התוכנית של שטייניץ: שיעור החרדים העובדים יעלה ל-63%
מרכיבי התוכנית: הוראת מתמטיקה ואנגלית בזרמי החינוך החרדי, פטור מחובת גיוס בגיל 22, ועוד. בקרוב צפוי דיון מכריע על התוכנית בממשלה
שר האוצר יובל שטייניץ מקדם תוכנית רב־שנתית מקיפה לעידוד שילובם של חרדים בשוק העבודה הישראלי. על פי המסתמן, התוכנית תורכב מכמה חלקים, ובהם הכנסת לימודי מקצועות המתמטיקה והאנגלית לחינוך החרדי על זרמיו השונים; מתן פטור מחובת שירות בצה"ל לגברים נשואים בני 22 ומעלה עם שני ילדים ויותר; מתן הכשרות מקצועיות לחרדים המעוניינים להיכנס לשוק העבודה; ועידוד גברים ונשים מן המגזר החרדי לרכוש השכלה גבוהה. המטרה: הגדלת שיעור ההשתתפות של החרדים בשוק העבודה מרמה של 40% ב־2008 ל־63% בשנת 2020.
התוכנית הכוללת נבנית מתוך ראייה שיש לאפשר לאוכלוסיה החרדית את ההשכלה והכלים המתאימים להשתלבות בשוק העבודה המודרני, במקביל לשחרור חסמים שכיום מעודדים אותם שלא לעבוד. התוכנית אמורה להיפרס על פני שבע שנים, כשלפחות חלק ממנה אמור להיות מתוקצב כבר בתקציב המדינה ל־2011–2012.
לכלול לימודי ליבה בהסכמה
בימים אלה מתנהל בבג"ץ דיון בעתירתם של פרופ' אמנון רובינשטיין ופרופ' אוריאל רייכמן, נגד תקצוב מוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים את מקצועות הליבה. במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה מעוניינים בשלב הראשון, ובאופן בלתי תלוי בדיון בבג"ץ, לכלול לימודי מתמטיקה ואנגלית במסגרת החינוך החרדי. המטרה היא לכלול את הלימודים לא בכפייה, אלא בהסכמת נציגי החרדים - הסכמות שככל הנראה ילוו בתקציבים מתאימים.
במקביל, פועלים במשרדי האוצר והחינוך כדי שמוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל יכירו במבחני מכון סאלד כבחינת בגרות. מבחני סאלד נערכים בקרב מוסדות לימוד לנשים חרדיות. אם הצעד יתקבל הוא יאפשר לנשים אלה להתקבל ללימודים גבוהים, ויקל על השתלבותן בשוק העבודה.
במקביל, מקדמת המועצה להשכלה גבוהה תוכנית לקליטת יותר מ־3,000 חרדים (גברים ונשים כאחד) בחמש השנים הקרובות. לשם השוואה, בשנת הלימודים הקודמת למדו במערכת ההשכלה הגבוהה פחות מ־2,000 סטודנטים מהמגזר החרדי, מרביתם נשים.
ניתוק הקשר הגורדי
חלקה השני והמהותי יותר של התוכנית יתבסס על "ניתוק הקשר הגורדי", כפי שמגדירים זאת באוצר, בין סוגיית השירות בצבא לבין אי־ההשתתפות בשוק העבודה. כיום, תלמידי ישיבה מחויבים להמשיך בלימודיהם עד גילאי 31–35 (תלוי במספר ילדיהם), כדי לקבל פטור מוחלט משירות בצה"ל. באוצר מציינים שהנוהל הזה יוצר מצב שבו החרדים אינם נוטלים חלק בביטחון המדינה, אבל גם אינם משתתפים בבניין הכלכלה. לפיכך מציעים באוצר, כי הפטור מהשירות בצבא יינתן כבר בגיל 22, לגברים נשואים עם שני ילדים ויותר. הרעיון העומד מאחורי ההצעה הוא כי בשכבת גיל זו לא מאוחר מדי להקנות לחרדים את הכלים המתאימים להשתלבות בשוק העבודה.
"הצבא ממילא לא מעוניין לגייס גברים מעל גיל 22, ודאי לא עם ילדים, משום שהוא צריך לשלם להם הרבה כסף. אלה לא חיילים בני 18 שיכולים לחיות מ־350 שקל בחודש. כך נוצר מצב אבסורדי שהצבא אינו מספיק להכשיר חיילים אלה לתפקידים משמעותיים, ולכן הם לא לוקחים חלק משמעותי בביטחון המדינה, ומנגד שירותם הצבאי עולה למדינה כסף רב. במקביל, הם גם לא מקבלים בתקופת השירות כלים מתאימים להשתלבות בעבודה לאחר הצבא", מסבירים באוצר.
דיון מכריע בראשות נתניהו
פרטי התוכנית עדיין נידונים במשרד האוצר, ודיון אחד בנושא אף נערך בראשות ראש הממשלה. בשבועות הקרובים צפוי להיערך דיון מכריע בראשותו של נתניהו. עמדתו הסופית של נתניהו בנושא טרם ידועה, אולם גורמים באוצר טוענים כי "ראש הממשלה הבין כי נדרשת הכרעה דחופה בנושא משום שאי־השתלבותם של החרדים בשוק העבודה מהווה בעיה כלכלית קיומית על מדינת ישראל. זאת בניגוד לאי־שירותם בצבא, שאינו מהווה בעיה קיומית אלא מוראלית".
בדיונים המקדימים לקחו חלק אנשי אקדמיה, נציגי משרדי החינוך והתמ"ת וכן נציגי המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל. בנוסף, מקדם את הנושא גם סגן שר האוצר איציק כהן, בין היתר כדי לחתור להסכמות בקרב הסיעות החרדיות בכנסת.
השבוע צפוי שר האוצר שטייניץ להיפגש עם פרופ' דן בן־דוד מהאוניברסיטה העברית ומרכז טאוב למדיניות חברתית וכלכלית. לפני כחודשיים פירסם מרכז טאוב דו"ח שעורר תגובות נרחבות. על פי בן־דוד, המצב הנוכחי - שבו שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בקרב חרדים וערבים הם נמוכים ביותר והילדים הלומדים בזרמי חינוך אלה אינם מקבלים השכלה שמקנה "ארגז כלים" להתמודדות בשוק עבודה מודרני - אינו בר־קיימא בעבור מדינת ישראל.
בן דוד ציין בדו"ח כי שיעור הגברים היהודים החרדים הלא־מועסקים גדל מ־21% ב־1979 ללא פחות מ־65% ב־2008. על פי הדו"ח, אם המגמות שאיפיינו את ישראל בעשור האחרון יימשכו, בעוד כ־30 שנה כ־78% מתוך התלמידים בבתי הספר היסודיים במערכת החינוך יהיו חרדים או ערבים. בן־דוד ציין בדו"ח כי "אם שיעורי האי־תעסוקה לא יירדו, נשאלת השאלה אם המיעוט ההולך וקטן, ששולח את ילדיו למערכת הממלכתית והממלכתית־דתית, ימשיך לשאת בנטל המימון ובנטל הביטחוני. במקרה כזה, לא ברור כיצד מדינת ישראל, המעוניינת להישאר בעולם המודרני, תוכל לעשות זאת".