הכלכלה הפלסטינית: מהכיתה לאבטלה

השבוע יתחילו עמודי הפנים של העיתון הפלסטיני הנפוץ ביותר "אל־קודס" להתמלא במודעות ברכה לבוגרי המוסדות הפלסטיניים להשכלה גבוהה. מדובר בנוהג מקובל זה זמן בגדה ובעזה - בסיום שנת הלימודים מפרסמות המשפחות הפלסטיניות מאות תמונות של הבנים והבנות שזכו בתואר אקדמי בלוויית ברכות להמשך הדרך.

בשנים קודמות, כאשר רוב הבוגרים למדו באוניברסיטאות בחו"ל, היו מודעות הברכה מתחילות בדרך כלל במילים "חזר לאדמת המולדת" - אולם עכשיו אין צורך במשפט הפתיחה הזה משום שרוב גדול של הבוגרים מסיים את הלימודים כאן, באוניברסיטאות ובמכללות של הגדה ועזה.

השנה מסיימים את הלימודים הגבוהים יותר מ־20 אלף סטודנטים - רבים מהם יצטרפו לשוק המובטלים. ד"ר מאיה רוזנפלד, חוקרת במכון טרומן של האוניברסיטה העברית שחקרה את ההשכלה הגבוהה הפלסטינית, אומרת ששיעור האבטלה בקרב האקדמאים הפלסטינים דומה, אם כי מעט נמוך יותר, משיעורי האבטלה באוכלוסייה כולה.

שיעור גבוה של נשים בקרב המובטלים

רוב האקדמאים המובטלים הם מקרב הבוגרים החדשים שזה עתה סיימו את לימודיהם, ובהם שיעור גבוה של נשים. האבטלה מרוכזת יותר בקרב בוגרי הוראה, משפטים ולימודי הרוח והחברה, והיא נמוכה בקרב בוגרי מקצועות ההנדסה והרפואה (מדובר בכל המקצועות הפרה־רפואיים). אין ספק שנתון זה מלמד על חוסר הלימה בין משאבי האנוש הפלסטינים הגדלים ומשתפרים, ובין ההיצע, הקטן והעלוב יחסית, של מקומות העבודה. כמו כן, אבטלת האקדמאים גבוהה יותר בפריפריה, כלומר דרום וצפון הגדה, וכמובן בעזה.

סטודנטים באוניברסיטת ביר זית. ההשכלה הגבוהה פורחת למרות העוני

עבודותיה של ד"ר רוזנפלד, המתבססות על מחקרי שטח ועל נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, מספקות נתונים ומסקנות רבי־חשיבות על תחום ההשכלה הגבוהה בגדה ובעזה מאז הקמת הרשות. ב־1994 למדו באוניברסיטאות ובמכללות הפלסטיניות כ־33 אלף סטודנטים, ואילו ב־2009 למדו כ־180 אלף. גידול זה הפך את שיעור האקדמאים הפלסטינים לגבוה ביותר בעולם הערבי. התרחבות זו, בעיקר בעשור האחרון, באה על רקע משברים כלכליים ופוליטיים חריפים. כלומר, בשעה של קשיי קיום ומחיה, תקריות ומחסומים, עוני ואבטלה ההשכלה הגבוהה דווקא עולה ופורחת.

האקדמאים החדשים באים בעיקר מקרב שתי קבוצות באוכלוסייה. הקבוצה הראשונה הן הנשים. בעוד שבשנים קודמות היו הנשים מיעוט בקרב בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה - הרי שבשנים האחרונות הן רוב והן בערך 60% מהבוגרים (לכן גם חלקן בין המובטלים האקדמאים גדל והולך). הקבוצה השנייה הם תושבי הכפרים. אם בעבר הייתה ההשכלה הגבוהה בעיקרה נחלתם של תושבי הערים הגדולות, הרי שבשנים האחרונות הצטרפו למעגל הסטודנטים המוני צעירים וצעירות מהאוכלוסייה הכפרית.

בעבר הלא רחוק, עם כינונו של הממשל הישראלי בשטחים ב־1967, לא נמצא בגדה ובעזה מוסד אחד רציני להשכלה גבוהה. היו מעט מכללות מסורתיות כמו ביר זית ליד רמאללה ואל־נג'אח בשכם, שהכשירו בעיקר מורים. כל מי שרצה אז בלימודים על־תיכוניים הרחיק לאוניברסיטה במדינות ערב או מעבר לים. החינוך הגבוה הפלסטיני החל להתבסס רק לפני כ־30 שנה.

הוא התרחב והשתפר במהירות מדהימה, ומוציא בשנים האחרונות עשרות אלפי בעלי תארים שרובם נשארים כאן ומתקשים, כאמור, למצוא עבודה.