בלעדי ל"כלכליסט": הטבת המס לתושב חוזר נוגדת את תקנות בנק ישראל
משרד הקליטה ורשות המסים מציעים פטורים מפליגים ממס לתושבים חוזרים. אולם הם שכחו את תקנות הפיקוח על המטבע בבנק ישראל, הקובעות כי תושב שיביא לישראל הון של יותר מ־20 מיליון דולר יחויב בדיווח. רשות המסים: "נבחן את הדברים"
האם חוסר תיאום בין הרשויות שומט את הקרקע מתחת לרגלי הרפורמה לעולים חדשים ותושבים חוזרים, הנותנת פטורים רבים ממס? במשך עשר שנים הציגו רשות המסים ומשרד הקליטה את סעיף הפטור מדיווח כגולת הכותרת ברפורמת המיסוי לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, אולם מתברר כי המיליארדרים שהצליחה ישראל למשוך, ובהם סמי עופר, וארנון מילצ'ן, אינם זכאים לפטור מדיווח. לפי תקנות היתר הפיקוח על המטבע בבנק ישראל, תושב ישראל שנכסיו עולים על 20 מיליון דולר לא יקבל פטור, דבר שמערער את כוונתה המרכזית של הרפורמה.
"סייג זה מבטל למעשה את הפטור מחובת הדיווח לאלה שנכסיהם עולים על הסכום הנ"ל", אמר ל"כלכליסט" ד"ר משה דרוקר, בעל משרד המתמחה במיסוי. "הדבר מעמיד בסימן שאלה את שיקוליהם של המיליארדרים לחזור".
להתגבר על חובת הדיווח
הרפורמה במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים כוללת פטורים במשך עשר שנים שחלים על נכסים והכנסות שמקורם מחוץ לישראל. "חובת הדיווח בתיקון קובעת כי על יחיד, תושב ישראל, לדווח דיווח רבעוני על יתרת השקעות ישירות ונכסים פיננסיים בחו"ל, וכן על חשבונות בחו"ל ששוויים 20 מיליון דולר או יותר", מסביר דרוקר. "דרישת הדיווח היא רחבה ומקיפה וכוללת תנועות מחשבונות בנק, דיווח על נכסים המופקדים בחו"ל ובישראל וכן נתונים על יתרות השקעות בחו"ל”.
דרוקר מסביר כי על חובת הדיווח אפשר להתגבר באמצעות העברת הנכסים של העולים החדשים - בהיותם תושבי ישראל - לחברת חוץ שתהיה בשליטתם, כנגד הלוואה בגובה סכום שווי הנכסים. אם כל הפעולות מבוצעות על ידי חברת החוץ, תימנע חובת הדיווח של החברה. נוסף על כך, לדבריו אפשר למשוך את הרווחים כדיבידנד למשך תקופת הפטור בסכומים הדרושים להוצאות אישיות, ואת יתרת הרווחים להשקיע במקומות נוספים ולמשוך כדיבידנד לפני תום תקופת הפטור. לדברי דרוקר, אפשר להחזיר גם את הנכסים כנגד יתרת ההלוואות, וכך לפרק את חברת החוץ לפני תום תקופת הפטור, אם הדבר דרוש. עם זאת, דרוקר אומר כי הקמת חברה והעברת הנכסים אליה כרוכות בעלויות נוספות, כולל מסי ההעברה ואולי אף רווחי הון בחו"ל.
יוזמה משותפת
עו"ד פנחס רובין מוסיף: "הדיווח לבנק ישראל הוא לצורכי סטטיסטיקה, ואין אף רשות אחרת שבוחנת את הנתונים. כבר פנו אליי לקוחות שהוטרדו מזה, אבל יש סיכוי קטן מאוד שמישהו יבחר שלא לעלות לישראל בגלל הדיווח".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרפורמה במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים שאושרה בחקיקה בתחילת 2009 היתה פרי יוזמה משותפת של רשות המסים, משרד האוצר ומשרד הקליטה. במסגרת הרפורמה ניתן פטור מדיווח למשך עשר שנים לאוכלוסיית העולים והתושבים החוזרים, אולם רק בגין דיווחים הנדרשים לפי פקודת מס הכנסה. דרישות לדיווח על נכסים והכנסות מחו"ל על ידי גופים אחרים, אם קיימות, אינן באחריותה של רשות המסים, ומלכתחילה לא היו חלק מהרפורמה שגובשה. עם זאת, לאחר שהועבר לאחרונה לידיעתנו מידע בדבר דרישות הדיווח האמורות, יידענו את משרד הקליטה בנושא כדי שיבחן את הדברים".
מבנק ישראל נמסר: "כיום קיימת חובת דיווח לכל תושב ישראל יחיד לדווח לחטיבה למידע וסטטיסטיקה בננק ישראל על סכום מעל 20 מיליון דולר בחשבון בנק בחו"ל. מעבר לכך, אין חובת דיווח אחרת".
