בלעדי ל"כלכליסט": אקזיט הפלסטיק הענק של מוזי ורטהיים

עסקה גדולה מתבשלת בתעשייה. לאחר כמה מגעים וגישושים ללא תוצאות, יצרנית אריזות הפלסטיק הגדולה בישראל, אמרז, מחליפה סוף סוף ידיים. ל"כלכליסט" נודע כי קבוצת קרגל, המייצרת אריזות קרטון ופלסטיק, מנהלת משא ומתן לרכישת אמרז. אם אכן תצא העסקה לפועל, תיווצר בישראל חברת ענק לייצור אריזות.

תג המחיר שסביבו מתנהל המשא ומתן מרשים גם הוא - כ-500 מיליון שקל. מרשימה עוד יותר גלריית השמות המפוארת שמסתתרת מאחורי הקלעים של המגעים. בצד הרוכשת, קרגל, מדובר בניר דור, מנכ"ל מי עדן לשעבר, ועמירם ויהושע לוינברג, ממייסדי גילת לווינים בקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר שמחזיקה בקרגל באמצעות כלל תעשיות ובקרן סקיי. בצד הנרכש מדובר בשני שמות מסקרנים לא פחות - שלומי פוגל ומוזי ורטהיים, בעלי השליטה באמרז.

צילומים: אוראל כהן מיכאל קרמר shutterstock

אמרז היא חברה פרטית שלא מוכרת לרבים, בין היתר בגלל הפרופיל התקשורתי הנמוך של בעלי השליטה, אך האריזות שהיא מייצרת נמצאות בכל בית בישראל. שורת הלקוחות של אמרז כוללת את קוקה־קולה, פפסי, נסטלה, יוניליוור, דנונה, יופלה, איקאה, כתר פלסטיק, יפאורה־תבורי, פריגת, מי עדן, נביעות, אסם, עלית, תנובה, שטראוס ועוד רבים אחרים.

אמרז אמנם מתמחה באריזות פלסטיק למוצרי מזון ובקבוקי פלסטיק למשקאות, אך היא מייצרת גם אריזות לחומרי ניקוי, יריעות לתעשייה ולחקלאות, אריזות לחומרים כימיים ושפופרות. לחברה שני מפעלים, בראשון לציון ובאשדוד, ומפעל נוסף ברומניה, והיא מעסיקה יותר מ־500 עובדים.

פרשנות המיצוי של ורטהיים, ההזדמנות של דנקנר מה שהופך את עסקת אמרז למיוחדת הוא התמהיל האנושי שעומד מאחוריה נעמה סיקולר, תגובה אחת לכתבה המלאה 

מייצרים לאיקאה ונסטלה

בעלי השליטה העיקריים באמרז הם אמפא שבשליטת שלומי פוגל, הנמנה גם עם בעלי השליטה בחברת מספנות ישראל (50%), והחברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה־קולה) של מוזי ורטהיים (20%). מניות נוספות מוחזקות על ידי רמי שלו, מנכ"ל קוקה־קולה לשעבר המכהן גם כדירקטור בחברה. יתר המניות מוחזקות על ידי משקיעים שונים. פוגל וורטהיים משמשים גם כדירקטורים באמרז המנוהלת על ידי נסים צורי.

אמרז היא חברה פרטית ועל כן איננה מפרסמת את תוצאותיה הכספיות, אולם מחזור המכירות שלה מוערך בתעשייה ביותר מ־400 מיליון דולר בשנה. בשנים האחרונות רשמה החברה שתי קפיצות מדרגה - האחת בשנת 2001, כאשר יוניליוור, חברת מוצרי הצריכה הגדולה בעולם, התחילה להשתמש במוצריה, והשנייה ב־2006–2007, כאשר החלה לייצר אריזות גם עבור איקאה ונסטלה.

המחיר תפח למרות המשבר

בשנים האחרונות ניהלו קוקה־קולה ואמפא מגעים שונים למכירת אמרז. בין היתר שקלו הבעלים למכור את החברה לכמה קרנות השקעה. גם קרן מרקסטון התעניינה באמרז, ובתחילת 2005 בחנה השקעה של כ־20 מיליון דולר בחברה. אולם המגעים הללו לא התקדמו. בהמשך, ערב המשבר הכלכלי, ניהלה אמרז משא ומתן עם משקיעים שונים בתעשייה. הבעלים דרשו עבור החברה 200–300 מיליון שקל.

בחודשים האחרונים נכנסה לתמונה קרגל, והחלה לנהל משא ומתן עם בעלי אמרז לרכישת החברה. התרחבותה של אמרז גם בתקופת המשבר הכלכלי צפויה לגזור לה במגעים הנוכחיים תג מחיר גבוה מזה שדובר בו בעבר.

בשנת 2004 ניהלה אמרז מגעים לרכישת קניאל. רכישת יצרנית קופסאות הפח היתה אמורה להביא אותה לשליטה בשוק האריזות הישראלי. מכיוון שקוקה־קולה היא בעל מניות דומיננטי באמרז, התנגד הממונה על הגבלים עסקיים אז, דרור שטרום, לעסקה שתשיג לקוקה־קולה שליטה בתחום המשקאות (הן שתייה והן אריזה). שטרום התנה את קיומה של העסקה במכירת אחזקותיה של קוקה־קולה. אמרז נסוגה, ומאז למעשה התקיימו מגעים שונים למכירתה.

קונה עוד ועוד

הסיפור של הרוכשת, קרגל, מעניין לא פחות. קרגל מתמחה בשני תחומים עיקריים - ייצור לוחות ואריזה מקרטון וייצור אריזות מפלסטיק. בעלת המניות הגדולה בקרגל היא סי.אי.קרטון (54.7%), שבין בעליה ניר דור, שהיה בעבר מנכ"ל מי עדן וכיום מכהן כיו"ר הדירקטוריון של קרגל, עמירם לוינברג ואחיו יהושע לוינברג, ממייסדי ומנהלי גילת, וגבי נגר. בעלי מניות נוספים בקרגל הם כלל תעשיות שבשליטת נוחי דנקנר ואבי פישר (26.4%) וקרן סקיי של צביקה יוכמן וניר דגן (15.1%). קרגל נסחרה בעבר בבורסה, אולם נמחקה ב־2005 וכיום מחזיקה בחוב בלבד.

מאז שנרכשה על ידי סי.אי.קרטון ב־2004, ביצעה קרגל קפיצת מדרגה של ממש. באמצעות שורה של רכישות הצליחה קרגל להתבסס כחברה מובילה בתחום האריזות בישראל. בין העסקאות שביצעה אפשר למנות את רכישת חברת ינה וחברת גליס בתחום האריזות הגמישות, ולפני כמה שבועות רכישת חברת סלינה מנצרת עילית, המתחרה בתחום ייצור יריעות ושקיות לאריזה. אולם הרכישה הגדולה והמשמעותית ביותר היתה של חברת פלסטו שק, שנרכשה מאמיליה פיתוח של עודד פלר לפי שווי של 180 מיליון שקל. בסך הכל השקיעה הקבוצה מאז החלפת הבעלים יותר מכ־300 מיליון שקל ברכישות חדשות, והרכישה הגדולה עוד לפניה.

סי.אי.קרטון רכשה את קרגל עם הפסד מתמשך בשורה התחתונה ורווח תפעולי זניח. מאז עברה קרגל מהלכי התייעלות והתרחבות ששיפרו את מצבה. תזרים המזומנים של החברה עמד על ממוצע של יותר מ־100 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות.

שולי הרווח של החברה נמוכים ועומדים על כ־3% בשנים טובות. ב־2009 עברה החברה לרווח נקי של 20 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 28 מיליון שקל ב־2008 שנרשם בגין מחיקת נכסים בלתי מוחשיים בעסקת פלסטו שק. ההון העצמי של החברה הסתכם ב־333 מיליון שקל - 37% מהמאזן. הכנסות החברה עמדו על 675 מיליון שקל, ירידה של 13% כתוצאה מצניחה במחירי חומרי הגלם, אולם מהלכי ההתייעלות הצליחו לשפר את הרווחיות למרות הירידה בהכנסות. בין היתר ביצעה קרגל חיתוך בהוצאות השיווק ובהוצאות ההנהלה. את הרבעון הראשן של 2010 סיכמה קרגל ברווח נקי של 5 מיליון שקל - יותר מפי שניים ביחס לרווח ברבעון הראשון של 2009. הגידול ברווח היה בעיקרו תוצאה של גידול בפעילות.

היוזמה של ניר דור

מאז רכישתה של פלסטו שק, קרגל מחפשת רכישה מהותית בתחום הפלסטיק שתתווסף על זו של פלסטו שק, כדי להרחיב במידה רבה את פעילותה בתחום האריזות. בדו"חותיה לסיכום 2009 אף הצהירה מפורשות כי בכוונתה "לבחון אפשרויות של ביצוע רכישות או פעילויות", ואילו ביעדיה לשנה הקרובה היא כותבת כי בכוונתה להרחיב את מעורבותה בשווקים שבהם היא פעילה ולהגדיל את מספר הפתרונות שהיא מספקת ללקוחותיה בתחום האריזה. כמו כן ציינה קרגל כי היא בוחנת אפשרות להתרחב בחו"ל.

על פי הערכות בשוק, הוגה המגעים בין קרגל לאמרז הוא יו"ר קרגל, ניר דור, שמכיר את אמרז מאז ימיו במי עדן. עם זאת, קרגל תתקשה לממן את עסקת אמרז באמצעות אשראי בנקאי בלבד, זאת משום שבקופתה מזומנים ושווי מזומנים של 18 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה. בקופת פלסטו שק יש מזומנים בסכום של 15.4 מיליון שקל. ככל הנראה במצב הזה תידרש קרגל לבצע גיוס הון או להכניס שותף לעסקה.