אאוטסורסינג לחיים
תמורת עשרה שקלים בשעה כל אחד יכול לשכור הודי שיכין לו את המצגת לעבודה, יריב במקומו עם חברת הכבלים ואף יפייס את בת הזוג אחרי המריבה של אתמול. מיליוני אנשים, ובהם ישראלים, מגלים את "מיקור החוץ האישי"
גברת לוֹ ל' (26), תושבת עיר קטנה במחוז שיאן בסין, היא הסוד העסקי של כמה עשרות עובדים, אנשי עסקים ויזמים בישראל. הם מבקשים ממנה לעשות חלק מעבודתם במקומם, לרוב בלי לספר למעסיקיהם ושותפיהם. לו מכינה עבורם מצגות פאוור פוינט באנגלית, אוספת מידע מהאינטרנט לצורך הכנת דו"חות ולפעמים מבצעת מטלות שגרתיות קטנות. בחודשים האחרונים עבדה כך עבור אנשים בכל העולם. היא שימשה כמתורגמנית מאנגלית לסינית ומסינית לאנגלית, כאשת טלמרקטינג, כמזינת תוכן לאתרי אינטרנט, כעורכת מסמכים ארוכים, כמתאמת יבוא עבור ישראלי שמשווק תמרוקים בניו יורק, וגם הקדישה ארבע שעות להחזרת שיחות טלפון בשמו של אמריקאי עסוק במיוחד. האנשים שנעזרים בה יוצרים איתה קשר בלחיצת עכבר יחידה, מבקשים ממנה עזרה בסידורים אישיים, בעבודה מקצועית ובעצם בכל שירות שאפשר לבצע בעזרת מחשב ותוכנה לשיחות טלפון - ולו מתחילה לעבוד עבורם מיד.
לו מצליחה בעבודתה. היא חריפה, זריזה וחרוצה. היא בילתה חמש שנים בארצות הברית והאנגלית שלה מצוינת. לכן היא גם מרשה לעצמה לגבות עבור שירותיה לא פחות משמונה שקלים לשעה. היא העלתה את התעריף אחרי שבמשך יותר משנה עבדה עבור 7.60 שקלים לשעה. "הלקוחות שלי מאוד מרוצים, וציון שביעות הרצון שאני מקבלת באתר שדרכו אני משווקת את השירותים שלי גבוה מאוד", היא אומרת ל"מוסף כלכליסט" בשיחה באמצעות התוכנה סקייפ, שמשמשת אותה גם כדי לתקשר עם לקוחותיה בזמן אמת. "התחלתי לעבוד ב'אאוטסורסינג לחיים' אחרי שחזרתי מארצות הברית לסין, וגיליתי שיש לי הרבה כישורים, אבל אין לי מספיק קשרים כדי למצוא עבודה בחברה סינית גדולה. אז התחלתי לעבוד מהבית וראיתי שאני אוהבת את זה. אני מגיעה לשכר הממוצע, שזה לא רע, וגם עובדת בבית ובשעות שנוחות לי. אין משהו אחר שאני רוצה לעשות".
היזם הישראלי עידן כרמלי (36) הוא אחד מלקוחותיה של לו. הוא הגיע אליה בעת הקמת מיזם לאספקת מידע עסקי על שוקי העולם המתפתח. "נכנסתי לאתר לייף אאוטסורסינג, ובתוך פחות משעה היתה לי עובדת בסין שעשתה בשבילי מחקר על השוק המקומי, תמורת שני דולרים בשעה. קודם, כשניסיתי לשכור לזה ישראלים דוברי סינית, קיבלתי הצעות מחיר של יותר מ־100 שקל לשעה. לו עבדה בקצב מטורף בשביל פחות מעשרה שקלים בשעה. מכיר את הביטוי האמריקאי 'It's a No Brainer'? זה ממש ככה, הכי פשוט שיש".
גיא (33), איש שיווק באחת מחברות התוכנה הגדולות בישראל, הוא אחד מ"הקבועים" של לו. הוא נותן לה להכין עבורו מצגות בלי שמעסיקיו יודעים זאת. "יום אחד, דקה לפני שעמדתי לצאת לפגוש חברים, נחתה אצלי במייל הנחיה לייצר בתוך יומים מצגת הנהלה שמסכמת את פעולות המדיה של המתחרים שלנו", הוא מספר. "ידעתי שזה ידרוש שעות של מחקר באינטרנט, וממש לא התאים לי. נזכרתי בחבר שסיפר לי פעם שהוא שוכר דרך האינטרנט עובדים הודים ב־4 שקלים לשעה, אז החלטתי לנסות. נכנסתי לאחד האתרים, פרסמתי מהי העבודה, וקיבלתי הצעות מ־20 עובדים, שנעו בין 3.5 שקלים לשעה לעשרה שקלים לשעה. אני מרוויח כ־1,000 שקל ברוטו ביום, אז חשבתי, ננסה. מקסימום אני אעשה הכל בלילה האחרון ואבזבז סכום של מנה פלאפל. בחרתי בלו, שלחתי לה באימייל את הדרישות ויצאתי הביתה. למחרת פתחתי את המייל והייתי בשוק. קיבלתי מצגת שהיה לוקח לי יומיים לעשות. הקדשתי שעה למעבר עליה, ושלחתי להנהלה. תמורת 30 שקל היא הורידה ממני את כל העומס, והתוצאה התקבלה טוב. מאז אני עושה את זה יותר ויותר. התחלתי להחזיק פרילנסרים לדברים המשעממים בחיים שלי, ויש לי עכשיו יותר זמן למשפחה ולתחביבים. אני חוזר מוקדם, לא לוקח עבודה הביתה, לפעמים אני אפילו מבריז מהמשרד ויורד לחוף. אני מקבל כסף על עשר שעות עבודה, וקונה בחזרה שלוש שעות תמורת 30 שקל ביום".
eBay של חיים אלטרנטיביים
"עושרו של אדם נמדד בכמות הדברים שהוא לא צריך לעשות", כתב במאה ה־19 הנרי דיוויד ת'ורו, פילוסוף אמריקאי, ממובילי המאבק בעבדות וסרבן תשלום מס. "אאוטסורסינג לחיים" או "לייף אאוטסורסינג" הוא שמו של שירות שמאפשר לאנשים לא לעשות דברים – ולהרוויח שעות רבות לפנאי ולדברים שחשובים להם. זהו שוק צעיר וצומח שבו פועלים יותר מחצי מיליון אנשים, רובם בנים לשכבות הביניים הדקיקות במדינות מתפתחות כגון סין, הודו, הפיליפינים ובנגלדש. האנשים הללו, באופן עצמאי או במסגרת חברות קטנות, מבצעים עבור לקוחות מהמערב כמעט כל מטלה שאפשר להעלות על הדעת ולהוציא לפועל בעזרת מחשב וטלפון. התשלום על שירותיהם מתבצע בהעברת כספים דרך האינטרנט, והפער בין כלכלות המזרח והמערב הופך את הסכומים למכובדים עבור העובד, ומגוחכים עבור הלקוח.
עובדי ה"לייף אאוטסורסינג" יקבלו באימייל רשימת שמות ובחצי שעה יהפכו אותה לסידור ישיבה בחתונה, תמורת כשלושה שקלים; הם יתקשרו באמצעות תוכנת שיחות אינטרנטית לחברת שירות שנוהגת להתיש את לקוחותיה על הקו, יקישו על השלוחה לשירות באנגלית, ואז ימתינו במקומכם, ידווחו על התקלות ויתאמו ביקור של טכנאי, גם זאת תמורת שקלים אחדים, עבור זמנם; עובדי לייף אאוטסורסינג רבים הם בעלי כישורים טכניים, ויערכו סרטי וידיאו, יבנו אתרי אינטרנט אישיים, ייתנו שיעורים פרטיים במתמטיקה דרך האינטרנט ואפילו יכינו תוכנית לעיצוב מחדש של המטבח, הכל בסכומים שנעים בין דולרים אחדים לעשרות דולרים.
ההתקשרות בין העובדים ל"מעסיקיהם" במערב נעשית באופן ישיר, דרך אתרי אינטרנט שמיועדים לכך וללא מתווכים. כמה מהאתרים האלה הם Elance.com, peopleperhour.com, Getfriday.com ו־oDesk.com, שבו לו מציעה את שירותיה.
ברוב האתרים הללו מופיעים שמות של אלפי עובדים, ממוינים לרשימות לפי סוגי שירותים וכישורים, כפי שספרים באתר אמזון מחולקים לקטגוריות נושאים. לכל עובד כרטיס אישי ובו רשימת הכשרותיו, תנאי ההתקשרות עמו, התעריף השעתי שלו והיסטוריית העבודות שלו באתר, וכן משוב מפורט לכל עבודה שביצע. כמעט בכל תחום רשומים גם מאות עובדים שמציעים את שירותיהם חינם או בסכום סמלי של סנטים אחדים לשעה, וזאת כדי לצבור ותק, למלא את "קורות החיים" המקוונים שלהם ולמשוך לקוחות. ומרגע שנוצר עם אחד העובדים קשר באמצעות האתר, העבודה איתו דומה לעבודה עם כל נותן שירות או עובד שכיר שנמצא במקום מרוחק, ומתקשר באמצעות האימייל והטלפון.
"בהבדל אחד", אומר לנו ישראלי שהשתמש בעבר כמה פעמים בשירותי לייף אאוטסורסינג. "צריך להסביר להם בדיוק מה לעשות, כמו לרובוט, ואף על פי שהם מדברים אנגלית טובה יש הרבה אי־הבנות, והרבה פעמים הם עושים עבודה שלמה, אבל לא את מה שרצית, ואז אתה צריך להחזיר את זה לעוד סיבוב ולעוד זמן. מה שכן, גם אז המחיר השתלם".
תור הזהב החדש
לייף אאוטסורסינג הוא הצאצא החוקי והטרי של מיקור החוץ. זה החל כשתאגידים גילו שאפשר להחליף תופרת מווירג'יניה ששכרה 1,500 דולר בחודש בתופרת מלאוס ששכרה רק 35 דולר בחודש; המשיך בהחלפת מהנדסי תוכנה אמריקאים שמשתכרים 4,500 דולר בחודש בכאלה מהודו, שמשתכרים 450 דולר בחודש; ונכון להיום עומד על יותר מ־2.4 מיליון משרות שעברו מאדמת ארצות הברית למדינות מתפתחות. תאגידים אמריקאים גדולים העבירו למזרח חטיבות שלמות שלהם, ובהן חטיבות פיננסים וניהול משאבי אנוש. המגזין "פורבס" העריך באחרונה שבעשור הקרוב יעברו למזרח בסך הכל כ־9 מיליון משרות – כעשירית מכוח העבודה האמריקאי – והן תהיינה גם של עובדי ייצור וטלפנים, וגם של מהנדסים, רואי חשבון, משפטנים ואנשי מחקר. כל מה שהטכנולוגיה מאפשרת לבצע גם ממרחק גיאוגרפי.
"זה חוק המספרים הגדולים", אומר ל"מוסף כלכליסט" בכיר בחברת אמדוקס, המתמחה בביצוע פרויקטים במיקור חוץ, ושהעבירה להודו גם את מרכז התמיכה הטכנית הפנימי שלה. "שכבת הביניים המשכילה בהודו וסין אולי קטנה, אבל היא כבר עוקפת את כל כוח העבודה האמריקאי והאירופי. אפשר למצוא שם מאות אלפי עובדי ידע מקצועיים, עם אנגלית מעולה ומעודכנים לא פחות מהאמריקאים או הישראלים. כרגע, למשל, אין שום סיבה להעסיק בפיצה האט בחור שייקח הזמנות בשבעה דולרים לשעה כשהודי מול מחשב יעשה את זה באדיבות מושלמת תמורת חצי דולר בשעה".
האאוטסורסינג הפרטי נולד בספטמבר 1998, במאמר ב"הרווארד ביזנס ריוויו", מגזין הניהול המוביל, שמיוחסת לו טביעתם של המונחים "גלובליזציה" ו"תקרת הזכוכית", ועוד עשרות מונחים ששגורים כיום בכלכלה. הכתבה "שחר כלכלת ה־E-lance" חיברה בין הצמיחה בתעשיית מיקור החוץ לבין תופעת הקוד הפתוח – רבבות תוכניתנים מכל העולם שתורמים לפרויקטים משותפים. היא חזתה שבעתיד האינטרנט יאפשר לכל אחד להציע ולשכור שירותים על בסיס עבודת פרילאנס, ושהמגוון העולה של השירותים יאפשר לאנשים "למצוא עצמם עם יותר זמן לעיסוקי פנאי, ללימודים ולמרדף אחרי מטרותיהם האישיות בחיים. זה עשוי להיות שחר של תור זהב חדש".
התחזית החלה להתגשם כעבור פחות משנה בסטארט־אפ Elance.com, שהיה אתר האינטרנט הראשון שנועד לקשר בין עובדים כישרוניים וזולים במזרח הרחוק לאנשים פרטיים במערב, ולהסדיר ביניהם את התקשורת, הזמנת העבודות והעברת התשלומים, כפי שהאתר eBay עושה עם קונים ומוכרים של מוצרים. קאביטארק רם שריראם, ממשקיעי ההון סיכון הגדולים בעולם, הגדיר ב־1999 את Elance.com כאחת משלוש ההבטחות הגדולות של האינטרנט. שתי ההבטחות האחרות שמנה היו שירות התשלומים Yoodle שהתחרה בפייפאל, וגוגל.
סדנת יזע אישית
כעבור עשור וקצת, באתר Elance.com יש היצע של 154 אלף עובדים, מיועצי מס ועד סופרי צללים. הקטגוריה הגדולה ביותר באתר, המונה כ־26 אלף עובדים, היא של "עזרה אדמיניסטרטיבית אישית" – שירותי מזכירות וסיוע אישי, "עמיתים למשרד להשכרה" ועוד מונחים שמשמעותם היא "לעשות דברים במקומך, לפי צרכיך". לפי נתוני האתר, עד היום בוצעו בו עבודות בהיקף של רבע מיליארד דולר. עוד אתר מוביל הוא oDesk.com שהוקם ב־2006, ושרשומים בו יותר מ־200 אלף בני אדם, ובהם לו הסינית. יותר מ־135 מיליון דולר עברו בו מידי אנשים פרטיים במערב לידי עוזריהם האישיים והסודיים במזרח.
"האינטרנט הפך את העבודה לשקופה", אומר ל"מוסף כלכליסט" מנכ"ל oDesk.com גארי סווארט. "בזכותו אנשים יכולים היום לעשות כל דבר מכל מקום, ולקבל כל שירות בכל מקום. לייף אאוטסורסינג פירושו שבכל פעם שאתה צריך משהו, יש לך בקצות האצבעות אדם שיעשה זאת עבורך במסירות ובזול. ואם אתה רוצה להפסיק לעשות משהו לגמרי, יש מי שמייחל לכך שתיתן לו לעשות את זה במקומך. וזה גם עובד בשני הכיוונים. אם יש משהו שאתה יודע לעשות, כבר עכשיו מחכה לך מישהו שרוצה שתעשה את זה בשבילו, ואתה יכול למצוא אותו ולקבל ממנו תשלום שיהיה הוגן לכלכלה שבה אתה חי".
"ב־2007 הוזמנו דרך האתר שלנו 100 אלף שעות עבודה בחודש, ובינואר 2010 זה כבר עמד על 2 מיליון שעות עבודה בחודש", ממשיך סווארט. "ולא עובדים אצלנו רק סינים והודים, אלא אנשים מכל העולם. למשל, עבדה דרכנו בחורה אמריקאית בשם ג'קי פיטנגר, שבעלה היה נהג משאית והיא נסעה איתו ועבדה מהדרך. היא מוכשרת, ונתנה כמעט את כל סוגי השירותים שאפשר להוציא לאאוטסורסינג פרטי, ואנשים שילמו לה הרבה, עד שהרוויחה דרך האתר יותר מכפי שהרוויחה כשעבדה במשרה מלאה. בסוף שכרנו אותה אלינו, כעובדת החברה".
האתר oDesk הציג עוד חידוש, שמזכיר פן אחר ופחות נעים של מיקור החוץ הקלאסי – אמצעי פיקוח הדוקים, שאינם נהוגים במקומות עבודה במערב. האתר מבקש להגביר את תחושת האמון בקרב מזמיני העבודות, ולשם כך אינו מסתפק בלהציג לצד שמו של כל עובד את היסטוריית המשובים שקיבל. בהסכמת הפרילנסר והמזמין, האתר יכול לפעול גם כ"מונה" וכמערכת מעקב. כאשר העובד מקליד או מזיז את העכבר מערכת החיוב נכנסת לפעולה ושעות העבודה נספרות. כמו כן, מזמין העבודה יכול לצפות באמצעות האתר בעובד מבעד למצלמת רשת, ולעקוב אחר הנעשה על מסך המחשב שלו. כשהעובד לוקח הפסקה או קם מהמחשב, מערכת החיוב נעצרת עד לחידוש העבודה.
לנהל במקום לחיות
לצד אתרי הלייף אאוטסורסינג האלה הולכות וצומחות חברות "בוטיק" של לייף אאוטסורסינג. אלה אתרים שבמקום מבחר של רבבות הודים וסינים דוברי אנגלית, מציעים שירות של "שגר ושכח". אתה תכתוב במייל, בפקס או בחלון הצ'ט של האתר מה אתה רוצה שיעשו במקומך, ומערכת האתר תדאג שזה יקרה.
אחת מהראשונות שבחברות האלה היא חברת GetFriday.com. GetFriday נולדה בשנת 2005 כמעט כבדיחה. כתב מגזין הגברים האמריקאי "אסקווייר", איי ג'יי ג'ייקובס, קרא את ספרו של תומס פרידמן "העולם הוא שטוח", שמסביר כיצד הגלובליזציה הפכה את העולם לשוק אחד קטן ונגיש. "למה אני לא יכול להצטרף לטרנד החם ביותר של המאה ה־21, ולהוציא למיקור חוץ את העבודות הקטנות שלי?", כתב בפתח הכתבה "My Outsourced Life", שתיארה את הניסוי שאליו יצא.
ג'ייקובס פנה ל־TTK Personal, חברה הודית שהציעה שירותים אישיים לאנשים פרטיים. הוא ביקש מהם הצעת מחיר לניהול חייו במקומו, ולאחר מכן התחיל להעביר משימות לשתי עובדות החברה שהועמדו לרשותו כעוזרות אישיות. המשימות כללו להקריא בטלפון סיפורים לפני השינה לילדיו, לריב עם אשתו במקומו, ולנהל את כל ההתקשרות בינו לבין הקולגות שלו בעיתון. "התחלתי לסרב לדבר עם הקולגות ישירות. למה לי?", כתב. "האני מ־TTK יכולה להיות הנציגה שלי בעולם הפוליטיקה המשרדית. כשביקשתי ממנה להציק לבוס שלי לגבי כתבה ששלחתי לו היא שלחה לו את האימייל הבא: 'מר גריינר, ג'ייקובס העביר אליך רעיון לכתבה על עסקי הסחר בזהב. אני בטוחה שקיבלת את האימייל. זה יהיה נהדר אם תוכל להשקיע את זמנך ותשומת לבך כדי לחשוב על תוכניותיו. אנא, חשוב על כך ואמור לג'ייקובס מהן מחשבותיך בעניין. כידוע לך, החלטתך תתקבל בכבוד הרב ביותר. ג'ייקובס ממתין לתגובתך. תודה מקרב לב, האני בלאני'. עכשיו הבוס לא יכול לשלוח לי את ה'לא' התמציתי הרגיל שלו. האני אילצה אותו לשלוח תשובה מנומסת ומרובת משפטים. מאזן הכוחות השתנה".
"בהתחלה עשינו את זה בשביל הגימיק הפרסומי, בשביל הבדיחה", אומר בראיון ל"מוסף כלכליסט" ונקי תאטאי, בכיר ב־GetFriday, החברה־הבת של TTK שנולדה בעקבות התגובות שגררה כתבתו של ג'ייקובס, "אבל אז ישבו אצלנו בהנהלת TTK וראו שיש בזה הבטחה. התוצאה היתה שתי חברות, 'האיש שלך בהודו', שמבצעת לפי הזמנה משימות בתוך שטח הודו, וגט פריידיי, שמשחררת אנשים ממטלות היומיום שלהם דרך האינטרנט. את גט פריידיי הפכנו לחברה עצמאית כשהיו לנו 20 לקוחות לשירותים האלה. הפעלנו אז חמישה עובדים. כרגע יש לנו 1,300 לקוחות קבועים בכל העולם, ובעיקר בארצות הברית וקנדה, ו־120 עובדים, כמעט כולם בפרילנס".
השירותים שמציעים גט פריידיי ומתחריו, ובהם האתרים AskSunday.com ו־RedButler.com, מוגדרים כ"שירותי קונסיירז' אישיים" – כלומר, כל עזרה שאפשר לתת דרך טלפון, אינטרנט, דואר ופקס. השירותים ניתנים מסביב לשעון ותמורת סכום חודשי קבוע. עם השירותים שהוזמנו באחרונה מהחברות האלה נמנים עבודה משרדית מהסוג שלוֹ הסינית מ־oDesk מציעה; תכנון טיולים ונסיעות עסקיות לפרטי פרטים; בדיקת שיחות שלא נענו בתא קולי, החזרת טלפונים וטיפול במה שאפשר לטפל בו; התנהלות ביורוקרטית מול חברות גדולות, בנקים ורשויות לאומיות; השגת מקום במסעדה מבוקשת; מתן תזכורות טלפוניות ללקוח על דברים שעליו לעשות, ומתן תזכורות טלפוניות למכריו של הלקוח על דברים שהבטיחו לעשות עבורו. בכתבתו על ניסוי האאוטסורסינג לחייו, ג'ייקובס מ"אסקווייר" סיפר שאחת מהמשימות שהוציא היתה לשלוח מכתב התנצלות לאשתו ג'ולי. "תתנצלו בפניה על כך ששכחתי להוציא כסף מהכספומט", כתב, "אבל תזכירו לה בעדינות שגם היא לפעמים שוכחת דברים". אשה, ההודית שכתבה עבורו את המכתב, ניסחה את ההתנצלות והשאירה בחוץ את התזכורת המקניטה. במקומה, היא שלחה לאשתו של ג'ייקוב כרטיס ברכה אלקטרוני ובו ציור של דובי והכיתוב "אם את צריכה חיבוק, יש לי אחד בשבילך". "הם ניסו להציל אותי מעצמי", כתב ג'ייקוב, "הם ניסו להיות הסופר־אגו של האיד שלי. אבל ג'ולי סלחה".
מי משתמש בממוצע שלכם?
"אני לא חושב שאפשר לגבש פרופיל אחד של המשתמשים שלנו", אומר תאטאי. "באופן כללי, בתחום הלייף אאוטסורסינג אין פרופיל מדויק של הלקוח. לרוב אלה אנשים צעירים שמחוברים לרשת. וזהו בערך. יש לנו לקוחות שהם עורכי דין, סטודנטים, שחקני תיאטרון, עובדי הייטק, ארגונים ללא מטרות רווח. מה שתרצה".
לדברי תאטאי, קשה גם לאמוד את גודלו של שוק הלייף אאוטסורסינג, וקשה לאמוד את פוטנציאל הצמיחה שלו. "זה לא נכון שכל העולם יעבוד כך. הבעיה עם התעשייה הזאת היא שהיא תלויה לא רק במקצועיות של האנשים שחיים במקומך, אלא גם בך, הלקוח. הלקוחות צריכים לדעת להנחות אותנו ואת הספקים שלהם, וזה משהו שרוב האנשים לא יודעים לעשות. אם, היפותטית, כולם היו מנהלים טובים, אז השוק הזה היה עצום. אני חושב שהקושי לדעת מה בדיוק אתה צריך ואיך להעביר את זה ולפקח על התוצאות הוא הדבר היחיד שמעכב את ההפיכה של הלייף אאוטסורסינג לתופעה יומיומית כמו החיים עצמם".
"עולם מיקור החוץ משתנה", אומר ל"מוסף כלכליסט" יואל נהרי, מנהל תחום מיקור החוץ ביבמ ישראל. "אם בעבר מיקור חוץ היה שם נרדף להעברה של מערך מחשוב של חברה לתפעול חיצוני, היום המגוון הולך וגדל. כבר מכירים בכך שמיקור חוץ אינו רק דרך להוזלת עלויות. זו דרך אוניברסלית לארגונים להתמקד בתחומים שבהם הם מסוגלים לייצר ערך גדול יותר. לארגונים ואולי לכל אחד, בעצם".