חשיפת "כלכליסט": מחלקים את העולם בין תע"א לאלביט

במרץ האחרון, מעט לאחר שמונה למנכ"ל משרד הביטחון, נאלץ אודי שני לצאת בבהילות לקולומביה כדי לנסות להרגיע את משרד ההגנה המקומי שאיים לבטל חוזה שבו זכתה חודשיים קודם לכן אלביט מערכות. זאת, לאחר שמערכות העיתונים

מה דעתך על מניית אלביט מערכות:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

הגדולות במדינה יצאו בסדרת כתבות לא מחמיאה על החברה ועל הדרך שבה זכתה לכאורה במכרז. בירור שנעשה במשרד הביטחון העלה כי מאחורי המכתבים האנונימיים שנשלחו למערכות העיתונים והתדרוכים השליליים על אלביט עומדת ככל הנראה התעשייה האווירית - המתחרה מישראל שהתמודדה במכרז והפסידה. מה רבה היתה המבוכה.

אלא שחוזה המל"טים בקולומביה הוא לא המקרה היחיד שבו נחשפה תחרות אגרסיבית ולעתים מכוערת בין התעשיות הביטחוניות. תחרות שהובילה את קודמו של שני בתפקיד, פנחס בוכריס, להקים ביוני 2009 את ועדת הררי לבחינת מדיניות היצוא הביטחוני והתחרות הביטחונית שמסקנותיה נחשפות כאן לראשונה.

בוכריס נחשף אף הוא לתופעה שנתיים קודם לכן באפריל 2007, כאשר בחר משרד הביטחון במערכת כיפת ברזל של רפאל להוביל את ההתגוננות מפני האיום הרקטי על ישראל. התעשייה האווירית, שפיתחה מערכת מקבילה ששמה מסך פלדה, התאכזבה מאובדן החוזה שהיקפו הכולל נאמד במיליארד שקל, והחלה להפעיל לחצים כבדים על משרד הביטחון באמצעות העיתונות וגם באמצעות מבקר המדינה. בוכריס זעם על התנהלות החברה והורה לתעשייה האווירית לחדול מיד מפיתוח המערכת ומהלובינג השלילי, שאם לא כן - ישלול ממנה את רישיונות היצוא שלה שמאפשרים לה לעבוד מול משרדי הגנה בכל העולם.

אודי שני

בדו"ח שהגיע לידי "כלכליסט" קובעת ועדת הררי את כללי המשחק שעל פיהם נדרשות התעשיות הביטחוניות לפעול בארץ ובחו"ל. תוך שהיא אוסרת עליהן לקיים תחרות בלתי הוגנת, היא גם מבקשת להסדיר את יחסי הכוחות במגרש המשחקים של המגזר הביטחוני בכלל, ומבקשת להרחיב במידה משמעותית את כוחו של משרד הביטחון על האגפים הרלבנטיים (סיב"ט - האגף לסיוע ביטחוני, ואפ"י - אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני) בכל הנוגע לפעילות מול החברות הביטחוניות על מנת להתמודד עם מה שמכנים במשרד "תחרות פרועה".

למעשה, הוועדה נותנת סמכויות מפליגות למשרד הביטחון וקובעת כי החלטותיו ושיקוליו גוברים גם על תחרות חופשית. "משרד הביטחון מכבד את עקרון התחרות העסקית בין חברות ביטחוניות", נכתב בדו"ח. עם זאת נכתב כי "עשויים שיקולים של ביטחון לאומי לקבל עדיפות על פני עקרון חופש התחרות". וכך, בשם הביטחון הלאומי יוצר לעצמו משרד הביטחון באמצעות הוועדה כר נרחב לפעילות וסמכויות מפליגות מעבר למה שהיו לו קודם לכן.

על מסקנות הדו"ח חתומים יו"ר הוועדה עובדיה הררי, שהיה מהנדס ראשי בפרויקט הלביא של התעשייה האווירית וחתן פרס ביטחון ישראל, מנכ"ל רפאל בעבר גיורא שלגי, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אהרון בית הלחמי, ועו"ד דודי תדמור, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים. המסקנות הוצגו לאחרונה בדרג יו"רים ומנכ"לים לתעשיות הביטחוניות המרכזיות של ישראל ואושרו על ידי מנכ"ל משרד הביטחון.

יוסי אקרמן, נשיא אלביט מערכות צילום: אוראל כהן

כבר היום משרד הביטחון מפקח על היצוא הביטחוני באמצעות רישיונות היצוא שהוא מעניק לחברות השונות. ההיגיון מאחורי רישיונות אלו מבוסס על הרצון לפקח על זהות המדינות שמולן פועלות חברות ישראליות שמוכרות גם טכנולוגיה לצה"ל, כדי למנוע זליגה של סודות צבאיים. וכך, חברה שרוצה להתקשר בעסקת יצוא מחוץ לישראל חייבת לפנות למשרד ולבקש את אישורו לכל עסקה.

מדו"ח הוועדה שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי מעתה יוכל משרד הביטחון לעשות שימוש באותם רישיונות גם כדי לכוון את התחרות בין החברות הביטחוניות בחו"ל על ידי כך שיחליט איזו חברה תפעל באיזו מדינה. המשרד יוכל לקבוע, לדוגמה, כי המל"טים של תע"א ולא של אלביט מערכות יימכרו בברזיל או בקנדה, וכי אלביט מצד שני היא החברה הישראלית שתפעל בגרמניה. הסמכויות הללו מאפשרות למשרד הביטחון לכוון ולשרטט את השוק הביטחוני כולו ומעוררות התנגדות רבה בקרב התעשיות הביטחוניות.

דו"ח הוועדה גם קובע כי משרד הביטחון ייתן עדיפות במתן רישיון יצוא לחו"ל לחברה שמוכרת מערכת דומה בארץ לצה"ל. כך, לדוגמה, המשרד יכול להחליט שרפאל היא החברה היחידה שתמכור מערכות יירוט טילים לחו"ל על בסיס מערכות כיפת ברזל שהיא מייצרת לצה"ל, וכי התעשייה האווירית - שיש לה מערכת דומה - לא תוכל למכור אותה כלל בחו"ל, מה שעשוי לחסל שווקים שלמים לחברות מסוימות.

יצחק ניסן, מנכ"ל תע"א

חשש לזליגת מידע

בדו"ח מוסבר כי המשרד יכול להחליט כי חברה מסוימת תמכור טכנולוגיה ספציפית בחו"ל ולא חברה אחרת, כדי לשמור על מסה של ייצור מינימלי של מערכות שאותה חברה מייצרת למערכת הביטחון. כמו כן, משרד הביטחון משתמש בנימוקים נוספים להסברת המדיניות החדשה בהם מניעת זליגה של מידע רגיש וחשש לנזק תדמיתי למדינה. בכל הנוגע לתחרות בחו"ל הדו"ח מנסה לקבוע כללים שיכפו על התעשיות הביטחוניות לקיים תחרות הוגנת. בדו"ח נקבע, למשל, כי משרד הביטחון עשוי לשלול רישיון יצוא מחברה שהתנהלה בצורה לא הגונה כלפי מתחרה שלה בחו"ל, ואוסר על חברה שהפסידה במכרז לפעול נגד חברה ישראלית אחרת שכבר זכתה בו. הדו"ח גם קובע כי כל חברה שעובדת בחו"ל תיאלץ להנהיג עד ינואר הקרוב (2011) תוכנית אכיפה והדרכה פנימית לעובדים הרלבנטיים כדי שהוראות הדו"ח ימולאו במלואן.

הסנקציה במקרה של הפרת רישיונות יצוא או התנאים שלהם היא עבירה פלילית של התאגיד ושל נושאי משרה בו. מלבד ההליכים הפליליים שיינקטו במקרים חמורים, משרד הביטחון שומר לעצמו גם את הזכות להטיל עיצומים כספיים על החברות בכפוף לקיום שימוע.

גורם בכיר בעולם הייצוא הביטחוני אמר ל"כלכליסט", כי משרד הביטחון החליט שהוא חייב להתמודד עם התחרות הקשה בין התעשיות הביטחוניות. התחרות נתפסת על ידי המשרד כמי שפוגעת באינטרסים של מדינת ישראל ומוציאה לה שם רע. כמו כן חוששים במשרד כי בלהט התחרות ייחשפו גם סודות ביטחוניים או שתהיה זליגה טכנולוגית. לדברי הגורם, "בכל מקום בעולם יש שוק חופשי אבל לא ייצוא ביטחוני חופשי. מדינת ישראל חייבת להגן על האינטרסים שלה בדיוק כשם שעושות מדינות אחרות בכל הנוגע לייצוא הביטחוני שלהם. משרד הביטחון נוקט במקרים מסוימים צעדים אקטיביים כדי לעודד את היצוא הביטחוני ולתת לו רשת ביטחון ולכן הוא חייב להבטיח שהתחרות בין החברות תהיה שפויה".

לדבריו, "משרד הביטחון מתכוון למינימום פגיעה בתחרות העסקית ויבחר להתערב רק במקומות שבהם יש פגיעה מהותית באינטרס הלאומי". לדברי הגורם, במשרד הביטחון נמנעים מכל התבטאות פומבית בנושא בשל הביקורת שהוא מעורר בחלק מהחברות.

הקביעה כי עקרון הביטחון הלאומי גובר על שיקולי תחרות, והעובדה שמשרד הביטחון שומר לו את הזכות להחליט איזו חברה ביטחונית תפעל איפה כמה ולמה, סופגות ביקורת בחברות עצמן, אך עוררה תמיהות גם אצל רשות ההגבלים העסקיים. נציג של הרשות לא ליווה מקרוב את תהליך עבודת הוועדה, אך מסקנותיה הובאו לאחרונה לפתחה של הרשות, ומי שאמור היה לייצג את האינטרס התחרותי בוועדה הוא הממונה על הגבלים לשעבר, דודי תדמור. עם זאת, אף שברשות ההגבלים היו קולות שקראו להתנגד לדו"ח החליטה בסוף הממונה על הגבלים עסקיים רונית קן שלא לצאת נגדו חזיתית. ברשות מבהירים כי הדו"ח נמוך בדרגתו ביחס לחוק ההגבלים העסקיים, ולכן אינו מעניק למשרד הביטחון עליונות מעל החוק. הרשות לא תחשוש להתערב, ולמנוע החלטות של משרד הביטחון שהתקבלו על פי מסקנות הוועדה אם הן מנוגדות לחוק ההגבלים העסקיים, הבהירו גורמים ברשות.

הדו"ח קובע כי משרד הביטחון יוכל גם לחייב חברות לפעול בשיתוף פעולה מעבר לים, מה שדורש היום את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים. פטור כזה מהסדר כובל ניתן בכמה מקרים בעבר, וזהו גם השער שיכול לאפשר לקן למנוע בעתיד יישום מלא של דו"ח הררי.

ברשות מבהירים גם כעת כי לא יאשרו אוטומטית כל שיתוף פעולה. הסיבה שתחרות מעבר לים ולא בישראל מטרידה את הממונה על הגבלים היא שברשות חוששים ששיתופי פעולה מעבר לים יסללו את הדרך לשיתופי פעולה דומים בישראל עד כדי מחיקת הזהות של חברה כזו או אחרת. ברשות מסבירים כי מדיניות זו שומרת גם על האינטרסים של משרד הביטחון, כיוון שאם ייטשטשו הקווים בין החברות הביטחוניות יתר על המידה הן עלולות לשתף פעולה בהעלאת מחירים גם לחוזים של משרד הביטחון - ואז יכולת ההתמחרות שלו מול חברות בשוק הישראלי תקטן.

"בעייתית מבחינה משפטית"

כאמור, בשבועות האחרונים הוצגו מסקנות הדו"ח בדרג יושבי ראש ומנכ"לים של החברות הביטחוניות. גם שם מסקנות הדו"ח מעוררות מחלוקות גדולות. לדברי בכיר באחת החברות הגדולות בישראל בתחום, "משרד הביטחון מנסה לעשות רגולציה של תחרות בחו"ל ולחלק את השוק בינינו לבין המתחרים שלו וזה מאוד בעייתי בעינינו. הבהרנו לבכירי המשרד כי ראוי יותר שכללי השוק הם שיקבעו ולא פקיד כזה או אחר בקריה. גם בעייתי מאוד בעינינו שהנהלת המשרד היא שתקבע כיצד ואיפה תפעל חברה מסחרית שיש לה דירקטוריון עצמאי. הם עושים צחוק מכל הכללים המקובלים והידועים של פעולה מסחרית רגילה ותחרות לגיטימית".

"משרד הביטחון קיבל כלי משמעותי - לקבוע מדיניות יצוא למטרה אחת בלבד: למנוע זליגה של מידע ביטחוני. עכשיו בא משרד הביטחון ואומר שהוא מתכוון לעשות שימוש בכלי שניתן לו למטרה אחרת לגמרי - לכוון את התחרות. זו קביעה בעייתית", אמר גורם אחר. ממשרד הביטחון נמסר: הדיאלוג בינינו ובין התעשיות הביטחוניות מתנהל באופן ישיר ולא דרך כלי התקשורת.