הקרב על לאומי: "מי שלא לוקח סיכונים משלם בתשואה נמוכה"
אהוד שפירא, לשעבר מנהל החטיבה העסקית בלאומי וכיום יו"ר הפניקס, נהנה ממוניטין של איש אשראי מעולה. עם זאת, מבקריו מספרים על מנהל לא כריזמטי שניהל מערכת יחסים בעייתית עם מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור ועם מנכ"ל הפניקס
אחד משלושת המועמדים הבולטים לתפקיד יו"ר בנק לאומיהבא, שנכלל ברשימת המועמדים המומלצים מטעם ועדת המניות לדירקטוריון הבנק, הוא אהוד שפירא. אחד היתרונות הבולטים של שפירא הוא העובדה שהוא מגיע מתוך המערכת הבנקאית עצמה. בטרם קיבל עליו את תפקיד יו"ר הפניקס ב־2006, הוא שימש במשך 15 שנה כמשנה למנכ"ל לאומי גליה מאור וממלא מקומה בהיעדרה. תחת אחריותו בבנק עמדה חטיבת הבנקאות העסקית, המסחרית והבינלאומית, והוא חלש ביד רמה על עסקאות המימון הגדולות במשק, בהיקף של כ־130 מיליארד שקל - כ־80% מהאשראי שהעניק הבנק.
"הוא וגליה על סכינים"
גורמים בשוק הבנקאות ומחוצה לו מספרים כי מערכת היחסים בין מאור לשפירא לא היתה חמה במיוחד בזמן עבודתם המשותפת בלאומי. מקורביו מספרים כי אחת הסיבות לעזיבתו את הבנק אחרי 35 שנה היתה לאחר שהבין כי מאור, בת גילו (66), לא מתכוונת לפנות עבורו את כס המנכ"ל. "אין לו הרבה סיכוי להתמנות כעת לתפקיד היו"ר כי הוא וגליה על סכינים", מציין אישיות בכירה מאוד לשעבר בהפניקס. מקורבי שפירא טוענים כי הוא שמע על פרישתה מהמירוץ רק בפברואר, כשחזר מחופשה באנטארקטיקה, וכי אם מאור לא היתה מסירה את מועמדותה הוא לא היה מתחרה מולה.
בכיר לשעבר באוצר, שלו היכרות ארוכת שנים עם שפירא, דווקא סבור כי היחסים בין מאור לשפירא יכולים רק להועיל לבנק. "מה עדיף, יו"ר שהוא שפוט של גליה מאור כך שלא תהיה ביקורת אמיתית? אני מעדיף מישהו שיש לו מערכת יחסים מרוחקת עם המנכ"ל מאשר עושה דברה המוחלט".
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
גם רקפת רוסק־עמינח, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי מ־2001 ומי שנחשבת ליורשת הפוטנציאלית של מאור, עשויה לא להיות מאושרת ממינויו של שפירא. "ייתכן שזכייתו של שפירא בתפקיד היו"ר תפסיק את המירוץ של רקפת כלפי מעלה", מציין הבכיר לשעבר באוצר. "צריך לזכור שמנכ"ל מתמנה על ידי הדירקטוריון ולא על ידי המנכ"ל היוצא".
איש האשראי השמרן שאהב סיכונים
אחת הביקורות העיקריות שנשמעו כלפי שפירא בעת כהונתו בלאומי נוגעת למדיניות מתן האשראי בעת שניהל את החטיבה העסקית.
בראיון שהעניק שפירא ב־2005 הוא חשף את תפיסת עולמו. "בנק הוא עסק של לקיחת סיכונים", אמר אז. "מי שלא לוקח סיכונים בסופו של דבר משלם על כך בתשואה נמוכה ובביצועים ירודים". בכיר לשעבר בבנק לאומי מסכים עם שפירא. "צריך להסתכל בסופו של יום על מאזן האשראי בבנק, ואז מבינים שהאשראי היה מקור הרווח שלו. הביקורת המרכזית על שפירא היתה אמנם האשראי שהעניק בכמה עסקאות גדולות, אף על פי שהטענות לא היו לגבי שיקול הדעת שלו. היו אשראים גרועים יותר שניתנו לאחר מכן שלא בתקופתו".
לדברים אלו מצטרף הבכיר לשעבר באוצר: "גם בחברות ביטוח וגם בבנקאות אין מאה אחוז הצלחה, חלק מהעסקאות נכשלות. בשורה התחתונה בנק לאומי הוא מספר אחת בארץ עם תיק האשראים מהטובים שיש, ולאהוד יש חלק עצום בכך".
ואמנם בעת כהונתו בבנק לאומי הוא זכה להערכה רבה. בכיר בענף הבנקאות יודע לספר עליו כי "היה מנהל טוב, ענייני, המתמצא בעסק. אהוד מכיר את השוק הבנקאי הפיננסי על בוריו". שפירא זכור בענף כנותן אשראי "שמרן" שלא מיהר לסגור עסקאות אלא "ידע לעמוד על שלו תוך ניהול משא ומתן קשוח". מילת המפתח שחוזרת בין הבכירים שעמם שוחחנו היתה "ענייני". שפירא לא הרבה במילים וידע להציג עמדה תקיפה וקשוחה בעת מו"מ מול לקוחות. עוד יודעים לספר כי שפירא היה מאוד דומיננטי במערך האשראי של בנק לאומי באופן שלא היתה עסקה בודדת שעברה ללא אישורו וללא בדיקתו הקפדנית.
יחסים עכורים עם מנכ"ל הפניקס
בעוד שבתוך הבנק הדעות על שפירא חיוביות יחסית, הוא סופג ביקורת רבה על מילוי תפקיד יו"ר הפניקס, אם כי המבקרים מסרבים להזדהות בשמם. שפירא הגיע להפניקס לאחר שקיבל הצעה ממכרו הוותיק יעקב שחר, אז בעל השליטה בקבוצה. שפירא, כך אומרים מקורביו, העדיף לקבל עליו תפקיד בחברת ביטוח משום שהיא גוף מפוקח שבו בדומה לבנקים לבעל השליטה מעורבות פחותה בעסקי היומיום. באותו הזמן כבר היה ברור כי שחר מוכר את השליטה בקבוצה ליצחק תשובה.
מתחת לפני השטח נדמה כי שפירא לא מחבב במיוחד את ענף הביטוח, שנתפס כ"יבש" יותר מהמערכת הבנקאית. אולי בשל כך אומרים מגדירים אותו מבקריו בענף כ"חסר מעוף". בתוך הפניקס טוענים ששפירא ניסה להטיל את משקלו על מנת לנסות ולהשפיע על אופן הצבעה בעסקה שקשורה לקבוצה - מהלך שאינו חריג בשוק. עוד יודעים לספר בענף כי בין שפירא לבין מנכ"ל הפניקס אייל לפידות מערכת יחסית עכורה. "מערכת היחסים ביניהם מעורערת", טוען בכיר לשעבר בקבוצה, "הסיבה היחידה שהוא נשאר היא כי היו צריכים אותו לגשר בסכסוך בין הפניקס למייסדי אקסלנס".
בכיר לשעבר בקבוצה מוסיף כי שפירא אף התלונן על כך שלפידות ממדר אותו מדיונים. "אין ספק שאייל הוא לא בדיוק הטיפוס של אהוד", מסכימים מקורבים לשפירא, אך טוענים כי שפירא מלכתחילה לא תכנן להשתלט על פעילות הפניקס, ואף הבהיר זאת למנכ"לים שכיהנו תחתיו. "אני לא חושב שהוא איש מתאים לתפקיד יו"ר של בנק", מסכם גורם בכיר לשעבר בהפניקס, "הוא אמנם איש אשראי מעולה, אבל אין לו יכולות מרשימות מבחינת תפיסת אסטרטגיית ניהול".
ההזדמנות שהחמיץ שפירא
"אני לא מאשר יעד אגרסיבי", כך הודיע נחרצות באופן נחרץ יו"ר הפניקס אהוד שפירא בישיבת דירקטוריון מיוחדת בשלהי אפריל 2009.
באותם ימים הבורסה בדיוק החלה להתאושש, והגופים המוסדיים התחילו להריח את ההזדמנויות בשוק ההון. אך בניגוד לאחרים, תיק ההשקעות של הפניקס כלל כמות יוצאת דופן של נכסים רעילים, שהסבו לחוסכים את ההפסדים הגבוהים ביותר ב־2008.
מנהלי ההשקעות של הקבוצה היו אובדי עצות. לאחר דיונים רבים הגיע אגף ההשקעות למסקנה שהפניקס לא יכולה להישאר מחוץ למשחק, ולכן המליץ בפני הדירקטוריון להגדיל את רף החשיפה המקסימלי למניות בתיק העמיתים מ־25% ל־29%. מנגד קבעו כי יש לנקות את התיק מנכסיו הרעילים.
שפירא טען אז שאין טעם להגדיל את החשיפה בגלל ביצועי המתחרים. "מגדל נמצאת ברמת חשיפה מנייתית נמוכה", הכריז אז. אולם באותה העת הוחלט במגדל על הגדלה הדרגתית של הרכיב המנייתי. אם באפריל החזיקה מגדל במניות בהיקף של 19.2% (לעומת 17.7% בהפניקס), בדצמבר עמד השיעור על 35%. רק באוגוסט התעוררו בהפניקס, אך זה היה אחרי השיא בשווקים. פברואר האחרון סימן את השיא של הפניקס בהחזקת מניות, בשיעור של 22.5% בלבד.