הרגולטורים מתנגדים להגדלת כוחה של רונית קן: "זה יפגע ביציבות המערכת הכלכלית"
בדיון בוועדת הכלכלה על הצעת חוק להגדלת כוחה של הממונה על ההגבלים העסקיים, הביעו את התנגדותם הרגולטורים האחרים. זהר גושן, יו"ר רשות ני"ע שניסח את הצעת החוק, ביצע סיבוב פרסה: "אנו הופכים את הממונה להגבלים עסקיים לרגולטור על, ואני לא חושב שזה נכון"
הסכסוך בין הרגולטורים זכה היום לבמה פומבית בוועדת הכלכלה של הכנסת. הוועדה דנה בהצעת חוק שמבקשת להגביל משמעותית את עוצמתן של קבוצות שליטה בשוק ריכוזי – דרך העצמת הסמכויות של הממונה על ההגבלים העסקיים. לדיון הגיעו רגולטורים נוספים שטענו כי הההצעה אמנם תגדיל את התחרותיות,
הצעת החוק, שקידומה בכנסת נחשף ב"כלכליסט", היא יוזמה חדשה-ישנה של ח"כ אמנון כהן (ש"ס), שהגיעה אחרי שנים של מאבקים פנים ממשלתיים לדיון בכנסת לקראת אישורה בקריאה ראשונה. ההצעה מגדילה באופן משמעותי את כוחו של הממונה על הגבלים עסקיים ומאפשרת לו לפעול לפתיחת שווקים "סגורים", שבהם אין מונופול אך קיימת קבוצה מצומצמת של שחקנים עיקריים. בתחילת הוועדה הודיע יו"ר ועדת הכלכלה, אופיר אקוניס, כי הוא תומך בחוק. לדבריו "בתחילה היו מונופולים של המדינה. בשנות ה-60 הייתה התפתחות קלה ונוצרו הדואופולים, ובעשור האחרון אנו מדינה של טריאפולים".
הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, ציינה כי "הצעת החוק תאפשר לממונה לטפל בשווקים בהם יש מספר מצומצם של שחקנים שאוחזים בנתח שוק משמעותי. באותם שווקים יש בעיות של תחרות, וקושי במעבר של צרכנים. זוהי הצעה שתפורה למידתם של השווקים ולא לשוק ספציפי. ההצעה תשפר את המצב לרווחתם של הצרכנים".
יו"ר הרשות לני"ע, פרופ' זוהר גושן, שעמד בראש הוועדה שניסחה את הצעת החוק המקורית, ביצע סיבוב פרסה והודיע כי הוא כעת מסתייג ממנה. לדבריו "זו סוגייה מורכבת. ההצעה עוברת מהתייחסות לתחרות מעטה – שקשה להגדיר אותה - להתייחסות למבנה שוק שמקשה על קיומה של תחרות. המשמעות היא שהרשות תוכל לתת הוראות שמשמעותן עיצוב שונה של השוק. החברות יוכלו לערער לרשות עצמה, והמקרה ידון בבית משפט. בתחומים שבהם יש רגולטורים אחרים, ההצעה מדברת רק על התייעצות איתם. כלומר, אנו הופכים את הממונה להגבלים עסקיים לרגולטור על".
גושן הסביר כי זו הסיבה ששינה את דעתו. לדבריו, "אני לא חושב שזה נכון, לדוגמה, להכפיף את שיקולי היציבות של הבנקים לתחרות. התחרות היא לא ערך עליון אלא היציבות של המערכת חשובה יותר. צריך לשמר את הנתיב הפוליטי שיהיה מעורב בתהליך עיצוב השווקים וגם לאזן בין תחומי האחריות של הרגולטורים. שאלה נוספת היא האם יהיה מנגנון הכרעה שיועבר לראש הממשלה. אולי מספיק הסכמה – במקום התייעצות - ללא מנגנון הכרעה".
אור סופר, סגן המפקח על הבנקים, חלק גם הוא על נוסח ההצעה. הוא סיפר כי התקיימו פגישות בנושא בין אנשי המפקח לאנשי הממונה, אך הם לא הגיעו להסכמות. לדבריו, "אנו מתנגדים להצעה במתכונת הנוכחית. הנזק יהיה רב מהתועלת. במערכת הבנקים יציבות זו חזות הכל. ראינו מה קרה במשבר העולמי. למפקח על הבנקים יש ראייה כוללת ויכולת קבלת ההחלטות נעשית בצורה יותר רחבה".
היועצת המשפטית של משרד התקשורת, נגה רובינשטיין, אמרה:"הרעיון מצוין אבל צריך למצוא מתווה לפתרון. אם רגולטור יכול לפעול בחלל ריק בכל התחומים הוא הופך לרגולטור על, מעל ממשלה. כשרגולטור פועל בהיבטים תחרותיים, ויש משרד ממשלתי אחר ייעודי, התוצאה היא הסדרה נפרדת".
"היו בקשות לא להעלות את ההצעה לדיון"
אקוניס סיפר לנוכחים כי "היו בקשות לא להעלות את ההצעה לדיון, אבל לא נעניתי להן". כמו כן, התברר כי נציגי משרד ראש הממשלה הוזמנו לדיון אך לא הגיעו.
ח"כ כהן ציין, כי "אנו רואים ריכוזיות בענף הגז, הסלולרי, הטלוויזיה הרב ערוצית ובתחומים רבים אחרים. יש מבנה בעייתי גם בשוק ההון. חייבים לתת כלים לאזרח נגד האוליגופולים- החברות החזקות במשק שמפעילות לובינג חזק במשכן".
הצעת החוק מעניקה סמכויות רחבות לממונה, וקובע כי הוא רשאי להורות לחברי קבוצת הריכוז על צעדים שעליהם לנקוט כדי למנוע חשש לפגיעה בציבור או בתחרות, ואף ליצור תנאים להגברת התחרות. הממונה יוכל אפילו להורות לבעלי החברות על מכירת אחזקות ולקבוע מועד למכירתן, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע חשש לפגיעה בציבור או בתחרות.
קן סיכמה, כי "החוק מאפשר להוריד חסמים, ולא לעצב מחדש שווקים. אנו נראה בשבועות הקרובים שורה ארוכה של גורמים עסקיים שירצו להשפיע, ואנו צריכים להיזהר ממצב שבו יתוקן החוק אך היכולת להגיע להישגים ולקדם תחרות בשווקים לא תהיה קיימת. ואז, ניצור נזק ונצטער על המהלך".
יו"ר הוועדה אמר עם נעילת הדיון כי "אנו מקציבים לממשלה זמן להסדיר את סידוריה עד תחילת אוקטובר - מושב החורף. אם הממשלה לא תקבע את מדיניותה עד אז, נקדם את ההצעה במהירות, בדרכים פרלמנטריות אחרות".
