יחייה לצד הקרנות
בכיר בתעשיית ההון סיכון הישראלית: יש יזמים שיעדיפו מימון מההמון על פני אנג'לים
"מדובר באוסף של טרנדים - לא כולם קשורים דווקא באינטרנט. הראשון הוא התאוצה האדירה ביזמות החברתית והשני הוא הדמוקרטיזציה של המדיה, במסגרתה כל אחד למעשה יכול ליצור ולצרוך תכנים", אומר ל"כלכליסט" יזהר שי, שותף בקרן ההון סיכון האמריקאית קינן.
"אתר Kiva לא רק מאפשר
קרן קיינן, בו שותף יזהר, השקיעה במספר חברות אמריקאיות בתחום המיקרו-בנקאות, בהן Bidding For Good ו-Lending Club. האחרונה נחשבת כיום לאחת מבין שני אתרי המיקרו-הלוואות המרכזיים, שצמחו בעקבות משבר האשראי האמריקאי שצימק את מעגל הזכאים לאשראי, גם בתוך גבולות ארה"ב פנימה.
האתר החלוץ בתחום המיקרו-הלוואות, Prosper.com, ייסד ענף המגלגל כיום מאות מיליוני דולרים. Prosper.com מאפשר לאנשים פרטיים להלוות סכומים שאינם עולים על 25 אלף דולר לאנשים פרטיים הנזקריים לכך למטרות שונות. המגבלות הרגולטוריות אינן מאפשרים ללא-אמריקאים ליהנות מהשירות. האתר מאפשר למלווים לבחור את שיעור הריבית אותו ידרשו מהלווים, איזה איזור של ארה"ב יוכל להינות מן ההלוואה, ובונה פרופיל אמינות לכל לווה, המקל על המלווה לסמוך ידו עליו.
האתר מפיק את הכנסותיו מנטילת 1% עד 2% מכל הלוואה ועוד שיעור של 0.5% עד 1% מהכנסות המלווים. עד כה עברו דרך האתר הלוואות ב-200 מיליון דולר בין 970 אלף חברים. Lending Club, שנפתח כשנה אחריו, רושם כיום 126 מיליון שניתנו בהלוואות. "הלווים הם אנשים שבדרך כלל לא מסוגלים לקבל כסף בצורה אחרת", אומר יזהר שי, שותף בקרן קיינן המשקיעה ב-Lending Club. "אלה מובטלים או כאלה המגיעים משכבות חלשות וקשה להם לקבל כרטיסי אשראי. הם לא אותם אנשים שיקחו את ההלוואה ויקנו איתה בית במיליון דולר אלא בשביל לשלוח את הבן לקולג' או לתקן את הבית מנזקי סופה".
עד כמה שזה נשמע מוזר, אחוז החייבים שאינם פודים את החוב דומה בכל אחד מאתרי ההלוואות לשיעורם בקרב הבנקים. בעולם זה של ריבית נמוכה, מאפשרות ההלוואות אפיק השקעה נוסף למלווים, עם ריבית גבוהה באופן יחסי לזו שמציעים הבנקים.
בשנת 2008, עם התמוטטות הבנקים בניו יורק, החלו לצוץ כפטריות אתרי הלוואות רבים במודל המזכיר Peer to Peer, ובעקבותיהם סדרה של אתרים המיוחדים לקהלי יעד. למשל, האתרים Academic Capital Excahnge , Fynanz ו – Qifang מיועדים להלוואות לסטודנטים בארה"ב ובסין, ומסייעים להם לעבור את הלימודים ללא דאגות כלכליות.
"למרות שמדובר בעזרה לחלשים, אלה אתרים מסחריים לכל דבר שמחזירים את ההשקעה ומאפשרים למלווים לראות החזר על ההשקעה שלהם. רמת הסיכון בהם מגודרת לתחום הנסבל, כך שהסיכוי שלא תראה את הכסף שהלווית בחזרה אינם שונים ממה שמתרחש בזירה הבנקאית הרגילה. באתרים אלה המלווה יכול להגדיר מהי רמת הסיכון שהוא רוצה ליטול ובהתאם, מהי רמת הריבית שהוא רוצה לגבות. הוא יכול למשל להחליט האם ברצונו להלוות את הכסף רק לבעלי תעודת בגרות ומעלה, או שמא רק לבוגרי הארוורד או המארינס. גם אתרי המיקרו-בנקאות אינם שונים בהרבה. הלחץ החברתי בתוך הכפרים פנימה גורם לאיכרים להחזיר את ההלוואות שנטלו".
