שידורי המהפכה
ההכרזה על יציאתה לדרך של גוגל TV היא המהפכה הדרמטית ביותר בשידורי הטלוויזיה מאז המעבר לצבע. עכשיו נסביר למה
1. הגביע הקדוש החדש
גוגל פותחת את מאבק השליטה על 4 מיליארד מכשירי טלוויזיה
גוגל הכריזה בשבוע שעבר על "גוגל TV", מערכת הפעלה חדשה המיועדת לטלוויזיות. ענקית האינטרנט הצליחה בהחלט להפתיע: היא לא הראשונה שמנסה לשלוח זרוע חמדנית למדיום הוותיק והנפוץ, וככל הנראה עדיין המשפיע ביותר בעולם, אבל היא הראשונה שלוקחת על עצמה את המשימה במטרה מובהקת להשתלט על השוק כולו, שמוערך לכל הפחות ב־26 מיליארד דולר בשנה.
וגוגל עושה את זה בדרך שלה, אותה דרך שכבר מתחילה להוכיח את עצמה בשוק הסלולרי: היא מציעה מערכת הפעלה בחינם, בקוד פתוח, לכל יצרן חומרה שירצה בכך. ויש מי שכבר קפץ על העגלה. סוני, אחת מיצרניות הטלוויזיה הגדולות בעולם, תהיה הראשונה שתצרף לכל טלוויזיה חדשה שלה את המערכת של גוגל TV בילט אין.
נוסף על כך יימכרו ממירים של גוגל המיועדים לטלוויזיות של חברות אחרות באמצעות ענקית האלקטרוניקה בסט ביי. "למהלך של גוגל יש משמעות היסטורית. זו תחילו של עידן חדש, גם אם גוגל לא תהיה בסוף החברה שתוביל אותו", אומר בראיון ל"מוסף כלכליסט" רוברט סקובל, אחד הבלוגרים הטכנולוגים המובילים בעולם.
גוגל. עושה ריסטרט לטלוויזיה צילום: אי פי אי
הוא משמעותי בעיקר בגלל הרעיונות שהוא מביא איתו לטלוויזיה הישנה והמוכרת: מערכת הפעלה אחת לכל הטלוויזיות בעולם, חיבור שקוף וטבעי לאינטרנט מהמסך בסלון ושימוש בטלוויזיה ככלי תקשורת דו־כיווני - שבו ניתן לתקשר עם חברים באמצעות דיבור ישיר (מסנג'ר), המלצות (לייק) ושיתוף (Share) סביב תוכניות טלוויזיה ועליהם.
כמו כן, גוגל TV דוחפת למרכז הבמה את השלב האבולוציוני הבא, המשוכלל יותר, של מקליטים חכמים כמו Tivo, שיקטינו למינימום את הצפייה הליניארית לטובת תוכנית צפייה אישית שלומדת אותך.
ועוד רעיון אחד יהפוך לסטנדרט, קונספט שאיכשהו מעולם לא נוסה ברצינות בטלוויזיה - תפעולה באמצעות חיפוש מילולי במקום זפזופ אקראי.
אבל לא רק הרעיונות ישנו את התעשייה. האפקט הנלווה לכניסה של חברה כמו גוגל לתחום שאף חברת טכנולוגיה לא נגעה בו מעולם ברצינות, בעצמו יש בו כדי להשפיע על השוק כולו. ההכרזה של גוגל היא אזעקת חירום מחרישת אוזניים לחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם - ובעיקר לאפל, שמבינה היטב את המשמעות של שליטה באמצעי מדיה, ולמיקרוסופט, שעלולה לשלם ביוקר על פספוס נוסף.
אם עד כה כולן ערכו ניסויים קטנים בתחום, זוהי הקריאה הגדולה למלחמת העולם בתחום. היא מתחילה ממש עכשיו, והשפעתה תגיע, כבר בזמן הקרוב, גם לגופי תוכן, פרסום ומדיה, ליצרניות טלוויזיה, וכמובן להמוני סטארט־אפים, שיקבלו לראשונה גישה לסלון של מיליארדי בתי אב.
מה הסיכוי של גוגל להיות זו שתשלוט בשוק? קשה להעריך. סקובל סבור שהצלחתה של גוגל טמונה במהירות השקת המוצר שלה ובשיתוף עם כמה שיותר יצרניות מוכרות. גוגל בינתיים בכיוון הנכון. "זה עסק פשוט מאוד", הוא אומר, "הרבה אנשים יקנו טלוויזיות HD השנה, ואין באמת הבדל בין כל הטלוויזיות האלה. אז אם על אחת רשום 'גוגל TV', האם יש יותר סיכוי או פחות סיכוי שתקנה אותה, במיוחד אם יש לה אותו מחיר כמו לאחרות? לדעתי אתה תקנה את זו עם גוגל TV".
עומר כביר
2. הכוח נמצא במערכת ההפעלה
מיקרוסופט, אפל או גוגל: מי שישלוט במערכת יהיה ספק השידורים הגדול בעולם
מערכות הפעלה נמצאות כמעט בכל מכשיר מתקדם בשוק: מחשבים, טאבלטים, סמארטפונים, קונסולות משחקים. רק במקום אחד בבית היה לנו שקט מהן - בטלוויזיה. גוגל TV נולדה כדי לשנות את המצב הזה. אבל האם הוא בכלל צריך להשתנות?
"השלב הזה הוא פשוט בלתי נמנע", אומר סקובל. "כשגדלתי, היו לנו רק חמישה ערוצים. עכשיו יש לנו 500, וזה רק נהפך לקשה יותר למצוא תוכניות מעניינות. בעוד שבאינטרנט רובנו מוצאים תוכן מעניין במהירות וביעילות, בטלוויזיה - אחד מאמצעי הבידור המרכזיים בבית - רובנו מדפדפים באקראיות במבחר המוגבל שעליו אנחנו משלמים המון כסף. במקרה הטוב, עם מקליטים כמו Tivo, חלקנו מסוגלים לשלוט מעט בתוכן שאנחנו צורכים. אבל כשאנחנו רוצים לראות בטלוויזיה סרטונים ביוטיוב או אלבומי תמונות, או סדרות וסרטים שהורדנו למחשב, נדרשת פירוטכניקה טכנולוגית מסובכת כדי לגרום לזה לעבוד. כדי שכל אלה יהיו אפשריים, צריך גישה חדשה לטלוויזיה, וזה אומר, בהכרח, גם מערכת הפעלה שתדע לעשות את הכל".
אריק שמידט, מנכ"ל גוגל, בהשקת גוגל TV צילום: רויטרס
מי תעשה את מערכת ההפעלה הזאת? מיקרוסופט, שאחראית למערכת ההפעלה הנפוצה ביותר למחשבים ולכאורה המועמדת הטבעית לרשת גם את הטלוויזיה, כרגע אפילו לא בכיוון. מיקרוסופט פעילה בתחום באמצעות תוכנה בשם מדיה סנטר, המאפשרת לצפות בטלוויזיה בתכנים השמורים במחשב ובאינטרנט "סגור" המוגבל לאתרים ספורים. מדובר, בעצם, בפתרון טכני: את התכנים המשתמשים מתבקשים להוריד בעצמם למחשב האישי, והמדיה סנטר רק תעזור להעביר אותם בשלום למסך בסלון. "אנשים רוצים לראות תוכנית ב־HD, רוצים להוסיף תרגום לסרטים, וקשה מאוד לעשות את זה בסביבה סגורה שנמצאת בתוך הטלוויזיה", אומר ליאור צורף, סמנכ"ל שיווק חטיבת האונליין במיקרוסופט ישראל. "הרבה יותר קל לעשות את זה על מחשב אישי. המדיה סנטר מבוססת על תכנים שנמצאים במחשב האישי, מתוך הנחה שרבים מהם מגיעים מהרשת".
רוברט סקובל, שעבד בעבר בתפקיד בכיר במטה מיקרוסופט, חושב שזה בדיוק סוג החשיבה שיגרום לחברה לפספס גם את השוק העצום הזה. "מיקרוסופט נמצאת בעמדה הלא נכונה להתחרות בעולם החדש הזה. יש לה גישה ממוקדת מדיה, שאינה מעניינת כמו גישה ממוקדת רשת. לי במחשב, למשל, אין הרבה סרטים ואין הרבה מוזיקה. אני לא אוהב את ההתעסקות בלמצוא ולהוריד את התכנים האלה. אבל, מצד שני, אני מקשיב לשירים באמצעות רדיו מקוון כמו פנדורה וצופה בסרטים בשירותי VOD כמו נטפליקס. שם העתיד".
אפל, ששווי השוק שלה מתקרב בצעדי ענק לזה של מיקרוסופט, היא שחקנית בתחום הטלוויזיה כבר מ־2007, אז השיקה את "אפל TV", ממיר מיוחד שמאפשר להזרים תכנים לטלוויזיה ולרכוש סדרות וסרטים מחנות המדיה אייטיונז. על אף הממשק הנאה ומבחר התכנים העצום שיש לאפל (הודות להסכמים עם כל יצרני התוכן הבולטים בארצות הברית), המכשיר לא זכה עד כה להצלחה גדולה. יש לכך לא מעט סיבות: החל במחירו היקר (230 דולר) וכלה בעובדה שהוא "גן סגור", המוגבל לתכנים מבחוץ.
לשוק המנומנם והמוגבל הזה גוגל נכנסת בסערה, כשהיא משלימה לכאורה את כל מה שחסר לאחרים: היא תגיע בילט אין בחלק מהטלוויזיות, מאפשרת גישה חופשית לאינטרנט אך ככל הנראה גם חנות ייעודית לרכישת תכנים בתשלום, ומציעה גישה פתוחה יותר ליצרני חומרה ותוכן, כדי לעודד אותם לפתח לה ועבורה.
יש סיבה לכך שגוגל רוצה להיות שם: מערכת ההפעלה היא לב הדור הבא של הטלוויזיות.
מי שישלוט בו ישלוט, למעשה, במסך הנצפה ביותר בבית. על פי נתוני חברת המדידה נילסן לשנת 2009, האמריקאי הממוצע מבלה 5.1 שעות ביום בבהייה בטלוויזיה, ונכון להיום, רוב הוצאות המפרסמים מופנות לטלוויזיה. השילוב של פרסומות טלוויזיה בפלטפורמה חכמה יאפשר גם להציג פרסומות מתוחכמות יותר, מפולחות וכאלה המניעות לפעולה מיידית. המשמעות היא לא רק רווח גדול יותר למפרסמים, אלא גם הכנסות גדולות יותר לגוף שישלוט בפרסומות המוצגות.
גוגל כבר מכירה את התחום הזה מקרוב, שכן חלק הארי של רווחיה מגיע מהצגת פרסומות ממוקדות. אבל גם אפל מבצעת מהלכים בתחום זה, ובקיץ היא עתידה להשיק את פלטפורמת הפרסום לאייפון, iAd. פלטפורמה זו תומכת בהצגת פרסומות אינטראקטיביות ועשירות בתוכן - בדיוק סוג הפרסומות שמתאים לפלטפורמה טלוויזיונית.
שליטה במערכת ההפעלה היא יתרון עצום בנושא נוסף: מכירת מדיה. אפל מיישמת את המודל הזה עם אפל TV זה תקופה ארוכה: לקוחותיה יכולים לרכוש תוכן כמו שירים, סדרות או סרטים באמצעות חנות המדיה אייטיונז ולצפות בהם באמצעות האייפוד, האייפד וכמובן הטלוויזיה - באמצעות אפל TV. גוגל אמנם לא הכריזה רשמית על כוונתה למכור תכנים לצופי גוגל TV, אבל העובדה שהחברה עתידה להתחיל בקרוב למכור שירים למשתמשי אנדרואיד ולהשכיר סרטים וסדרות באמצעות יוטיוב היא רמז מספק לכך שבדיוק לשם היא חותרת.
עומר כביר
3. לא צריך יותר מערוץ אחד
מנועי ההמלצה יהפכו את הטלוויזיה לחברתית, פשוטה ומדויקת מאי פעם
זה היה רק עניין של זמן עד שמנועי ההמלצה, הפעילים במיוחד בתחום המוזיקה או השופינג, ימצאו את דרכם אל תוך קופסת הטלוויזיה. לאחר ההצלחה של פנדורה, נטפליקס ואוקיי־קיופיד, גם חברות הטלוויזיה גילו את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות שמסייעות לצופים להתמודד עם מאות הערוצים ואלפי התוכניות המוצעים להם. רק בחודשיים האחרונים זכו שתי חברות ישראליות הפעילות בתחום ההמלצה לשיתופי פעולה עם ענקיות טכנולוגיה.
אורקה מרעננה, שנרכשה בידי פראנס טלקום, תאפשר בקרוב ללקוחות החברה לקבל המלצות תוכן מותאמות אישית ישירות ל־VOD שלהם, וחברת ג'יני הישראלית, שפיתחה מנוע המלצות לתוכניות וסרטים, היא שותפה עסקית של גוגל TV, וזו שתמליץ למשתמשי המערכת על תוכניות וסרטים על פי טעמם הנלמד.
מסכי טלוויזיה. גוגל תשנה את התמונה צילום: בלומברג
חברה נוספת, BeeTV, ישראלית גם היא, הלכה לכיוון מעט שונה, ופיתחה מעין 'ערוץ המלצות', מעין דף בית על גבי הטלוויזיה המכיל המלצות ופרומואים רלבנטיים לצופה. "מנועי ההמלצה פותרים את הבעיה שיוצר עושר התכנים והערוצים", אומר יניב סולניק, מייסד החברה. "בסופו של דבר כולנו מזפזפים בין חמישה ערוצים, הצופים לא נהנים מעושר התוכניות שמוצעות להם, וגם חברות הכבלים מפסידות מכך שהצופה לא נחשף לתוכניות שאולי היה צופה בהן".
"עולם הטלוויזיה הרב־ערוצית חיכה למנועי ההמלצה האלה שנים", אומר ד"ר יהודה קורן, מומחה עולמי לתחום ההמלצות ממרכז הפיתוח של יאהו בחיפה. קורן חוזה מהפכה שבסופה נצרוך טלוויזיה אחרת לגמרי. במקום להדליק אותה על ערוץ אקראי, היא תיפתח עם סוג של "עמוד בית", שימליץ על תוכניות שונות שמשודרות עכשיו ותואמות את פרופיל העניין שלנו, וגם על תוכניות עתידיות שעשויות להיות רלבנטיות עבורנו. "צריך לזכור שההרגלים בעולם הטלוויזיה הרבה יותר משמעותיים ממקומות אחרים", הוא אומר בשיחה עם "מוסף כלכליסט". "אנשים רגילים לצפות בטלוויזיה בשעות מסוימות, בערוצים מסוימים. אלה אילוצים שמצמצמים את מרחב הבחירה של המנוע, ולכן אפילו קל יותר במקרה הזה לבצע המלצות".
מנוע ההמלצה של ג'יני, שפותח באמצעות צוות של מתמטיקאים, אנשי קולנוע ופסיכולוגים, הגדיר 2,200 תכונות שונות המגדירות תוכן, המחולקות ל־20 קטגוריות כגון עלילה, מקום וסוג ההומור. לאחר מכן המנוע של ג'יני עובר בין עשרות אתרי המלצה, כגון Rotten Tomatoes ו־IMDB, ומתייג באופן אוטומטי את הסרטים לפי כ־40 תכונות שונות. כך לדוגמה הסרט "מיס סאנשיין הקטנה" מתויג כסרט "הומוריסטי", עם "מצב רוח טוב", המכיל אלמנטים של "מירוץ נגד הזמן" ו"משפחה לא מתפקדת". את היכולות הללו, יחד עם יכולות הלומדות את טעמו של הצופה, ניתן יהיה להלביש על מנוע החיפוש של גוגל בטלוויזיה.
הצופה שיפתח את מקלט הטלוויזיה לאחר יום עבודה עמוס יוכל להיכנס לאתר ג'יני דרך מערכת ההפעלה של אנדרואיד, ולהתחבר לדף האישי שלו. האתר של ג'יני יציע לצופה על בסיס היכרותו עמו מגוון נושאים לצפייה, המבוססים על ניתוח ה"אישיות הקולנועית" שלו. לדוגמה, המנוע יציע לצופה לצפות בסדרת דרמה על מערבונים, או סרט על גנגסטרים. משם והלאה יצטרך הצופה להגדיר תכונות מדויקות יותר הקשורות לעניין הרגעי שלו, כגון "הומור מטורף", עד למציאת הסרט או הסדרה המבוקשת. לאחר מכן יתבקש הצופה לבחור מאיזה מקור תוכן היה מעדיף לצפות בסרט על גבי הטלוויזיה: האם ממאגר ה־VOD של ספק הטלוויזיה, או שמא מאתר נטפליקס או אמזון.
מנכ"ל סוני, הווארד סטרינגר. החברה תצרף לכל טלוויזיה חדשה שלה את המערכת של גוגל TV בילט אין צילום: אי פי אי
מנוע ההמלצה של BeeTV כולל גם התייחסות לזמנים השונים שבהם נצפה, ומתייחס לעובדה שאנשים מדרגים באופן שונה בזמנים שונים. גם ההמלצה מתחשבת בשעות היממה ותמליץ (או לא תמליץ), למשל, על סרט אימה בשעות הלילה. המנוע של BeeTV שואל גם אלגוריתם מ־Google News שמחזק קשרים בין שני סרטים שנצפו יחד (למשל, צפייה ב"כלבי אשמורת" וב"ספרות זולה" יחוברו יחד לאו דווקא כי נעשו על ידי אותו הבמאי), וכן מביא בחשבון את ההתנהגות של המשתמש לאורך זמן: באילו סרטים צפה, מתי זפזפ, מה בחר להקליט.
"זה מפתיע אולי לשמוע, אבל אנשים מתגעגעים לעידן של ערוץ אחד", אומר סולניק. "כשאנשים חוזרים הביתה לראות טלוויזיה, הם רוצים טלוויזיה שתסדר להם את החיים, שמישהו יחליט בשבילם. אני וורקוהוליק בעבודה, אבל כשאני חוזר הביתה לא אעבור על מדריך הטלוויזיה כדי לבחור את התוכנית שהכי מתאימה לי ברגע זה. כוחו של מנוע המלצה הוא שבתוך שלוש לחיצות לכל היותר אתה מסוגל להגיע בדיוק לסרט שרצית לראות".
אסף גלעד
4. מגנט יצירתיות בהיי דפינישן
האפליקציות לאייפון היו משחק ילדים
את הדברים הכי טובים שאפשר למצוא באייפון ובאייפד לא עשו בכלל באפל. גם במכשירי אנדרואיד - האפליקציות השימושיות, המלהיבות באמת, הן כמעט תמיד עבודה של מתכנתים חיצוניים, שבחרו בפלטפורמה הסלולרית של אפל או גוגל כדי להגשים בהן את הפנטזיות שלהם. הודות להם, אפשר למצוא במכשירי אפל וגוגל תוכנות תרגום, לומדות לשינון שפות, מבחר ענק של משחקים ועוד. מבחר האפליקציות האדיר הזה, שהופך את המכשירים הללו להרבה יותר מעוד טלפונים, הוא תולדה של אסטרטגיה מבריקה של סטיב ג'ובס, שהועתקה בשלמותה לאנדרואיד של גוגל: קוד פתוח ונגיש שמאפשר לכל מתכנת לפתח עבור מכשירי אייפון ואנדרואיד, ובמקביל מנגנון חיוב כספים יעיל שמאפשר לאותם מתכנתים להתפרנס מפרי עמלם. את שוק האפליקציות השוקק הזה, שמפרנס אלפי מתכנתים ומבדר מיליוני משתמשים, גוגל תעתיק לטלוויזיה.
דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם מדליקים את הטלוויזיה, ומתלבטים אם לצפות בתוכנית בכבלים, ערוץ 10 או ערוץ 1. לחיצה אחת בשלט תגלה לכם כי רוב חבריכם בפייסבוק ובטוויטר צופים עכשיו באירוויזיון, ומנהלים סביבו דיון ער. מצד שני, תגלו שהבוס שלכם דווקא צופה בכבלים בפרק הסיום של "אבודים". אחרי התלבטות קצרה, תחליטו כי צפייה ב"אבודים" תספק לכם הזדמנות מצוינת לפתוח עם הבוס בסמול טוק קליל למחרת במשרד. קיבלתם את התשובה שרציתם - בלי לזפזפ כלל בין הערוצים, או לקרוא את תקצירי התוכניות בממירים הדיגיטליים.
זו רק דוגמה קטנה אחת לדרך שבה יכולות גוגל TV והמערכות שיבואו בעקבותיה להשפיע על הרגלי הצפייה שלנו בטלוויזיה, אם באמצעות אפליקציות אנדרואיד שניתן יהיה "להלביש" על השידורים הקיימים, ואם באמצעות אופן חיפוש התוכן, ששובר את מבנה הערוצים שאליו התרגלנו במשך השנים.
"גוגל עושה מה שחברות רבות ניסו לעשות לפניה, אבל היו חסרים להן שני דברים שלגוגל יש", אומר ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה למשפט וטכנולוגיה ויועץ לחברות סטארט־אפ. "דבר אחד הוא שליטה בזרם המידע עצמו. כלומר, בעבר יכולת לחבר את הטלוויזיה לאינטרנט, אבל היית מקבל שידור באיכות לא טובה ותמונה מפוקסלת. גוגל הקימה מערך מבוזר להפצת תוכן, כדי להבטיח צריכת תוכן באיכות שידור גבוהה. הדבר המדהים השני הוא האפשרות להלביש אפליקציות על גבי השידורים הקיימים".
וזו אחת הבשורות הגדולות שהביאה גוגל TV: היכולת להריץ אפליקציות אנדרואיד, מערכת ההפעלה הסלולרית שלה, על גבי הטלוויזיה. מדובר הן באפליקציות הקיימות (כאלה שאינן ייחודיות לסלולר), והן באפליקציות ייעודיות לטלוויזיה שיפתחו מפתחים חיצוניים. גוגל כבר הזמינה אותם לחשוב על אפליקציות לטלוויזיה, והפלטפורמה עתידה להיפתח ב־2011. אגב, את האפליקציות ניתן יהיה להפעיל באמצעות שלטים מיוחדים ובאמצעות כל סלולרי עם אנדרואיד.
"אני מניח שמהרגע הראשון יהיו בגוגל TV אפליקציות סטנדרטיות כמו מזג האוויר, שופינג, רדיו, וגם אפליקציות ייעודיות שיעשירו את הטלוויזיה משמעותית", אומר יוסי גליק, מנכ"ל ג'יני, שמפתחת כלי חיפוש סמנטיים והוגדרה על ידי גוגל כשותפה אסטרטגית ביוזמת גוגל TV. "אנחנו מפתחים אפליקציה שהיא מדריך צפייה מותאם אישית שמרכז את כל התכנים - משידורי הטלוויזיה ומהרשת. מפתחים אחרים יוכלו לבנות אפליקציות של ערוצים מאוד נישתיים, למשל אפליקציה שמאנדקסת את כל הפרקים והסרטונים של החבובות מהרשת והטלוויזיה. השמים הם הגבול".
"אנחנו צפויים לראות אפליקציות חברתיות רבות כגון צ'טים, אינטראקציה שתתנהל בין הגולשים כשהתוכן הוא ברקע ומשמש נושא משותף לשוחח עליו", צופה קוזלובסקי. "זאת נוסף על עניין השיתוף. נשתף חברים בתכנים טלוויזיוניים שאהבנו - אפיזודות, המלצות, ביקורות. מה שיקרה זה שבדומה לאתרי מוזיקה כמו Last.FM או פנדורה, שבהם אנשים יכולים ליצור רשימות השמעה (פלייליסטס), כך אנשים יתחילו ליצור רשימות של סדרות וסרטים. נוכל לבחור באיזה תוכן לצפות על סמך המלצות של חברים ואנשים שאנחנו סומכים על דעתם, ופשוט נזפזפ בין תכנים שחברים שלנו אהבו".
אמיר אילת, סמנכ"ל תחום מפעילי טלוויזיה בתשלום בסטארט־אפ הישראלי Tvinci, המפתח פלטפורמה לניהול תוכן וידיאו, מאמין גם הוא שהאפליקציות החמות ביותר יהיו סביב הנושא החברתי. "באמצעות השלט שלי אני אוכל בלחיצה אחת לפרסם במה אני צופה, ולעיין מיד במה החברים שלי צופים. כלומר, לא רק מה אני עושה עכשיו, אלא מה כל הרשת החברתית שלי עושה", הוא אומר.
בהדגמות של גוגל כבר הודגם סוג אחד של אפליקציות: בזמן צפייה במשחק כדורסל, למשל, ניתן להקפיץ חלון מיוחד שמאפשר לראות תוצאות ספציפיות של שחקן במשחקים האחרונים שלו, או את הערך עליו בוויקיפדיה. במהלך סדרת טלוויזיה אפשר לפתוח דפדפן ולחפש מידע על מקום או מותג שמוזכר בה, כשחלון הסדרה מוקטן.
מעיין כהן
מעיין כהן היא עורכת הבלוג 140, מבית קו מנחה | |||
| באמצעות יוטיוב גוגל מנסה להגיע ישירות ליצרני התוכן | |||
5. עולם אחד, טלוויזיה אחת
מיצרני התוכן ישירות לצופים בעולם
הצלחתם של שירותים כמו גוגל TV, מודים כולם בתעשייה, היא בסופו של דבר עניין של תוכן. אם גוגל תישאר בסופו של דבר עם טכנולוגיה יעילה שיודעת להקליט תוכניות, לחפש בלוח השידורים ולגלוש באינטרנט, לא תתרחש שום מהפכה משמעותית ומתחריה יזנבו בה כבר בשנה הראשונה. מה שייתן לה יתרון תחרותי משמעותי הם רק הסכמי תוכן רחבים עם גופי תוכן גדולים. "וזה בדיוק מה שאין לגוגל, או לפחות זה מה שהיא לא חשפה בכנס השנתי שלה", אומר עפר לאור, מאתר hometheater.com. "בלי הסכמים, גוגל יכולה להציע במכשיר שלה רק תוכן גולשים מיוטיוב ואת התכנים הרגילים של ספק השירותים שעליו היא מתלבשת. וזה לא מספיק בשביל לייצר אלטרנטיבה לכלום. הבעיה היא שהסכמים עם חברות תוכן זה עניין לא פשוט. תעשיית הטלוויזיה מאובנת ומסובכת בגלל הסכמי הפצה מקומיים שנמשכים כבר עשרות שנים. זה לא סבך שאפשר לפתור ברגע, ולהערכתי ללא איום גדול על האולפנים אני גם לא רואה סיבה שייתנו לגוגל להשתלט על הרווחים שלהם מפרסומות. הדרך היחידה שבה זה יכול לעבוד היא אם גוגל תייצר תוכן או אם היא תמצא דרך מבריקה שבה יצרני התוכן יעשו הרבה יותר כסף על התכנים שהם מייצרים ממילא, ישירות מהצרכן הסופי".
לאחרונה הודיעה גוגל כי בכוונתה לאפשר לאנשים פרטיים ולחברות למכור ולהשכיר סרטים ותוכניות טלוויזיה באמצעות יוטיוב. ייתכן שבכך היא מנסה לעקוף את חברות ההפצה הגדולות ולהגיע ישירות ליצרני התוכן. לדוגמה, במקום שחברת ההפקה של "אבודים" תמכור את זכויות השידור לחברת הפצה גדולה ומשם לספקיות הטלוויזיה המקומית, היא תוכל למכור את פרקי הסדרה ישירות לצרכנים באמצעות גוגל TV - ולחסוך את כל המתווכים היקרים בדרך. לאורך זמן, אם תצליח לשכנע יצרני תוכן בכדאיות השיטה, הטלוויזיה שלנו תהפוך לגלובלית הרבה יותר: פרק חדש של סדרה אמריקאית חדשה ולא מוכרת יוכל לעלות במקביל בגוגל TV בכל העולם, ולמצוא את הקהל שלה בלי טובות של רשתות השידור הגדולות.
רמז לקונספט הזה אפשר למצוא בכלי מעניין שהציגה גוגל בכנס השנתי שלה. מדובר בתוכנת תרגום המסוגלת לסנכרן באופן אוטומטי את הכתוביות בסרט מכל שפה לכמעט כל שפה. במקרה שאין כתוביות, התוכנה מסוגלת לתרגם את פס הקול בזמן אמת ולהפוך אותו לכתוביות בכל שפה. באמצעות יכולות כאלה, ניסו לרמוז בגוגל, לא נצטרך בעתיד חברות כבלים ולוויין כדי לצפות ב"אבודים" או "עקרות בית נואשות" - נוכל לצפות בהם ביחד עם שאר העולם, ואפילו בשפתנו.
אורן הוברמן וגל מור
6. פרסום שקורא את הצופה
וזה אומר אפס תקציבים לפריים טיים
אם יש דבר אחד שהחיבור בין הטלוויזיה לאינטרנט מסמן באופן מובהק, זהו הדבר: מותה של מדורת השבט הטלוויזיונית מעולם לא היה מוחשי וקרוב יותר. המציאות הזאת, בשילוב אפשרויות פילוח קהלי היעד שמכניס האינטרנט לתמונה, לצד נתוני החיפוש של גוגל, צפויים ליצור מציאות פרסומית חדשה לגמרי ממה שהכרנו עד היום.
שליטה בשוק הפרסום שווה, נכון להיום, הרבה יותר משליטה בשוק הפרסום המקוון: על פי נתוני חברת רכש המדיה זניט אופטימדיה, ההוצאה העולמית לפרסום בטלוויזיה ב־2009 עמדה על 173 מיליארד דולר - 38% מסך הפרסום בכלל אמצעי המדיה. רק לשם השוואה, ההוצאה על פרסום באינטרנט היא בערך שליש מזה - 56.7 מיליארד דולר, כ־12.6% מסך הפרסום.
ינון לנדנברג, מנכ"ל משרד הפרסום אידיאולוג'יק. "הפרסומות יצטרכו להיות מאד ממוקדות" צילום: בועז אופנהיים
"ביום שמערכת כמו זו של גוגל תגיע למיינסטרים, הדבר הראשון שייפגע יהיה הפריים טיים הטלוויזיוני", אומר ינון לנדנברג, יו"ר משרד האינטראקטיב אידיאולוג'יק. "אותו מספר אנשים יכול לראות 'חטופים', אבל לא באותה שעה".
"לכן, מבחינת יצרני התוכן יהיה שינוי תפיסה: לא נכנסים יותר לערוץ 2, אלא בוחרים מה רוצים לראות ולא משנה מאיפה זה מגיע. זה ישבור את המודל של הערוצים המוכרים". "כמו באינטרנט, הפרסומות יצטרכו להיות מאוד ממוקדות", מוסיף לנדנברג, "וה־ROI (החזר על השקעה) יהיה גבוה. יהיה פילוח - גוגל יידעו שאני גבר בטווח גילאים מסוים שגר בתל אביב, ויתאימו לי את הפרסומות הרלבנטיות לי. מבחינת משרדי הפרסום, שהיו רגילים לעשות סרט וידיאו אחד, זה אומר שהם יצטרכו לעבוד קשה ולספק סרטי וידיאו רבים שיהיו ממוקדים קהל מטרה. לגבי גוגל, יש לה כמה יתרונות משל עצמה, כמו החיפוש. בבוקר תחפשי מכונית בגוגל, ובערב תקבלי בטלוויזיה פרסומת למאזדה". במצגות של גוגל מודגם שלב מתקדם אפילו יותר: מכונית שמופיעה בפרסומת, או בתוכנית עצמה, נהפכת במעבר עכבר ללינק. לחיצה עליו פותחת חלון אינטרנט קטן עם מידע נוסף על הרכב.
גם עודד נפחי, מנהל לקוחות בהירו מדיה, שפיתחה מערכת להתאמת פרסומות המשודרות בווידיאו לקהל יעד מפולח, סבור כי עצם חיבור הטלוויזיה לאינטרנט, עם או בלי קשר לגוגל TV, ישנה את השוק כולו. "כבר בשנה הקרובה 40% מהטלוויזיות בשוק יהיו בעלות חיבור לאינטרנט. החיבור הזה הוא מהפכני: עד היום לא היה מקום שאיחד לי את כל פלטפורמות צריכת התוכן שלי. כשאני רוצה לראות פרק של 'האוס', לא אכפת לי מאיפה הוא מגיע - אם זה מהמחשב שלי, מהאינטרנט או מהטלוויזיה. זה יגרום לכך שהדומיננטיות של ערוצי הטלוויזיה הליניאריים תרד כמדיום פרסומי. גוגל TV תגרום לכך שלא יהיה הבדל בין צפייה בתוכן מהטלוויזיה לתוכן מהאינטרנט, וזה יגרום להסטת תקציבים. פתאום יהיה קל לצרוך מדיות אחרות, ושם הפרסום יותר אפקטיבי כי יש אפשרות לכוון לקהל הרלבנטי".
בקרב גופי הטלוויזיה בישראל לא כולם נלהבים למשמע התחזיות. "גוגל עומדת לעשות לערוצי הברודקאסט את מה שהיא עשתה לפורטלים, כלומר לחתוך להם את צינור החמצן לצופים", אומר בכיר בתעשיית הטלוויזיה שביקש להישאר בעילום שם. "במקום לזפזפ בין הערוצים, הצופים יחפשו את התוכן באמצעות גוגל. זה בדיוק מה שקרה לפורטלים כמו יאהו. עד שגוגל נכנסה לתמונה, החלוקה היתה ברורה: יאהו משקיעה בתוכן, ומרוויחה מהכנסות הפרסום. אבל אז באה גוגל ואמרה: 'תנו לי את התוכן שלכם, ונתחלק בהכנסות'. זה מה שהיא עומדת לעשות עכשיו גם עם הטלוויזיה".
לדברי הבכיר, "בסופו של דבר, התהליך הזה יגרום לגופי הטלוויזיה לייצר תוכן פחות טוב, כי לא יהיה מי שישקיע מיליונים בפרק של 'חוק וסדר'. אנחנו כבר יודעים היום שפרסומות לא יכולות לכסות עלות של סדרה. המהלך של גוגל עלול למוטט את תעשיית הטלוויזיה, ולהפוך אותנו לצרכנים של הזבל שנמצא ביוטיוב".
נפחי לחלוטין לא מסכים עם התיאוריה: "בארצות הברית שיעור הרווח של יצרני התוכן גבוה יותר באינטרנט מאשר בטלוויזיה, ולכן לגופים אלה לא אמור להיות אכפת איפה הצופה צורך את התוכן שלהם. אולי אפילו עדיף להם שהוא יצרוך אותו באינטרנט".
לדברי נפחי, "גופי הטלוויזיה גם ככה מרוויחים על הצופה יותר ב־VOD. בארצות הברית בגדול מרוויחים חצי דולר לצופה לשעה, וב־VOD זה עומד על דולר. פרסום באינטרנט נע איפשהו באמצע. אבל לאינטרנט יש גם יתרון נוסף — אני יכול לצרוך את כל התוכן הנלווה שדוחפים לי שם. אם צפיתי למשל בפרק של 'עספור' באינטרנט, צפיתי אחר כך גם במאחורי הקלעים ובראיון עם הבמאי. זה אומר יותר זמן ויותר כסף. חברות הטלוויזיה בעולם מתייחסות לעצמן היום כאל חברות ייצור תוכן, ואתה תצפה בו איפה שאתה רוצה".
מעיין כהן
