בלעדי ל"כלכליסט" - מדלקן ועד הגדלת הקצבאות: הח"כים לשעבר רוצים לשדרג תנאי הפרישה

עמותת חברי הכנסת לשעבר (חכ"לים), בראשות ראש העמותה סגן השר לשעבר יגאל ביבי (מפד"ל) ומזכיר העמותה יהודה חשאי (מערך), פצחה במסע לשדרוג מסיבי של תנאי הפרישה של חברי הכנסת. עמותת החכ"לים גיבשה רשימת דרישות לשיפור זכויותיהם הכלכליות של נבחרי הציבור לשעבר, והחלה לקדם אותן מול גורמים שונים בכנסת ובממשלה.

במסמך המיוחד, שהגיע לידי "כלכליסט", מופיעים 22 תנאים, רובם מוקדשים לשיפור התנאים הכספיים של הנבחרים בדימוס. בין היתר מבקשים החכ"לים להגדיל את סכום קצבאותיהם השנתי ב־3.3%, להיכלל בהסדר הטלפונים של החשכ"ל, להתקין דלקן בכלי הרכב שלהם ולגלם את מרכיב הדלק בחישוב לגמלאות, לתקצב את עמותת החכ"לים ולהמציא להם ביטוח רפואי משלים. כמו כן דורשים החכ"לים אספקת ציוד משרדי חינם, הקמת קרן עזרה הדדית לחכ"לים במצוקה ועוד סעיפי הווי ותרבות, כגון הצגת תערוכת אמנות מעשה ידיהם בכנסת, הקצאת מקום בספרייה לכתביהם והקמת אתר אינטרנט מיוחד עבורם.

אולם הסעיף האחרון שמנסים החכ"לים לקדם הוא זה שעלותו עתידה להיות הגבוהה ביותר, אם יאושר: לפי המסמך, החכ"לים מבקשים לרתום את היוזמה של פרופ' זאב סגל להקמת "בית עליון" - ייסוד מעין בית לורדים ישראלי שיאוכלס בחכ"לים ויתקיים במקביל לכנסת.

פרשנות ההטבות משתבחות, הח"כים לא מועדון חברי הכנסת לשעבר, ההישג הראשון של עמותת החכ"לים, עלול להיות המתאבן בארוחת החמדנות של יגאל ביבי תומר אביטל, תגובה אחת לכתבה המלאה 

יש חיים אחרי הכנסת

ביבי וחשאי ביקשו לאחרונה לקבוע פגישות עם גורמים בכירים בכנסת, ועתידים גם לפנות לגורמים באוצר וברשות המסים. בדיקת האפשרות לקצץ את דמי הניהול של קופות הגמל של החכ"לים הופנתה לשר לשעבר אברהם פורז (שינוי), וצירוף החכ"לים לביטוח הקולקטיבי (צד ג') שניתן לעובדי הכנסת הועבר לתמר גוז'נסקי (חד"ש). "אני לא מאמינה שזה אפשרי", אמרה גוז'נסקי ל"כלכליסט". "זה בעייתי כי אנו גמלאים, ולכל ח"כ יש סידור משלו".

בשיחה עם "כלכליסט" מנה ביבי רק את הדרישות החברתיות שהופיעו במסמך. "אנחנו מטפלים בעזרה לאחרים ולא לעצמנו", אמר, "לכן התנדבנו, למשל, להנחות קבוצות שמגיעות לכנסת. יהודה חשאי הוא גם צלם, אז הוא יציג את התמונות שלו בכנסת. ככה נַראה שיש לחכ"לים חיים אחרי הכנסת. אנחנו לא רוצים להוציא כסף ציבורי".

במסמך כתוב כי אתם רוצים לשדרג את התנאים הסוציאליים שלכם.

"אין מה לעדכן את התנאים, רק שלא יפגעו בנו. אנו לא דורשים כלום".

ביקשתם, למשל, הפחתה של מחירי השיחות דרך מכרז של החשכ"ל.

"כן, זה טוב לחברה. אנו מקבלים שיחות טלפון כמו שופטים. מדוע המדינה לא תחסוך כסף? גם ככה משלמים 9,000 שקל לשנה עבור טלפון (יש לציין כי לחכ"לים עם ותק מופחת יש מימון מצומצם הרבה יותר - ת"א). אנו הדור הישן, אנו תורמים למדינה".

מרפדים את הדרך החוצה

"זה חצוף, וזה לא מגיע להם", הלין בכיר בכנסת על דרישות החכ"לים. "משום שמישהו היה עסקן פוליטי מגיעים לו תנאים מופלגים? לא מדובר בחכ"לים שעובדים היום, אלא בכאלה שלא הצליחו למצוא עבודה לאחר שעזבו את הכנסת".

נראה כי הסיכויים לאישורן של לפחות חלק מהתביעות הם גבוהים, שכן לכנסת יש נטייה לאשר את הדרישות שנוגעות לתנאי חבריה. בעבר כבר שדרגה הכנסת את תנאי החכ"לים כמה פעמים, וכל שינוי בתנאים מצריך הצבעה אחת בלבד בוועדת הכנסת.

החלטת ועדת הכנסת לגבי תנאי החכ"לים אמורה להתבסס על המלצותיה של ועדה ציבורית, אך בכנסות קודמות נטתה הוועדה להתעלם מהן. "לפני שלוש שנים ניסינו לקצץ את זכויותיהם של החכ"לים לעיתונים וטלפונים", סיפר יו"ר הוועדה הציבורית פרופ' ראובן גרונאו ל"כלכליסט", "אבל נתקלנו בחזית אחידה של החכ"לים".

כיום רשומים בעמותה כ־280 חכ"לים - חלקם אלמנות שזוכות לתנאי החכ"ל שמת - והם מקבלים תקציב של 59 מיליון שקל לשנה. זכויותיהם כוללות, בין היתר, קצבה שנתית של 4% מהמשכורת הנוכחית של הח"כים כפול מספר חודשי כהונתם, מענק הסתגלות של עשרות אלפי שקלים וביטוח רפואי.

יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין (ליכוד) אמר: "אכן נקבעה לנו פגישה. אבדוק מה נכון ומה ראוי ועל פי זה נפעל".

חשאי סירב לענות למרות פניות "כלכליסט": "אני מסרב לענות. אני צופה במונדיאל ולא מוכן להפסיד אף שנייה".