עקרב על הכביש

"אי־שקט, התכווצויות שרירים, הפקת רוק מרובה, הזעה, התגברות של קצב הלב" - אלה הם הסימפטומים הראשונים של עקיצת עקרב שחור מסוג יהודה, על פי רשות שמורות הטבע. בישראל חיים תחת סלעים ושיחים 21 זנים של עקרבים. חמישה מהם קטלניים ויכולים לגרום לסימפטומים האלה. עכשיו יש גם זן שישי.

כיצד מזהים את העקרב מהזן החדש? תחילה, יש להיזהר, כי העקרב דומה לפיאט 500, מכונית חמודה עם מנוע זעיר, מתנת הגיוס האידיאלית לילדה בת 18. אבל זו רק הסוואה; קנו כזה לילד בן 18 והעקרב יכיש אותו במהירות. כבר מרחוק אפשר להבחין בסימן אזהרה: מראות אדומות ולוגו עקרב מלפנים, במקום שבו שוכן סמל פיאט ב־500 התמימה. כשמתקרבים אל העקרב מבחינים בפגוש הקדמי המנופח, שמכיל את מערכות הקירור של מנוע הטורבו. במקום הגלגלים הזעירים של ה־500, לעקרב גלגלים ענקיים ומאחור יש לו צמד אגזוזים ופגוש נמוך.

התרפקות על העבר

שיעור היסטוריה: בשנות השישים, עידן הזהב של פיאט 500, היו איטלקים שהעדיפו את ה־500 שלהם עם מעט יותר כוח. איטלקים אחרים רצו את ה־500 שלהם עם הרבה יותר כוח.

כאן נכנס לתמונה קארלו אבארט, בעל סדנת מירוצים שנהג לשפר מכוניות פיאט 500, להגדיל את מנועיהן הזעירים, להוסיף להן מתלים ובלמים משודרגים ולשלוח אותן למסלולי המירוצים כדי לעשות שמות במכוניות הרבה יותר גדולות. והסמל של אבארט היה עקרב. עד כאן שיעור היסטוריה, עכשיו שיעור כלכלה: פיאט מייצרת את ה־500 בפולין, בזול, ומוכרת אותה ברווח נאה בזכות התרפקות על העבר. כדי לסחוט את הנטייה הזו עד הסוף פיאט מייצרת גרסאות רבות ככל האפשר של ה־500, וכולן ללא יוצא מן הכלל פועלות לפי אותה הנוסחה. למעשה, בפיאט מנצלים את הגימיק כל כך ביעילות, שבדומה ל־500 ההיסטורית גם ה־500 אבארט מוצעת לציבור בחו"ל בגרסת SS מחוזקת עוד יותר, שלעת עתה אינה מיובאת לישראל. למשרד התחבורה פתרונים.

צילום: עמית שעל

פאנלים רופפים

"העקרב נוהג להסתתר מתחת לאבנים, בחולות, במחילות ובסדקי סלעים", כתוב בוויקיפדיה. העקרב שלי מקנן בתחנת דלק בהרי ירושלים. העקרב שותה בנזין בקצב של ליטר לכל 5 קילומטרים נסיעה, הרבה דלק בשביל מנוע 1.4 ליטרים, גם אם יש לו טורבו. הנהג שותה קולה, מתבונן סביבו בתא הנוסעים. בפיאט 500 הרגילה, שעולה פחות מ־100 אלף שקל, אפשר לסלוח על פאנלים רופפים ועל תנוחת נהיגה לא נוחה. באבארט, שעולה 170 אלף שקל, עם כל הכבוד לדוושות המתכת המחוררות ולהגה העבה, זה הרבה יותר קשה. העקרב יוצא מתחנת הדלק בחריקת צמיגים. הילוך ראשון, הילוך שני ופנייה ימינה לכביש המתעקל שמאלה במעלה ההר. הרבה מכוניות ספורט עם הנעה קדמית מתבלבלות כאן. הסיבוב נראה תמים, אבל אלפי משאיות הפכו את האספלט הלוהט למלכודת. מי שמתפתה להעביר להילוך שלישי לפני הסיבוב ממשיך לתוך מטע זיתים. העקרב משחר לטרף, נשאר בהילוך שני.

הרגל יורדת לרגע מדוושת הגז. צד שמאל של הנעל מלטף את דוושת הבלם הסמוכה. משיכה קטנה בהגה, והעקרב משנה כיוון בחדות. לחיצה חזקה על דוושת הגז; מאחור עולה שאון מצמד האגזוזים. מחט לחץ הטורבו מטפסת. מחט התאוצה מטפסת גם, אבל עדיין לאבארט הזו חסר כוח. הילוך שלישי מתקרב. רגל ימין יורדת לרגע מדוושת התאוצה. למצמד יש מהלך קצר מאוד וההילוך הבא כבר נבחר. עוד מעט יש עלייה ארוכה שאפשר לעשות עם דוושת הגז לחוצה עד למטה, אם רק תהיה בהילוך הנכון. ההילוך השלישי משולב אחרי מלחמה מיותרת. מחט הטורבו שוב למעלה, זיעה קרה, פעימות מואצות, סיבוב חד ימינה עם קפיצה קטנה באספלט. קליאו ספורט בולעת את הסיבוב הזה בלי למצמץ. אלפא מיטו צולחת אותו עם טיפת מאמץ. פיאט 500 אבארט חובטת ומזנקת באוויר. יש מכוניות עם מהלך מתלים נדיב, שבולעות בורות. עקרבים לא יודעים איך לבלוע, הם קודם עוקצים. במסלולי מירוצים הפטנט הזה מאוד נחמד. בהרי ירושלים, כשבור אקראי בכביש ממקם את המכונית במרחק של מטר מהיכן שהנהג היה רוצה, זה לא תמיד נעים. אחרי 10 דקות של לימודים יש לי חבר חדש. והוא עקרב.

פיאט 500 אבארט. מבט מבפנים צילום: עמית שעל

לא לכל אחד

""כזה אני, זה הטבע שלי, כך נקבע מלמעלה ואין לשנותי", אמר העקרב לצפרדע אחרי שעקץ אותה במשל שמיוחס

לאיזופוס. יש בזה משהו. פיאט 500 אבארט היא בפירוש לא מכונית שתתאים לכל אחד. וכשאומרים לכל אחד, הכוונה במקרה שלנו היא בעיקר לקהל היעד שלה - חובבי מכוניות ספורט בישראל. כי האבארט אמנם נראית כמו פיאט 500 אבארט ישנה - מעוצבת כמוה, עצבנית כמוה - ואפילו, אם ממש מתאמצים, אפשר לדמיין שהיא נשמעת כמו פיאט 500 אבארט ישנה. אבל הפעם האחרונה שבה מכונית עם סמל אבארט נמכרה בישראל היתה אי שם בתחילת שנות השמונים, וכל עניין המורשת של אבארט זר לנהג הישראלי.

האם מישהו מחובבי הרכב ירכוש את האבארט בלי להסתמך על ההיסטוריה של המותג? זו שאלה של טעם אישי. ובנוגע לביצועים, ובכן, כמכונית שצריכה למצוא קונים על סמך ביצועיה בלבד, האבארט, עם מחירה הגבוה, מתקשה מעט לספק את הסחורה. כמכונית ספורט היא בכלל לא רעה, למרות חסרונותיה בתחום המתלים וההילוכים, אך במחיר שלה ישנן בשוק מתחרות כגון רנו קליאו ספורט ופולקסווגן שירוקו. לאלה אמנם אין היסטוריה עשירה או סמלים נוצצים, אך הן בהחלט מסוגלות לפלוש בלי בעיה לטריטוריה של העקרב - ואחרי מאבק, גם לגבור עליו.