פרשנות: הקפיצה הגדולה של מכתשים

במסיבת עיתונאים לסיכום הרבעון הראשון של מכתשים אגןהציג ארז ויגודמן, לראשונה מאז נכנס לתפקידו כמנכ"ל החברה, את התוכנית האסטרטגית שלו לשנים הקרובות.

"עד סוף השנה", אמר ויגודמן, "נגבש עמדה ברורה איך אנחנו הולכים לצמוח בשנים הבאות". על הלוח ויגודמן צייר שרטוט סכמטי שכלל שני תרחישים אפשריים. האחד, רכישה גדולה של חברה הפועלת בתחום האגרוכימיה, כדי לחזק את הצמיחה של מכתשים אגן בטווח הקצר, כלומר בשנים 2010–2014.

התרחיש השני דיבר על יצירת מנוע צמיחה חדש בתחומים כימיה, חקלאות, ביוטכנולוגיה וזרעים. העבודה על פיתוח מנוע צמיחה חדש, הסביר ויגודמן, תתבצע בכל מקרה, השאלה היא האם מכתשים תצליח לבצע רכישה אסטרטגית גדולה בטווח הנראה לעין. אם תצליח - ההשקעה במנוע הצמיחה תידחה מעט. ואכן, כמה שבועות לאחר מכן מתברר שמכתשים אגן הולכת בכל הכוח לכיוון מימוש האלטרנטיבה הראשונה בתוכנית - רכישה גדולה.

למה מכתשים צריכה את הרכישה הזאת?

ויגודמן מביא את המודל של טבע למכתשים צילום: אוראל כהן

נוחי דנקנר הביא את ארז ויגודמן למכתשים אגן בדיוק בשביל הרכישה הזו. ויגודמן, ששמו במידה רבה חתום על הפיכתה של שטראוסלחברה גלובלית, רוצה לעשות את אותו דבר למכתשים, בגיבוי הבעלים. דנקנר קיבל בשנים האחרונות כמה הצעות למכור את מכתשים, כאשר בין המתעניינים היו חברות ענק מסין, הודו ואירופה, שפנו אליו בתיווכם של בנקי השקעות מהגדולים בעולם.

בתקופה מסוימת דנקנר שקל למכור את החברה, אולם בסופו של דבר הוא הגיע למסקנה שאם יש כל כך הרבה מתעניינים שחושבים שיש להם אפשרות לגדול בתחום הזה, אז אולי יש לו נכס שלא כדאי לממש אותו.

עם כניסתו לתפקיד הצהיר ויגודמן במפורש שהגיע לחברה כדי להפוך אותה לחברה הרביעית בגודלה בעולם בתחום הגנת הצומח, את זה הוא יכול לעשות רק באמצעות רכישה גדולה. גם קודמו בתפקיד, אברהם ביגר, רצה לבצע את קפיצת המדרגה הזו אבל לא הצליח. השינוי הארגוני שביצע ויגודמן בחברה מיד עם כניסתו לתפקיד כבר לימד שמדובר במנכ"ל שרוצה להפוך את מכתשים לחברת טבעשל תחום הגנת הצומח. במקביל, תשרת רכישת אלבאו מטרה נוספת שעליה הצהיר ויגודמן - צמיחה בקצב של 7% בממוצע לפחות בתחום האגרוכימיה.

למה מכתשים צריכה דווקא את אלבאו?

רכישת אלבאו, שפועלת בשוק האמריקאי ובבעלותה חברות־בנות במרכז ובדרום אמריקה, תבסס משמעותית את מכתשים אגן בשוק בארה"ב. 51% מפעילות מכתשים מתבצעת היום באירופה, כאשר רק 17% מפעילותה מתבצעת בצפון אמריקה ו־16% בלבד באמריקה הלטינית. חיזוק הזרוע האמריקאית של אלבאו והשתלטות על מערך ההפצה החזק שלה בארה"ב יתרמו רבות למכתשים אגן.

אלבאו היא גם מתחרה של מכתשים וגם החברה הגנרית היחידה שפעילה בשוק האמריקאי. בבעלותה מפעל לייצור גלייפוסט - קוטל העשבים הנמכר בעולם, נכס משמעותי שיתווסף למכתשים בעקבות המכירה.

כמו כן, הרומן של אלבאו ומכתשים לא החל בתקופה האחרונה. כבר ב־2006, עוד בשלהי כהונתו של שלמה ינאי כמנכ"ל החברה, ניהלו מכתשים ואלבאו מגעים לקראת רכישה. בהמשך עלה שמה של החברה שוב, גם בתקופת כהונתו של אברהם ביגר, אולם המגעים לא הבשילו לעסקה. וכך, אם ויגודמן יצליח במקום שבו כשלו קודמיו המכובדים, ועוד בשנה הראשונה שלו במכתשים אגן, העסקה תיחשב לא רק הצלחה עבור מכתשים וקבוצת אי.די.בי, אלא גם הצלחה אישית מסחררת עבור ויגודמן.

כמה באמת שווה אלבאו למכתשים אגן?

שאלת המחיר היא שאלת השאלות. אלבאו היא חברה פרטית. במסיבת העיתונאים אתמול דיווחה מכתשים אגן כי לחברה מחזור ממוצע של קרוב למיליארד דולר בארבע השנים האחרונות. ויגודמן גם חשף שבעבר היו לאלבאו הצעות ב־3 מיליארד דולר אלא שאחרי המשבר הכלכלי שווי ההצעות התכווץ. בקופת מכתשים יש היום מזומנים בהיקף של 580 מיליון דולר ואשראי של 1.5 מיליארד דולר אליהם ניתן להוסיף גם את הגב החזק של אי.די.בי. רשמית זה אמור להספיק לה. עם זאת, מדובר עדיין בסכום ענק לחברה בעלת חוב פיננסי נטו של 900 מיליון דולר.

ויגודמן, שהבין שיש גבול לכמה שאפשר להעמיס על החברה, פתר חלק מהבעיה באמצעות תשלום כ־20% מהתמורה במניות. במכתשים גם מדגישים כי בשנתיים הקרובות הרכישה לא צפויה להעיק על החברה ברמה המימונית. ולמרות זאת, בקרוב מאוד יתיישב ויגודמן להכין תוכנית מימונית ארוכת טווח, כשעל הפרק גיוס הון בדרך של הנפקת מניות בחו"ל.