בלעדי ל"כלכליסט" - השותף לשעבר של לבייב: שילמתי לפוליטיקאים
פסק בוררות חושף תצהיר של מלכיאל שרבט, מי שהיה שותפם של לב לבייב וגיסו דוד אלישיוב: "תרמתי לפוליטיקאים כדי שיעזרו ברכישת מגרשים". אחיו של אלישיוב ידע על התשלומים ואף אישר אותם. חברת לידר בתגובה: "לבייב שימש כמשקיע פיננסי בלבד, ולא נטל חלק בבוררות"
כך קידמו עסקים בשותפות לשעבר של איש העסקים לב לבייב. שותף של לבייב וגיסו דוד אלישיוב מצהיר כי שילם תרומות לפוליטיקאים בתקופות בחירות כדי לקדם פרויקטים נדל"ניים. כך נחשף בפסק בוררות שהוגשה במסגרת בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום חמישי האחרון.
השותף הוא מלכיאל שרבט, אחד הקבלנים הבולטים בשנות התשעים, וקרובו של דוד אלישיוב, גיסו של לבייב. במסגרת התחשבנות עם חברת לידר בבעלות לבייב ביקש שרבט החזר על תשלומים אלה. מדבריו בבקשת הבוררות עולה כי הוא הוציא צ'קים פרטיים לקידום "קשרים אישיים עם אישים בעלי השפעה אשר יוכלו לעזור בעניין רכישת מגרשים". שרבט אף צירף לתצהיר שלו צילומי צ'קים של תרומות לאישים ולמפלגה בתקופת בחירות בסכום של 12,400 שקל.
עוד עולה כי אחיו של דוד אלישיוב, הרב שמואל אלישיוב, ידע מהתשלומים ואף אישר אותם. הרב אלישיוב לא הכחיש את דברי שרבט, אלא הסתפק באמירה על כך שזכור לו שלידר שילמה לשרבט את חלקה "בכל הקשור להוצאות שהיו לו בענייני השותפות". למרות זאת, לא ברור אם לבייב ודוד אלישיוב ידעו בזמן אמת על התשלומים. שרבט עצמו סירב למסור ל"כלכליסט" פרטים נוספים על אודות התשלומים שהעביר, ומסר כי בכל הקשור אליהם "אין תגובה".
הבורר עצמו, השופט בדימוס אורי שטרוזמן, שכיהן בעבר גם כיו"ר ועדת הבחירות של מוסדות הליכוד, לא התרגש מהתשלומים והתייחס אליהם די ביובש בהחלטה. "אין במסמכים המונחים בפניי כדי ללמד על קידומה של השותפות לידר את שרבט בעיני האישים והמפלגה שנהנו מהתרומות שניתנו על ידי חברת שרבט או מר מלכיאל שרבט אישית", כותב שטרוזמן. הבורר גם מציין כי כלל לא בטוח שאלישיוב ידע על התשלומים, וציין כי "איני משוכנע שלהוצאות אלו התכוון הרב אלישיוב בתצהירו".
הצעדים הראשונים של לבייב
פסק הבוררות לא רק חושף את השיטה של שרבט, אלא גם טפח מתחילת דרכו של לבייב בתחום הנדל"ן. שרבט למעשה שימש כסנונית הראשונה בעסקי הנדל"ן של לבייב, עוד בטרם רכש לבייב את השליטה באפריקה ישראל ב־1996.
חברת הקבלנים של האחים שרבט מחזיקה בנדל"ן בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הרב אלישיוב ציין במסגרת הבוררות כי שמו של שרבט כבר־סמכא בתחום הבנייה היה מוכר למשפחות אלישיוב ולבייב. שמואל אלישיוב הגדיר את אחיו ולבייב כ"חסרי מיומנות", ואילו שרבט נחשב בעיניו "מומחה במגזר הנדל"ן" שיודע "להגדיל אחוזי בנייה".
ב־1992 שרבט נתקל בקשיי נזילות, והוא פנה לדוד אלישיוב בבקשת סיוע. שיחה טלפונית שניהל אלישיוב עם מנהל הבנק העניקה לשרבט ערבות של 50 אלף דולר. באותה תקופה נכנס דוד אלישיוב לשותפות לשותפות עם גיסו לבייב, במסגרת חברה בשם לידר קומפני (שבשנת 2000 שינתה את שמה ללידר ניהול ופיתוח). במקביל, פנה הרב שמואל אלישיוב בהנחיית אחיו לשרבט, והציע לו להקים שותפות לרכישת קרקעות. "הצעה זו, שבאה מאישים אמידים, מהמעגל (הרחב) המשפחתי, התקבלה בשביעות רצון מרובה על ידי שרבט והניבה כעבור שנה וחצי את ההסכם שנחתם בשנת 1994", נכתב בפסק הבוררות.
כישלון במכירת דירות
השותפות בין שרבט, אלישיוב ולבייב נקראה לידר־שרבט, ובמסגרתה נרכשו חלקות בעפולה, טבריה ובהוד השרון. בטבריה נרכשו 4,700מ"ר בשתי חלקות בשכונת דוד רמז בשנת 1995 תמורת 1.46 מיליון דולר. בעפולה נבנו שני בניינים ברחוב שלום עליכם ומנחם בגין, אך בסופו של דבר, הפעילות לא הצליחה להתרומם. חברת לידר תולה את האחריות בשרבט, שהציג לטענתה חלקות קרקע בעייתיות כמוצלחות. לשרבט עצמו יש גרסה שונה לחלוטין. לטענתו, חברת לידר העדיפה להיפטר מהשותפות בגלל שלבייב העדיף את ההשקעות בחברת אפריקה ישראל.
ב־2000 הגיעו הצדדים לבוררות אצל השופט בדימוס שטרוזמן. עד כה, רוב התביעות ההדדיות לא התקבלו. חברת לידר טוענת כי הוציאה מיליוני שקלים בגין עלויות מימון של חובות השותפות. בשל כך, בבקשה שהוגשה ביום חמישי האחרון מבקשת החברה לשעבד נכס פרטי של שרבט שנמצא בהרצליה. עם זאת, הוחלט כי פירוק השותפות ייעשה על ידי מכירת הנכסים בשיתוף פעולה, אחרת ימונה כונס נכסים. מהתמורה על הנכסים יוחזרו כל ההלוואות וההשקעות, על פי נוסחת השותפות המקורית (80% ללבייב ואלישיוב, 20% לשרבט).
עו"ד משה גליק בשם חברת לידר מסר בתגובה: "בין חברת לידר לבין מלכיאל שרבט אכן מתנהלת זה כמה שנים בוררות, שנפתחה לבקשת חברת לידר במטרה לפרק את השותפות. אין בכוונת החברה או מי מבעלי מניותיה לנהל את הבוררות על גבי העיתון או להתייחס לכל מיני אמירות וטענות חסרות שחר. לבייב שימש כמשקיע פיננסי בלבד, ולא נטל חלק בבוררות. לכן הוא לא היה יכול לדעת על התשלומים, אם היו, ובטח שלא היה נותן לכך יד".