איש הצללים של נוחי דנקנר

בשבוע לוהט בספטמבר 1995 נכנס ליאור חנס, צעיר בן 31 וסגן מנהל מחלקת החשבונאות ברשות ניירות ערך, למשרדי חברת דנקנר השקעות ברחוב השל"ה בתל אביב. הוא הוזמן לשם על ידי מזכירתו של יו"ר דנקנר השקעות אז שמואל דנקנר. חנס, שחתם באותו הזמן חמש שנים של עבודה מול בכירי המגזר הפרטי, קיווה זמן רב לקבל טלפון כזה.

שמואל היה אז השליט הבלתי מעורער של עסקי משפחת דנקנר. נוחי דנקנר עדיין היה עורך דין מסחרי ודירקטור בחברות המשפחה. "אני רוצה שתהיה מנהל הכספים אצלי בדור אנרגיה", אמר לחנס. חנס השיב שאין לו ניסיון בניהול כספים. "לא שאלתי אם יש לך ניסיון", אמר דנקנר. "אני צריך מישהו טוב, ואתה היית מצוין כשעשית לנו צרות ברשות".

חנס נענה להצעה, והחל לעבוד עבור משפחת דנקנר. זו לא היתה הפעם הראשונה שבה פקיד שלטון חוצה את הקווים באחת ומתחיל לעבוד עבור בעלי ההון, אבל המעבר הזה הוליד את אחת הקריירות המפתיעות ביותר בישראל. חנס, שמונה לפני חודש ליו"ר החדש של חברת כור, נהפך ב־15 השנים האחרונות לאחד האנשים הקרובים ביותר לנוחי דנקנר, והמוציא לפועל היעיל ביותר של שאיפותיו העסקיות של יו"ר אי.די.בי. הוא הוביל את המהלכים לרכישת אי.די.בי ב־2003, הקים את הפעילות הבינלאומית של הקבוצה בלונדון, והשיג ב־2008 את הלוואת הענק לרכישת מניות קרדיט סוויס - מהמהלכים העסקיים המדוברים של דנקנר. הסיבה ששמו נשמע הרבה פחות משמותיהם של בכירים אחרים באי.די.בי, אומרים מקורביו, היא שכך הוא מעדיף את זה.

ליאור חנס. אחת הקריירות המפתיעות ביותר בישראל צילום: עמית שעל

האיש שמשיג את הכסף

בצוות הבכירים של נוחי דנקנר לכל אחד יש תפקיד. יו"ר נכסים ובנין רפי ביסקר הוא המומחה לנדל"ן. עמי אראל, מנכ"ל דסק"ש, יו"ר סלקום ונטוויז'ן ועד לאחרונה יו"ר כור, הוא המנוסה בניהול ארגוני ענק. מנכ"ל אי.די.בי אחזקות חיים גבריאלי הוא השליח האישי ואיש הסוד. חנס הוא האיש שמשיג את הכסף. הוא זה שהוביל את גיוס המימון לרכישת אי.די.בי ב־2003 והוא שישב לצד דנקנר כשהעסקה נחתמה עם משפחת רקנאטי. הוא שניהל את המשא ומתן בין נוחי דנקנר לדודיו כשמכר להם את אחזקותיו בעסקי המשפחה, והוא זה שבתחילת 2008 חזר ממטה גולדמן זאקס בלונדון עם הלוואת ענק בגובה 1.5 מיליארד דולר, ששימשה להשקעה המדוברת של כור בקרדיט סוויס.

מקרב "הכוורת הגנדנית" – הכינוי שדבק בקבוצת המקורבים לדנקנר, שרוב חבריה מלווים אותו מאז ימי חברת גנדן אחזקות - חנס הוא היחיד שמומחיותו היא בראיית חשבון ומימון. אבל בשונה מרואי חשבון רבים אחרים, יש לו עוד תכונה. "אוהבים אותו", אומר גורם המקורב מאוד לנוחי דנקנר. "יש לו יכולת להתחבב מיד על אנשים, ובמשא ומתן זה נכס". גורמים באי.די.בי, מספרים שחנס הוא אדם רציונלי עם זיכרון מצוין, שיודע כל מה שקורה במסדרונות הקבוצה; אבל ניחן גם באינטליגנציה רגשית גבוהה, שהוא מנצל במגעים שהוא מקיים עבור דנקנר.

מימין: נוחי ושמואל דנקנר. שמואל קיבל את חנס לעבודה צילום: מיכאל קרמר

ליאור חנס נולד בחיפה ב־1964. אמו, ד"ר נעמי חנס, לימדה ספרות באוניברסיטה הפתוחה, ואביו יעקב היה רואה חשבון וסמנכ"ל הכספים באלרון, מחברות ההייטק הראשונות בישראל. כיום אלרון היא זרוע השקעות הטכנולוגיה של אי.די.בי. אחיו הצעירים הם עידו חנס (42), מהנדס אלקטרוניקה בתעשייה הצבאית המתגורר ברעננה, ופרופ' שרון חנס (38), מומחה לדיני חברות באוניברסיטת תל אביב. "זה היה בית סוציאליסטי וסגפני", מספרת תלמידה לשעבר של ד"ר נעמי חנס. "הם גרו באזור טוב בכרמל, אבל הכל אצלם היה צנוע. הם לא החליפו רהיטים עשרות שנים".

החברים מחיפה מספרים על משפחה מלוכדת. עד היום שלושת האחים ומשפחותיהם מגיעים מדי שבוע לארוחת שבת בבית האב ומשוחחים בטלפון מדי יום. לפני כמה שנים שרון חנס העביר עם אמו קורס במשפט וספרות. לפני כשנה מתה האם ממחלה ממושכת, וחבריו של ליאור חנס מספרים כי הוא חש אשמה על כך שבשלוש השנים שבהן נאבקה אמו במחלה הוא שהה בלונדון בשליחותו של דנקנר. "הוא בן אדם עם הרבה רגשות", אומר שי לוין, חבר ילדות.

ריכך את הדוד של נוחי

ב־1986 השתחרר חנס משירות בן ארבע וחצי שנים בשייטת 13. הוא השלים באוניברסיטה העברית תארים בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במינהל עסקים, והחל לעבוד ברשות ניירות ערך, שאותה ניהל אז אריה מינטקביץ', כיום בכיר באי.די.בי.

אריה מינטקביץ'. המעסיק הראשון ברשות ני"ע צילום: עמית שעל

תפקידו הראשון של חנס, מספר ל"מוסף כלכליסט" מנהלו דאז חנן קרמרמן, היה לוודא שדיווחי החברות ותשקיפיהן עונים על דרישות החוק. "זו היתה תקופה מלאה בהנפקות ולליאור היתה הרבה עבודה", אומר קרמרמן.

ההצעה של שמואל דנקנר הגיעה בתזמון מושלם – אחרי חמש שנים שבהן טיפס לתפקיד סגן מנהל מחלקת החשבונאות, בדיוק כאשר החל לחוש כי מיצה את תפקידו ברשות ושנה וחצי לפני שנכנס לתוקף התיקון לחוק רשות ניירות ערך, שמחייב תקופת צינון בת שנה לפני מעבר לעבודה עבור גוף מפוקח. ההפסקה של חנס נמשך חודש בדיוק.

"ליאור הוא אדם מאוד מוכשר ודבק במטרה, שלא חשבן כמה שעות הוא עובד", נזכר שמואל דנקנר. "ומדובר גם באדם עם השכלה רחבה ורקע אנושי טוב. איש ספר. אי אפשר לומר את זה על כל אחד".

בזמן עבודתו בדור אנרגיה הכיר חנס את נוחי דנקנר, שב־1995 היה שותף במשרד עורכי הדין דנקנר לוסקי וב־1997 מונה לסגן יו"ר בנק הפועלים.

האח החכם שרון חנס, פרופ' למשפטים שמתנגד לפיקוח על האג"ח אחיו הצעיר של ליאור חנס נחשב בעיני רבים לאחד המוחות המשפטיים המבריקים באקדמיה הישראלית שי אספריל לכתבה המלאה 

בספטמבר 1999 נמכרה דור אנרגיה לדודי ויסמן, וחנס החל לבחון הצעות עבודה. אחת מהן היתה לשמש מנהל הכספים בשופרסל שבשליטת משפחת רקנאטי; אחרת היתה לשמש בתפקיד דומה בחברת מכתשים אגן מבית כור, שנשלטה אז בידי המיליארדר היהודי־קנדי צ'רלס ברונפמן. שתי החברות, דרך אגב, עברו מאז לידיו של נוחי דנקנר. חנס ערך כמה שיחות התייעצות, ואחת מהן היתה עם נוחי. באותם ימים דנקנר כבר החליט לפרוש מעסקי המשפחה ולהקים גוף עסקי עצמאי. זמן קצר אחרי שיחת ההתייעצות הוא שב אל חנס והציע לו להצטרף אליו, כמנכ"ל חברת גנדן תיירות, שהחזיקה אז בחברות נתור, דיזנהויז וישראייר.

חנס התלבט. הוא לא ידע אם לוותר על ההצעות משופרסל וממכתשים. לבסוף עשה זאת. "זו ההחלטה היחידה בחיים שלי שקיבלתי מהבטן ולא מהראש", אמר אחר כך למקורביו. הוא הצטרף לגנדן תיירות, וכעבור כמה חודשים מונה גם לתפקיד מנכ"ל גנדן השקעות - החברה שנוחי דנקנר הקים ב־1999.

בשנת 2002 החל חנס לסייע לדנקנר במכירת שארית אחזקותיו בתעשיות מלח (ששלטה בבנק הפועלים) ובדור כימיקלים. זה היה חלק מתהליך השלמת התנתקותו של דנקנר מעסקי המשפחה, שנדרשה כדי שיותר לו לרכוש את אי.די.בי. חנס ניהל את המשא ומתן עם משפחת דנקנר, בשמו של האחיין נוחי. "אני בעיקר זוכר כמה הוא היה קשוב", סיפר ל"מוסף כלכליסט" יורם ראב"ד, שייצג במשא ומתן את הדודים למשפחת דנקנר. "תשומת הלב שהוא נתן לך גרמה לך לצאת מהמשא ומתן בהרגשה טובה".

ענת לוין. "ליאור יצירתי. הוא גם מאוד ישר" צילום: אוראל כהן

ההצלחה במשא ומתן הזה הובילה את חנס לייצג את דנקנר גם במגעים למימון עסקת אי.די.בי, במגעים עם משפחות מנור ולבנת, שותפותיו של דנקנר לרכישה, ובמשא ומתן עם משפחת רקנאטי.

"ליאור הוא איש עסקים מזן נדיר", אומרת ענת קרטנשטיין, ראש מחלקת מימון מיזוגים בבנק לאומי, שהעניק מימון לעסקה. "רוב אנשי העסקים הבכירים הם אולי חכמים, אבל עושים מניפולציות במשא ומתן. ליאור קשוח. עשינו חיים קשים זה לזו. הוא אפילו אמר פעם שהוא רוצה לנשוך אותי. אבל ההתנהלות שלו היא מאוד נקייה, לא ערמומית". ענת לוין, ששימשה בעבר המשנה למנכ"ל מגדל וישבה פעמיים בשולחן המשא ומתן מול חנס, מוסיפה: "ליאור יצירתי. הוא כל הזמן על Plan B ו־Plan C, וזה חשוב בעסקאות מימון. הוא גם מאוד ישר, הוא לא מאכער. הוא משחק פוקר כמו כולם, אבל הוא לעולם לא יגיד לך משהו שיתברר כלא נכון".

יורם טורבוביץ'. "יש לחנס הבנה פיננסית עמוקה" צילום: שאול גולן

גם יורם טורבוביץ', המתווך בעסקת אי.די.בי וכיום יו"ר דלק אנרגיה, מחמיא: "יש לו הבנה פיננסית עמוקה, והוא קשוח, אבל גם מאוד צנוע".

אש"ל של 1.8 מיליון שקל

בספטמבר 2003 מונה חנס למשנה למנכ"ל אי.די.בי אחזקות ושימש דירקטור בחברה, כמו גם בסלקום, דיסקונט השקעות וכלל תעשיות. אולם כעבור שנתיים הוא חש רצון להתאוורר מאוויר המזגנים במגדלי עזריאלי ולחיות זמן מה בחו"ל.

רצונו השתלב בזה של דנקנר, שלא הסתפק בלשלוט ב־8% מהתמ"ג בישראל ורצה להקים זרוע אחזקות בינלאומית. ב־2006 חנס נשלח ללונדון.

בלונדון חנס נהנה מחיי יוקרה, עם חשבון אש"ל של 1.8 מיליון שקל בשנה ובית בשכונת המסטד היוקרתית. את זמנו השקיע בלטוות קשרים עבור מעסיקו. פגישותיו נהפכו להשקעה של אי.די.בי ברשת המרכולים הצרפתית קארפור, השקעה שהניבה לחברה רווח של 40 מיליון שקל, ולהיכרות עם בכירי בנק HSBC בפריז, שסייעה לאי.די.בי לזכות באחרונה במכרז לרכישת בניין HSBC בניו יורק.

אולם העסקה הבינלאומית שבזכותה חנס קנה את עולמו היא השקעת הענק בקרדיט סוויס. זה החל בגישושים אחרי הזדמנויות השקעה במוסדות פיננסיים גדולים באירופה, ובכמה אפשרויות שחנס חזר איתן, ובהן אפשרות ההשקעה בבנק השוויצרי. הרעיון עורר התלהבות במטה בתל אביב, ובעקבות זאת, חנס נשלח למשימה המסובכת של השגת מימון בגובה 1.5 מיליארד דולר.

הוא הגיע למטה הלונדוני של גולדמן זאקס, שבו לשמות "דנקנר" ו"אי.די.בי" אין הרבה השפעה. מה שכן השפיע על אנשי הבנק היה בקיאותו של חנס בתחום והאופן שבו הציג את העסקה. אנשים שהשתתפו במפגש סיפרו כי המצגת של חנס גרמה לאנשי גולדמן זאקס לשקול להשקיע בעצמם בקרדיט סוויס, אולם לבסוף הם ויתרו על כך בשל שיקולי רגולציה, וחנס שכנע אותם לתת לו את הכסף. גם עיתוי העברת ההלוואה היה מרשים – מרץ 2008, חודשים ספורים לאחר פרוץ המשבר. את המשא ומתן הישיר עם בכירי הבנק בציריך נוחי דנקנר כבר ערך אישית, מלווה ביד ימינו חיים גבריאלי.

כיום כור שבשליטת אי.די.בי מושקעת בכ־7 מיליארד שקל במניות קרדיט סוויס,ומופסדת על הנייר בכמעט מיליארד שקל. זאת לאחר שמכרה חלק מהמניות ברווח עצום של 3.4 מיליארד שקל.

קרדיט סוויס. חנס הצליח להשיג את המימון לעסקת הענק צילום: בלומברג

"כשיימאס לו - יילך"

חנס נהנה בלונדון גם מהחופש היחסי שניתן לו. נוחי דנקנר הוא בוס ריכוזי, וגורמים בשוק ההון מעירים ש"חיבוק חזק מדי עשוי לחנוק". מקורבים לחנס סיפרו ל"מוסף כלכליסט" שאחד הדברים שחיפש בלונדון היה תחושת עצמאות.

"ליאור הוא לא בובה. לנוחי יש כמה פודלים אבל ליאור אינו אחד מהם", אומר גורם בכיר בעולם העסקים הישראלי. "כשאי.די.בי עושים משא ומתן, נוחי תמיד מכתיב את העמדה. אבל כשליאור רואה שההחלטה של נוחי יכולה לתקוע את העניינים, הוא ייגש אל נוחי וינסה לשנות את דעתו. וזה לא קל. מנהלים אחרים מעדיפים לעשות את מה שנוחי אמר As is. ובכל זאת, ליאור לא ילך לנוחי כל הזמן, רק כשהוא יודע שזה מסוכן למשא ומתן".

לפני שנה חנס ומשפחתו שבו לרמת גן, וחנס ממשיך לנהל את הפעילות הבינלאומית של הקבוצה כשהוא מצוי על קו תל אביב־לונדון. מינויו ליו"ר כור, שעתידה לשמש כזרוע הבינלאומית של אי.די.בי, נעשה במסגרת תפקידו, ויש האומרים שגם כתגמול על עסקת קרדיט סוויס. זאת בנוסף לבונוס בסכום של 3.6 מיליון שקל שקיבל בשנת 2009, לצד משכורת הבסיס שלו, שעמדה על 3.9 מיליון שקל.

כן, כמו רגולטורים אחרים שעברו לעבוד אצל נוחי דנקנר, חנס התעשר בעשור האחרון. מלבד השכר והבונוסים הוא מחזיק ב־1.1% ממניות גנדן, ובחשבון הבנק שלו כבר שוכבים כמה עשרות מיליוני שקלים.

בשבועות הקרובים אסיפת בעלי המניות של כור אמורה לאשר את חבילת השכר החדשה של חנס. המספרים עוד לא פורסמו, אולם נראה שחנס ימשיך ליהנות מתנאי שכר הרחוקים שנות דור מאלה שבהם הורגלו הוריו. השכר, אומרים הקרובים לחנס, הוא אחד הגורמים שמשאירים אותו כיום כשכיר של דנקנר. "הוא נהנה, אבל הוא לא יישאר שם לנצח, וכשיימאס לו הוא פשוט יקום וילך", אומרים מקורביו.

"ליאור זנח מזמן את הרעיון הסוציאליסטי שניטע בו בבית הוריו בחיפה", אומר מכר של המשפחה. "אבל מה שמעניין זה שאין לו הרבה חברים בסטטוס העסקי שלו. הוא לא אוהב אירועים נוצצים. הוא לא 'משחק את המשחק' כמו שעושה זאת, למשל, חיים גבריאלי. לא נוח לו עם זה". "החברים של ליאור הם עדיין החברים מחיפה, שרובם לאו דווקא הצליחו במושגים קפיטליסטיים", אומר עו"ד אמיר שריה, חבר ילדות. "ליאור הוא עדיין אותו ליאור". וענת לוין מספקת עוד המחשה: "באמצע הלילה, כשניהלנו את המשא ומתן על המימון לעסקת אי.די.בי, הוא ירד למטה וחזר עם שווארמות. עד היום אני חושבת שזה גם היה מהלך שנועד לרכך אותנו. אבל זה היה פשוט מקסים".