המדינה תיאלץ להכריע: שינוי תנאי מכרז אשלים או ביטולו

העיכובים, הקשיים והסיכונים בשורת מיזמי תשתיות גרמו לחברות הפעילות בענף הסולארי, זה הבינלאומי וזה המתהווה בישראל, להירתע ממכרז אשלים בנגב. העובדה שמדובר במכרז חדשני, יחיד מסוגו בעולם, בהיקף של מיליארד דולר, הביאה חמש מתוך שבע הקבוצות שהתמודדו במכרז המיון המוקדם, שתיים מהן רק בשבוע שעבר, לסגת ממנו.

השתיים שנותרו במירוץ אשלים הן קונסורציום סולל ושיכון ובינוי וקונסורציום אחר המורכב מסולאר מילניום (40%), אלקטרה(30%) ומנרב(30%). בשבוע שעבר פירקה כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי את השותפות עם חברת אבנגואה הספרדית "על רקע סיכונים מסחריים ומצבי שוק ההון העולמיים". כעבור יומיים נודע שגם ואוליה, הנמצאת בשותפות עם ברייטסורס, מראה סימני פרישה "בשל החשיפות הפיננסיות הגדולות הנובעות מתנאי המכרז". במקביל, אבנגואה וברייטסורס מחפשות שותפים אחרים.

בעקבות הפרישות האחרונות נאלצים בוועדת המכרזים הבין־משרדית בראשות סגן החשב הכללי לבצע חשיבה מחדש בנוגע לפרויקט. האפשרויות שעומדות בפניה הן שינוי תנאי המכרז או ביטולו. מכיוון שלמעשה מכרז אשלים כולל בתוכו שני מכרזים שונים, אחד לכל תחנה, לא יוכל להתקיים הליך תחרותי אמיתי. במדינה מעדיפים לפיכך שלא להתקדם במכרז שבו יתמודדו רק שתי קבוצות. לאחרונה זימנה ועדת המכרזים את המתמודדות לפגישה מולה בשבועות הקרובים.

"כולם רואים מה קורה עם הרכבת הקלה"

הפרישות החדשות מעידות על חשש אמיתי מצד החברות להיכנס למיזם, על רקע הסיכונים שהתעוררו במיזמי תשתיות אחרים כדוגמת הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים ובאחרונה גם הנתיב המהיר לתל אביב. לכאורה, אומרים גורמים בענף, מדובר בפרויקט BOT קלאסי, הכולל דרישה למתן ערבויות גבוהות והון עצמי בשיעור של 20%, אלא שחוסר הניסיון של המערכת הישראלית עם פרויקטים בתחום זה גורם לחברות לקבל רגליים קרות.

"כולם רואים מה קורה עם פרויקטים אחרים בתחום התשתיות, כמו הרכבות והכבישים", אמר ל"כלכליסט" גורם באחת החברות המשתתפות במכרז. לדברי הגורם, "אלה שהצליחו היו בתחום ההתפלה אבל גם תחום זה היה רצוף קשיים בהתחלה ובוטלו בו שני מכרזים".

מכרז אשלים מאפשר הקמה של שתי תחנות כוח בטכנולוגיה התרמו־סולארית, בהיקף 80–110 מגה־ואט כל אחת, בעלות הנאמדת במיליארד דולר. המטרה היתה לעורר את השוק הסולארי הישראלי. זאת כאשר המדינה תוביל את הפרויקט הראשון בניסיון לסמן למשקיעים אפיק השקעה חדש שמניב תשואה לא רעה. השוק אמנם התעורר, חברות בינלאומיות כמו אבנגואה, סולאר מילניום וסקיי פאוור הביעו התעניינות בישראל, אבל הסחבת שנוצרה, בצד חלוקת סיכונים לא ברורה בין המדינה לבין הזכיין והמשברים הפיננסיים המתחוללים בשוק האירופי, הרחיקו אותן. תחנות הכוח באשלים אמורות להוות חלק משמעותי ביכולת לעמוד ביעד הממשלתי לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשיעור של 10% עד שנת 2020.

במקביל למכרז באשלים, מקודמת שיטה נוספת להקמת פרויקטים סולאריים. מדובר באפשרות לקבל רישיון לייצור חשמל, כשהמדינה מתחייבת לרכוש את החשמל בתעריף שנקבע מראש. התעריף פורסם לשימוע לפני כשנה, אז עמד על 96 אגורות לקילו־ואט שעה וייקבע סופית בקרוב. כניסה של יצרנים פרטיים לענף החשמל אפשרית כבר שנים, אבל כשלה גם בשל הקושי של היצרנים הפרטיים להגיע לסגירה פיננסית מול הגורמים המממנים. "אם מכרז ה־BOT, שבו המדינה חולקת סיכונים עם היזם ובכך מקלה עליו, לא ייצא אל הפועל, נשאלת השאלה איך יוכל יזם פרטי להקים מתקן דומה כשכל הסיכונים באחריותו?", אומר נציג אחת החברות המשתתפות במכרז באשלים.

"שיטת הרישיונות יכולה להיות יעילה יותר"

הקושי המשמעותי שעומד בפני היזמים בשיטת הרישיונות הוא איתור הקרקע וההליך הסטטוטורי. לדברי גורמים בענף, אם המדינה תיקח זאת על עצמה, בהנחה שהתעריף יהיה אטרקטיבי, שיטת הרישיונות לייצור חשמל יכולה להניע את השוק הסולארי ביעילות רבה יותר. לאחרונה התגלתה מחלוקת בין האוצר לבין רשות החשמל בנוגע להתאמה בין שיטת המכרזים לשיטת הרישיונות. רשות החשמל ביקשה כי שיפוי היזמים במקרה של נזקים יהיה כפי שנהוג במקרים של רישיונות לייצור חשמל פרטיים כך שהיזמים יישאו בעלויות, בעוד שבמכרז אשלים המדינה נשאה בנזקים. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הכריע בסוגיה לטובת רשות החשמל.