בלעדי ל"כלכליסט": אינטל מימנה לתמ"ת את הדו"ח החיצוני שהמליץ לתת לה מענק
מחקר מטעם משרד התמ"ת קבע כי אינטל תיאלץ לפטר אלפי עובדים ללא מענק של 400 מיליון דולר. את המחקר, שעלותו 280 אלף שקל, מימנה אינטל
"הטכנולוגיה במפעל הנוכחי של אינטל בקריית גת תדעך בתוך חמש שנים אם לא יחודשו קווי הייצור, מה שיוביל לפיטורי עובדים וירידת הכנסות ממסים". כך קבע דו"ח של חברת תבור כלכלה ופיננסים שהזמין משרד התמ"ת, ושמסקנותיו תומכות באופן גורף במענק של 400 מיליון דולר לחברה. ל"כלכליסט" נודע כי מי ששילמה על הבדיקה של חברת תבור היא למעשה חברת אינטל עצמה.
אינטל שילמה למשרד התמ"ת 280 אלף שקל, לא כולל מע"מ, עבור המחקר שבדק את כדאיות ההשקעה בחברה. אותו סכום בדיוק הועבר על ידי משרד התמ"ת לתבור, לאחר שזו זכתה במכרז להכנת המחקר.
פגישות לפני הזכייה
בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" הדו"ח שהזמין משרד התמ"ת לבדיקת כדאיות מתן המענק שמבקשת אינטל. החברה מעוניינת להרחיב את המפעל שלה בקריית גת בהשקעה כוללת של 2.7 מיליארד דולר, ומבקשת מהמדינה להשתתף ב־15% מגובה ההשקעה. מכיוון שמדובר במענק עצום שאינו מצוי בתקציב השנתי של מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, החליט המשרד לפני כמה חודשים להזמין חוות דעת כלכלית שתבדוק את כדאיות ההשקעה. חוות הדעת הכלכלית היתה אמורה להיות אובייקטיבית, ועל כן לשכנע את האוצר לתמוך בתוספת התקציבית הגדולה, שלה הוא מתנגד.
משרד התמ"ת יצא במכרז להכנת חוות הדעת, והתמודדה בו שורה של חברות מחקר. חברת תבור הגישה את ההצעה התחרותית ביותר - 280 אלף שקל עבור הבדיקה והתחייבות לבצע אותה בתוך שלושה חודשים - וזכתה במכרז.
אך אינטל ותבור ידעו שאינטל היא זו שתישא בהוצאות הבדיקה, כפי שעולה ממכתב שנשלח על ידי תבור לאינטל. במכתב מפורטת הצעת המחיר של תבור, כולל התחייבות ללוח זמנים ותנאי תשלום. "בהמשך הדיונים שקיימנו עם אינטל ובמרכז ההשקעות ובהמשך להגדרת הדרישות של מרכז ההשקעות המהוות נספח להצעה זו, מצ"ב הצעתנו לביצוע עבודת המחקר", נכתב. "עלות העבודה על פי ההצעה המקורית ובתוספת דרישות מרכז ההשקעות והגדרת הצרכים המלאה: 280 אלף שקל + מע"מ". נציגי אינטל אף נפגשו עם חברת תבור לפני הזכייה במכרז, וגם עם יתר המתמודדות על עבודת המחקר.
הדו"ח שהכינה חברת תבור מתפרס על עשרות עמודים ותומך חד־משמעית במתן המענק לאינטל. בדו"ח נקבע כי ללא המענק תפטר אינטל אלפי עובדים והמדינה תאבד הכנסות של יותר ממיליארד דולר ממסים. עוד נקבע כי ההשקעה כדאית למדינה בכל הפרמטרים הנבדקים: הכנסות ממסים, היבטים תעסוקתיים והיבטים כלכליים כלליים כמו תמיכה בקריית גת, רכש גומלין והיבטים של איכות סביבה. הדו"ח הוצג למנכ"ל משרד התמ"ת ומסקנותיו אמורות לעבור בימים הקרובים גם לשר התמ"ת בנימין בן אליעזר.
עורך המחקר, מיכאל תבור, מסביר כי התשלום מאינטל עבור המחקר לא רק שאינו יוצא דופן, אלא שכך גם נעשה בנוגע למענקים קודמים שביקשה אינטל. "במקרים מהסוג הזה מקובל שהחברה שהמחקר עוסק בעניינה היא זו שמשלמת למשרד הממשלתי שעבורו בוצעו המחקרים", הוא אומר ל"כלכליסט". "זו הנורמה ולא מדובר במקרה יחיד. נורמה דומה נהוגה במשרדים ממשלתיים אחרים כמו משרדי הבריאות והגנת הסביבה. פרוצדורה דומה נערכה גם בנוגע למענקים קודמים של אינטל, ובמקרים קודמים אף התשלום היה גבוה בהרבה".
עם זאת, טוען תבור כי המימון מאינטל לא פגע באובייקטיביות המחקר, ולדבריו נקודה זו הובהרה לאינטל כבר מההתחלה. "בחודשים האחרונים ביצעה תבור עבודת מחקר רצינית מקיפה על ידי חמישה אנשי צוות מקצועיים והעובדה שאינטל שילמה על המחקר לא יכולה ולא פוגעת באמינות מסקנותיו. ברגע שיפורסם המחקר ברבים, ניתן יהיה לעיין בו במשרדי מרכז ההשקעות של משרד התמ"ת ואנחנו נהיה מוכנים להתמודד עם כל שאלה או טענה לגביו. גם שאלות שהופנו אלינו עד כה ממשרד האוצר זכו למענה מלא".
מי מגדיר את הפרמטרים?
גם משרד התמ"ת מצהיר כי התשלום מאינטל הוא נוהל סטנדרטי. "מדובר בנוהל רגיל של המשרד שמחייב כל חברה שמעוניינת במענק לשלם עבור הוצאות המחקר הכלכלי שבודק את כדאיותו", נמסר בתגובה. "בעבר בוצעו הבדיקות על ידי הבנק לפיתוח התעשייה ומאז שהופרט הן מתבצעות על ידי גורמים כלכליים פרטיים שנבחרים במכרז. אף שהחברה, ובמקרה זה אינטל, היא זו שמשלמת את הוצאות הבדיקה, מי שמגדיר את הפרמטרים שיש לבחון הוא משרד התמ"ת ורק הוא, והבדיקה מתבצעת על פי שיקולים כלכליים אובייקטיביים. הסקר משמש בסיס בלבד לבחינת כדאיות המענק ועליו מבצע משרד התמ"ת שורה של בדיקות מקצועיות כדי לגבש את חוות דעתו בעד או נגד המענק. במקרה זה עדיין לא התגבשה חוות דעת כאמור".
