המשקיעים שמחים: משרד התשתיות הגדיל כוחות בועדת תמלוגי הגז
בפגישה שנערכה היום הוחלט למנות את יעקב מימרן לוועדת לבחינת תמלוגי הגז והנפט, וכן את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כמשקיף
מינויו של יעקב מימרן לוועדת לבחינת תמלוגי הגז והנפט התקבל בקורת רוח רבה בקרב גורמים ומשקיעים בענף הקידוחים. הסיבה: מימן מכהן בתפקיד הממונה על ענייני נפט במשרד התשתיות הלאומיות, ואם עד היום היה למשרד התשתיות נציג בודד בוועדה – מנכ"ל המשרד שאול צמח – צרופו של מימרן אמור לחזק את דעתו של משרד התשתיות בכל הקשור לתמלוגים על גז טבעי ונפט.
גם צרופו של המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד אבי ליכט על תקן משקיף התקבל בשביעות רצון. גורמים שמקורבים לנושא שמחו על ההחלטה, והסבירו שנוכחות המשנה ליועמ"ש תפסול אפשרות של החלת מיסוי רטרואקטיבי בשל הבעיות המשפטיות שהמדינה תצטרך להתמודד עמן.
בימיים האחרונים התראיינו בכירים בקבוצת דלקוהביעו תרעומת על כוונת המדינה לשנות את מדיניות המיסוי. הפגישה בלשכת רה"מ התארכה מעל לשעתיים, מה שלא הוסיף שלוות נפש למשקיעים בתחום: מחר (ה') אמורה להתקיים שיחת אנליסטים עם אנשי נובל אנרג'י, שם עשויה לעלות נקודת תוצאות הבדיקות הססמיות של מאגרי הגז הטבעי "לוויתן", זאת כאשר ממעל מרחפת עננה של הגדלת המס שישלמו מפעילות הקידוח למדינה.
אם לא די בכך, דו"ח מטעם חברת PDC שהוכן עבור רשות הגז בישראל, בחן את העלויות ומשך הפקת הגז. בדו"ח הובאו בחשבון חמישה תסריטים, כשהקיצוני בהם, קידוח בלב ים ופיצול נקודת הקליטה, אמור לעלות לשותפות 4.02 מיליארד דולר, לעומת עלות של 2.8 מיליארד דולר שדווחה על ידיהן.
החברות השותפות מיהרו להוציא הודעות לבורסה עם הבהרות בנושא זה, אולם העננה של התמלוגים, כמו גם המאבק על מיקום נקודת הקליטה של מאגרי הגז בסמוך לחוף דור, ממשיכים להדיר שינה מבעלי זיכיונות הקידוח ומציבור המשקיעים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", מחקר של פירמת הייעוץ הכלכלי גיזה־זינגר־אבן קובע שינויים במדיניות מיסוי הגז יבריחו את המשקיעים.
בודקים את התמלוגים
היום (ד') קיים ראש הממשלה נתניהו פגישה בלשכתו שעסקה בכוונת לבחון את תמלוגי המדינה מקידוחי גז ונפט. הפגישה נולדה בעקבות לחץ ציבורי ופוליטי שמפעילות החברות שפועלות בתחום, זאת לאור החלטתו של שטייניץ מלפני חודש וחצי להקים וועדה שתבחן את סוגיות המיסוי, תמלוגים ואגרות בתחום האנרגיה.
בהודעת משרד האוצר מאפריל נקבע שהוועדה תבחן את מערכת המיסוי ותקבע "אם מערכת זו, שגובשה בשנת 1952, מתאימה גם למאה ה-21".
כפי שפורסם ב"כלכליסט", חלק מאנשי הוועדה כבר העלו רעיונות שונים בתחום, דוגמת הגדלת תמלוגי המדינה מ-12.5% ל-24% כמו גם החלת מס חברות דיפרנציאלי, כדי שחברות שפועלות בתחום האנרגיה ישלמו יותר מס מחברות אחרות.
הפגישה היום התקיימה בנוכחות שר האוצר יובל שטייניץ ושר התשתיות הלאומיות דר' עוזי לנדאו, שניסו כל אחד מכיוונו להוציא הצהרה מנתניהו על המדיניות שלו בנושא זה: בעוד שלנדאו שולל אפשרות של הגדלת התמלוגים באופן קטגורי מפחד של הברחת משקיעים, שטייניץ מסרב להעניק הבטחות עתידיות ורק מסכים לעת עתה שלא להחיל מס רטרואקטיבי.
שטייניץ אף הגדיל לעשות וביום שישי האחרון טען שהגילויים האחרונים אינם נחלתם הפרטית של מפעילי קידוח תמר, בניהן חברות נובל אנרג'י או ודלק קידוחים של יצחק תשובה, וחידד ש"מאגרי הגז שייכים גם לאזרחי ישראל". יצוין שאחת המחלוקות העיקריות היא על מי יחולו תקנות המס החדשות: משרד האוצר רוצה להחיל אותם על זיכיונות עתידיים ואילו משרד התשתיות על תגליות עתידיות.