הכלכלה הפלסטינית: עזה מתחילה לנשום, וגם אנחנו

כלכלת עזה משנה את פניה. המצור הכלכלי הוסר בחלקו, אולי ברובו. מערכת הביטחון הישראלית הזמינה בשבוע שעבר אורחים לראות עד כמה גדל מספר המשאיות העמוסות בסחורות העוברות במעבר הדרומי של כרם שלום.

המצור הכלכלי על עזה נמשך ארבע שנים, ונחשב אמצעי לחץ על שלטון חמאס. תושבי עזה הנתונים במצוקה כלכלית היו אמורים להתמרד נגד ממשלת חמאס ולהחזיר לשלטון את הרשות הפלסטינית מרמאללה. זה לא קרה. אחרי ארבע שנות מצור אפשר לקבוע בבירור שהמפסיד הגדול מהמצור היה דווקא הכלכלה הישראלית.

בשנים האחרונות שלפני המצור הגיע היצוא הישראלי לעזה לכ־4 מיליארד שקל בכל שנה. מדובר בעשרות מוצרי מזון ותעשייה שסוחרי עזה קנו מיצרנים ומסוכנים ישראלים. היצוא החקלאי לעזה שמר על מחירי התוצרת החקלאית בתל אביב. כאשר נסגרו המעברים לרצועה, הוצף השוק בישראל בתוצרת חקלאית והמחירים צנחו. היו גם מקרים שחקלאים ישראלים השמידו יבולים שהיו מיועדים לעזה כדי לשמור על המחירים.

חמאס שלט, ועדיין שולט, במעברי המנהרות; רבות מהן בבעלותו הישירה צילום: אי פי אי

יצרנים וסוחרים ישראלים סבלו גם מהפסקת היבוא מעזה. עשרות שנים קנו בישראל את תוצרת המתפרות מעזה. בעלי המתפרות היו מגיעים לבית רומנו בדרך יפו־תל אביב, מקבלים הזמנות לעבודה, וכך היה נהוג גם בשורה ארוכה של ענפי ייצור: נעליים, רהיטים, מוצרי מתכת ופלסטיק.

קהילה של קבצנים

על ההפסדים של כלכלת עזה אין מה להרחיב את הדיבור. הייצור והיצוא מעזה נפסקו כמעט כליל. מיליון וחצי תושבי הרצועה נהפכו לקהילה של קבצנים החיים ממשכורות זעומות שמשלמת הרשות הפלסטינית מרמאללה, ומתשלומי סוכנות הסעד של האו"ם וארגונים בינלאומיים אחרים, ואף ממשלת חמאס מקבלת תרומות מאגודות מוסלמיות בחו"ל ומאיראן.

מבחינה פוליטית המצור הכלכלי לא החליש את שלטון חמאס, אלא להפך - חיזק אותו.

היועץ הכלכלי יצחק גל, המתמחה בכלכלה המזרח־תיכונית, אומר שלא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין שכאשר יש מחסור בחברה לא דמוקרטית, אזי השלטון מתחזק; ביכולתו לחלק את המעט שיש למקורביו, ולמנוע אותו מיריביו. כך נהג חמאס בהנהיגו את כלכלת המנהרות: חמאס שלט, ועדיין שולט, במעברי המנהרות.

עשרות אלפים מתפרנסים מהמנהרות. חמאס גובה מסים מבעלי המנהרות, וקובע איזו סחורה תימסר ולמי. מנהרות רבות, בעיקר הגדולות והמשוכללות שבהן, נמצאות בבעלות חמאס. אנשי חמאס מכוונים, למשל, את חומרי הגלם שעוברים במנהרות; לאיזה בית מלאכה, שעדיין פועל, יימסרו שקי המלט או בלוני הגז.

מונופול כלכלי

במילים אחרות, המצור הכלכלי אִפשר לחמאס לגבש לעצמו מונופול כלכלי, נוסף על המונופול הפוליטי־צבאי שיש לו - ולייצב את שלטונו בעזה. לכן סבור גל שפתיחת המעברים עשויה דווקא להחליש את חמאס. ניצחונו בהסרת המצור עוד יתברר כניצחון פירוס. שכן אם בעלי עסקים רבים בעזה יחזרו לפעילות כלכלית נורמלית, הם לא יהיו תלויים עוד בשרירות לבם של שליטי חמאס. ממשלת חמאס בעזה תאבד את מנופי הכוח שנתנו לה מגבלות המצור הכלכלי.

גם ישראל עשויה לצאת נשכרת מהסרת המצור. היצוא הישראלי לעזה אולי לא יחזור ל־4 מיליארד שקל בשנה, מאחר שעזה כיום ענייה הרבה יותר מבעבר; אבל רבים, ובראשם החקלאים הישראלים, עשויים בהחלט להרוויח.