אם אתלט נמצא במעלית נופלת וברגע הפגיעה קופץ באוויר - האם הוא יינצל?
מה מסוכן יותר, חבטת המעלית באדמה או עורמתו של השוחי שיודע הכל?
אם אתלט נמצא במעלית נופלת וברגע הפגיעה קופץ באוויר - האם הוא יינצל?
עידן, ת"א
עידן היקר,
גדולים וחכמים נדרשו לשאלתך. חיפוש זריז באינטרנט מעלה אין ספור תשובות, וכל אלו שבדקתי שגויות, אז בוא נתחיל מהבסיס. מה שמסכן את האתלט שלך זו לא הצניחה במורד פיר המעלית ולא הפגיעה בקרקעיתו. הבעיה של האתלט היא ההאטה הפתאומית והלא מתואמת. חלק הגוף שפוגע בקרקע עוצר כמעט בבת אחת, אבל כל השאר מנסה להמשיך לנוע באותה מהירות. זהו כח ההתמדה. כשמעלית יורדת עוצרת, אפילו בהדרגה, הנוסעים מרגישים קצת יותר כבדים כי האברים שלהם נמשכים כלפי מטה. וזה בדיוק מה שהורג אתלטים נופלים.
הכח שפועל על האתלט תלוי במהירות המעלית, אך הוא נפרש על פני כל משך ההאטה. בוא נניח, סתם לדוגמא, שהאתלט והמעלית מאטים מ־100 קמ"ש ל־0 במשך שלוש שניות. במשך אותן שניות יפעל עליהם כח של כ־33 קמ"ש לשניה והנוסעים ירגישו שמשקלם הוכפל. לא נורא. אך אם המעלית מרכזת את כל ההאטה הזו בשבריר שנייה, גם הכח יתרכז על אותו זמן קצר, ולרגע אחד משקל הנוסעים יוכפל מאות מונים. המח יימעך תחת המשקל של עצמו; משקל אבי העורקים, על הדם שבו, יתלוש אותו מהלב; וכל האיברים הפנימיים יתפקעו כבועות סבון. לא נעים.
מעליות. אמצעי התחבורה הבטוח ביותר שהומצא על ידי האדם צילום: בלומברג
ומה אם האתלט קופץ ברגע המכריע? לפי הערכה זהירה אתלט יכול לזנק במהירות של כ־10 קמ"ש. אבל אסור
לשכוח שהמעלית, על נוסעיה, צוללת ב־100 קמ"ש. אם האתלט משנה את מהירותו ב־10 קמ"ש לכיוון השני, הוא עדיין נע
ב־90 קמ"ש לעבר האדמה. זה יעניק לו רגע של חסד שבו הוא יוכל לצפות בתא המעלית מתרסק על נוסעיו, לפני שגם הוא הופך לשלולית.
רוב התשובות שמצאתי ברשת נעצרות שם, אבל למרבה המזל יש מי שהקדיש לזה קצת יותר מחשבה: מתכנני המעליות. כמעט כל המעליות תלויות במספר כבלי פלדה שכרוכים סביב גלגלות, וכל אחד מהם מסוגל לשאת מעלית טעונה לבדו. גם ללא הכבלים המעלית עדיין לא נעה בחופשיות בפיר, אלא לאורך מסילות שמייצבות אותה בנסיעה תקינה ועוזרות לה לבלום בשעת חירום. למעלית יש גלגלים קטנים שמסתובבים על המסילות. אם הם מסתובבים מהר מדי, מנגנון האל־כשל המיוחד שנמצא בתוכם נכנס לפעולה. המנגנון הגאוני והפשוט הזה - לא הרבה יותר ממשקולת מחוברת לקפיץ - משתמש בכח הצנטריפוגלי של הגלגלים כדי להפעיל מעצור מכני שמאט את המעלית בזהירות ובבטחה.
אם גם מנגנון האל־כשל כושל זו כבר לא תאונה. למישהו יש חשבון לסגור עם האתלט שלך. והמעלית עדיין לא נופלת סתם כך. היא דוחפת את האוויר שנמצא תחתיה בפיר, וככל שהפיר צר יותר ביחס למעלית כך האוויר נדחס יותר ומאט אותה, כמו בוכנה. יתר על כן, פיר המעלית נמשך אל מתחת לקומה התחתונה, וקצת מתחתיה מותקן בלם מיוחד למקרי חירום מהסוג המדובר (בלם דומה נמצא מעל לקומה העליונה, למקרי חירום מהסוג ההפוך).
וגם אם הכל כושל, בתחתית הפיר יש בוכנה גדולה שמתפקדת כבולם זעזועים. אני שמעתי רק על שני מקרים שבהם היא נכנסה לפעולה, ובשניהם מטוס התנגש בבניין. בשנת 1945 מפציץ התנגש בטעות במגדל האמפייר סטייט. במעלית היתה נוסעת אחת. היא נפצעה, אך בולם הזעזועים הציל את חייה. אסון המעליות השני התרחש במרכז הסחר העולמי, ושם זה נגמר פחות טוב. ואני לא חושב שקפיצה היתה משנה משהו.
המעלית היא אמצעי התחבורה הבטוח ביותר שהומצא על ידי האדם. סטטיסטיקאים מעריכים שרק נסיעה אחת מ־12 מיליון מסתיימת בבעיה טכנית, לרוב דלת תקועה. כשנסיעת מעלית מסתיימת במוות, כמעט תמיד מעורב בזה צעיף שנתפס בדלת. אבל אם מעלית בכל זאת נופלת, אמצעי הבטיחות מאטים את הנפילה ומאפשרים גם לסתם אנשים לשרוד. וכשאתה משחק על קו התפר, עשרת הקמ"ש ששרירי האתלט מספקים - אם הוא קופץ בזמן הנכון - יכולים להפריד בין חיים למוות.
שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il
