יעקב פרנקל: "ב-2015 עדיין יהיה מטבע שנקרא יורו"

"לדעתי, אם ניפגש כאן בעוד חמש שנים, יהיה מטבע שנקרא יורו. הוא יהיה מטבע אחיד לכמה מדינות באירופה, אבל יכול להיות בהחלט מצב שכללי הפעולה של מדינות אלו יהיו שונים", כך אמר היום (ד') ל"כלכליסט" יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר וכיום יו"ר ג'יי. פי. מורגן צ'ייס הבינלאומי.

"המשבר באירופה הוא למעשה משבר תקציבי שמתבטא בלחצים על שער החליפין של היורו, עד כדי סיכון כל הפרויקט ההיסטורי של איחוד המטבע. אבל למדינות אירופה יש כיום מחויבות פוליטית מוחלטת למנוע את קריסת היורו, ולכן אני מאמין שהיורו יישאר. מצד שני, לכללי הכלכלה יש לפעמים חוקים משלהם והאתגר שניצב בפני מדינות אירופה יהיה למצוא את הדרך החכמה כדי שהיורו גם יישאר, ומצד שני שהנטל העודף על הספינה לא יהיה גדול מדי".

אם זה משפיע על יכולת המדינות הללו ללוות כספים, מה זה אומר?

"מצב של שמיטת חובות של מדינה, כמו יוון למשל, עלול לגרום לתוהו ובוהו אדיר. אך יוון קשורה בטבורה במערכת היורו שאין בה כל מנגנון יציאה מגוש המטבע האחיד. לכן, ברור שהיה אינטרס גלובלי של העולם, ומדינות אירופה בפרט, למנוע זאת וזה מה שהביא לגיבוש חבילת התמיכה הפיננסית חסרת התקדים בהיקף של קרוב לטריליון דולר.

"מגבשי ההסדר שיגרו למגרש הפיננסי הודעה חד־משמעית: יש מספיק כסף כדי לשרת את החזר חובות הקרן והריבית של כל המדינות שבבעיה לפחות למשך שנתיים־שלוש. מצד שני צריך לזכור שהכסף שניתן ליוון איננו מתנה. יוון תצטרך ליישם תוכנית מאד דרמטית כדי שתוכל להחזיר את החוב. כל זה יוצר בעיה פוליטית קשה וזו שאלת המפתח: האם מדינות כמו יוון יצליחו לצלוח את הגשר הזה או שיהיה עליהן להודיע שהנטל גדול מדי מכדי שיהיה בכוחן להגיע לפרישת חובות".

האם יש לקח שישראל יכולה להסיק מהמשבר האירופי?

"הלקח החשוב ביותר הוא שאותן מדינות שלא סבלו מגירעון גדול בתקציב, שהחוב הלאומי בהן היה נמוך יחסית ושיעור החיסכון גבוה יחסית, הן המדינות שהצליחו לעמוד בסערה. בהקשר זה צריך לציין גם כי חסינות המערכת הבנקאית בפיקוח נאות מהווים גם הם קריטריון חשוב להצלחה".