמוה, במקרה הרע מדובר ברשלנות.

המנהלים באפריקה הם לא מקשה אחת. מה אשמים מנהלי החברות־הבנות (אפריקה מגורים ונגב קרמיקה), שהצליחו גם בתקופה של המשבר? הם לא. מנהלי החברות־הבנות שנשארו בקבוצה ראויים לצל"ש עסקי על כך שהצליחו לנווט בהצלחה חברות שאימן בצרה בימי משבר כלכלי.

אלא שלפעמים להיות צודק זה לא מספיק. בטח לא כשמדובר בשוק ההון הישראלי. הפצעים שהותירה אפריקה על ההשקעות השוק המוסדי עדיין פתוחים והחיטוט בהם עכשיו מוקדם מדי. אילו תוכנית הבונוסים היתה מגיעה ב־2011 לאחר שאפריקה היתה עולה על דרך המלך, יכול להיות שהדבר היה מתקבל בהבנה.